לאציו (כדורגל)
סוצ'ייטה ספורטיבה לאציו (באיטלקית: Società Sportiva Lazio SpA ובקיצור אס-אס לאציו) היא קבוצת כדורגל איטלקית מהעיר רומא, אשר ידועה כ"ביאנקוצ'לסטי" (תכולים לבנים באיטלקית). המועדון משחק בסרייה א' וזכה פעמיים באליפות איטליה (1974, 2000), שבע פעמים בקופה איטליה, 5 פעמים בסופר קאפ האיטלקי ("סופר קופה איטליאנה"), פעם אחת בגביע אופ"א ופעם אחת בסופר קאפ האירופי. הקבוצה משחקת בחולצות תכולות, עם מכנסיים לבנים וגרביים לבנים, וחולקת את האצטדיון הביתי (ה"סטאדיו אולימפיקו") עם היריבה העירונית מ.ס. רומא. היריבות בין שתי הקבוצות היא ארוכת שנים והמפגשים ביניהם נקראים "דרבי הבירה" (Derby della Capitale באיטלקית) והוא אחד מרגעי השיא בעונת הכדורגל האיטלקית.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי |
Biancocelesti ((ה)כחולים-לבנים) Aquile (העיטים) Aquilotti (העיטים הצעירים) | |||
| תאריך ייסוד | 9 בינואר 1900 | |||
| אצטדיון |
סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה (תכולה: 70,634) | |||
| בעלים |
Claudio Lotito  | |||
| נשיא |
 קלאודיו לוטיטו | |||
| יו"ר |
Claudio Lotito | |||
| מאמן | מאוריציו סארי | |||
| ליגה | סרייה א' | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
  | ||||
היסטוריהעריכה
הקמת המועדון ושנים ראשונותעריכה
הקבוצה הוקמה ב-9 בינואר 1900 כ-Società Podistica Lazio. השם לאציו הוא שם המחוז בו רומא שוכנת. התכול העמוק והלבן הטהור נבחרו בהשראת דגל יוון, המדינה שהחלה את מסורת האולימפיאדה. בתחילת דרכו של המועדון, השתתף המועדון במספר ענפי ספורט, אך החל משנת 1902, המועדון החל להשתתף בענף הכדורגל.
המועדון היה חובבני ולא השתתף בליגה המסודרת עד לשנת 1913, אז נרשמה הקבוצה לראשונה בליגה הבכירה של ההתאחדות האיטלקית. הם הגיעו לדו-קרב הארצי מספר פעמים אבל כשלו, לעיתים הושפלו כמו ה-1–9 המצטבר נגד קזלה ב-1914 ו-1–6 נגד ג'נובה בשנת 1893 ו-1923.
בשנת 1927, היה לאציו המועדון היחיד מרומא שהתנגד לרצון המשטר הפשיסטי באיטליה לאחד את כל הקבוצות ברומא לקבוצה אחת, שבסוף נקראה א.ס. רומא והפכה ליריבתה הגדולה של לאציו.
המועדון שיחק בסרייה א' האיטלקית החל מ-1929 בהנהגת החלוץ סילביו פיולה, אך ההישג הגדול ביותר שלהם לפני מלחמת העולם השנייה היה מקום שני ב-1937. בעונת 1940/1941 הגיע המועדון לחצי גמר הגביע האיטלקי לאחר שניצח ברבע גמר את קבוצת ספציה.
עליות וירידות - ה"סקודטו" הראשוןעריכה
לאחר סיום המלחמה המועדון המשיך להכשל בליגה, אך בו בזמן זכה בגביע האיטלקי בשנת 1958. המועדון ירד לראשונה לליגת המשנה (ה"סרייה ב') בסוף עונת 1960/1961 מהמקום האחרון בליגה, וחזרה לליגה הבכירה שנתיים לאחר מכן. הקבוצה ירדה פעם נוספת לליגה השנייה בסוף עונת 1970/1971 וחזרה שוב לסרייה א' ב-1972/1973. המועדון התרומם ונכנס לרצף של יכולת טובה, והצליח לסיים במקום השלישי בעונת 1972/1973 שהייתה קרובה מאוד לזכייה בתואר האליפות אך הפסידה במחזור האחרון. בסופו של דבר ה"סקודטו" (אליפות איטליה) הראשון הגיע בעונת 1973/1974 עם קבוצה שכללה את הקפטן ג'וזפה וילסון, הקשרים לוצ'יאנו רה-צ'קוני (שכונה "המלאך הבלונדיני") ומריו פרוסטלפי, החלוץ ג'ורג'ו צ'ינאגילה ותחת הדרכתו של המאמן תומאסו מאסטרלי. אולם מותם הטרגי של רה-צ'קוני (שנורה למוות בטעות על ידי חברו לאחר שהתחזה לשדוד את חנות התכשיטים שלו[1]) ומאסטרלי (שנפטר מסרטן), ועזיבתו של החלוץ צ'ינאגליה היווה מכה קשה למועדון בשנים אלו והוא נקלע לתקופה רעה. הקבוצה אומנם סיימה במקום השמיני בלבד ב-1978/1979 אבל לראשונה שחקן הקבוצה - ברונו גיורדאנו סיים כמלך השערים בסרייה א'.
המועדון ירד ליגה ב-1980 בעל כורחו, אחרי שבמרץ 1980 לנודע משטרת המס האיטלקית על מעורבות מספר כדורגלנים בקבלת כספים תמורת הפסד קבוצתם. לאחר סיום החקירה הוחלט על עונשים קשים כלפי הקבוצות המעורבות (ביניהם: מילאן, בולוניה ופלרמו). על לאציו הושת קנס כבד של 10 מיליון לירות - ובנוסף היא נשלחה לסרייה ב'. הקבוצה נשארה בליגה השנייה במשך 3 עונות, שהיוו את התקופה הכי רעה של לאציו בהיסטוריה. המועדון חזרה לליגה הבכירה בסוף עונת 1982/1983, ועונה לאחר מכן ניצל מירידה נוספת רק ביום האחרון של הליגה. אולם בעונת 1984/1985 חזרה הקבוצה לליגת המשנה לאחר עונה שכללה 2 ניצחונות ב-30 משחקים ועם 15 נקודות בלבד בטבלה. ב-1986, הופחתו ללאציו 9 נקודות בליגת המשנה בעקבות פרשת הימורים לא חוקיים של שחקנה קלאודיו וינאצאני - מכת מוות בתקופה שבה עדיין ניתנו 2 נקודות על ניצחון. נעשו מאמצים כבירים של הקבוצה להישאר בכל זאת בליגה ולהימנע מירידה לסרייה ג', שלבסוף הצליח רק בפלייאוף הירידה כאשר היא ניצחה את טרנטו וקמפובאסו. עונה זו סימנה את השינוי עבור הקבוצה, שעלתה עונה לאחר מכן חזרה לסרייה א' בסוף עונת 1987/1988 תחת הדרכתו של המאמן ג'יאנמרקו קאלרי.
הסקודטו השני ונפילהעריכה
דף חדש נפתח במועדון עם הצטרפותו של סרג'ו קרניוטי ב-1992, שהיה מוכן להשקיע לטווח ארוך בהבאת שחקנים למועדון ורכש בין היתר את פול גאסקוין, שהיה מבוקש מאוד באנגליה עצמה, מטוטנהאם הוטספר תמורת 5.5 מיליון יורו. לאחר מכן המשיך לנפץ את שיאי סכומי ההעברות כשרכש את חואן סבסטיאן ורון תמורת 18 מיליון יורו, כריסטיאן ויירי תמורת 19 מיליון יורו ושובר שיא עולמי של כל הזמנים לאותה התקופה עם רכישתו של הרנן קרספו מפארמה תמורת 35 מיליון יורו. בשנת 1993 לאציו סיימה חמישית בסרייה א', רביעית ב-1994, שנייה ב-1995, שלישית ב-1996, ורביעית פעם נוספת ב-1997, וב-1999 הפסידה את האליפות בנקודה אחת למילאן, לפני זכייתה המרשימה ב"סקודטו" בפעם השנייה בשנת 2000 (אז גם השלימה הקבוצה דאבל כשזכתה בגביע האיטלקי) כשבשורותיה מככבים סינישה מיכאילוביץ', אלסנדרו נסטה, מרסלו סאלאס ופאבל נדבד תחת הדרכתו של סוון-יוראן אריקסון. כמו כן, המועדון זכה בגביע האיטלקי בשנים 1998 ו־2004 וכן בגביע המחזיקות של אופ"א בשנת 1999. בנוסף הייתה לאציו הקבוצה האיטלקית הראשונה שנסחרה בבורסה האיטלקית בשנת 2000.
לאחר משבר כלכלי וקריסה של המשקיע קראניוטי וחברת המזון הבינלאומית שלו, צ'יריו, המועדון נוהל בשנת 2004 על ידי מפרק מטעם הבנק, על מנת להימכר לבעלים הנוכחי, קלאודיו לוטיטו. העונה החדשה החלה במכירת השחקנים הבולטים במועדון אשר נועדה לכסות את הגרעון של הקבוצה, כדוגמת מכירת שחקן הבית והקפטן האהוד על ידי האוהדים אלסנדרו נסטה. מנגד בקיץ 2004, כוכב לאציו לשעבר בן ה-36, פאולו די קאניו הסכים להצטרף לקבוצתו האהובה לקדנציה נוספת, בעודו מוותר על חוזה מפתה הרבה יותר מטעם קבוצתו הקודמת, צ'רלטון אתלטיק.
2004 ועד היוםעריכה
בעונת 2004/2005, לאציו ניצחה בדרבי הראשון 1-3, כאשר הדרבי השני הסתיים בתוצאה 0-0.
בתום עונת 2005/2006, לאחר חשיפת פרשות השוחד והשחיתות בליגה האיטלקית, נגזר דינה של לאציו לרדת לסרייה ב' יחד עם יובנטוס ופיורנטינה ולספוג הפחתה של 7 נקודות. בנוסף נשלל מלאציו הכרטיס לגביע אופ"א. אולם לאחר ערעור שבה לאציו לליגה הבכירה, אך עם הפחתה של 11 נקודות. אחרי ערעור נוסף שנערך מספר חודשים מפתיחת עונת 2006/2007 הוחזרו ללאציו 8 נקודות כך שבדיעבד הופחתו ללאציו 3 נקודות בלבד, והקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה. את העונה הבאה סיימה לאציו במקום ה-12 בליגה בלבד. בעונת 2008/2009 זכתה לאציו בגביע ה"קופה איטליה" בפעם החמישית, לאחר ניצחון על סמפדוריה בגמר. את עונת 2009/2010 החלה לאציו עם מפגש סופר קאפ איטלקי נגד האלופה אינטר מילאנו בבייג'ינג והצליחה לנצח ולהניף גביע סופר קאפ שלישי על חשבונה.
בעונת 2012/2013 זכתה לאציו בגביע "קופה איטליה" שישי לאחר ניצחון 0-1 בגמר על היריבה השנואה רומא.
בעונת 2016/2017 הגיע לאציו לגמר הקופה איטליה אבל הפסידה בגמר ליובנטוס 2-0. בגמר הסופר-קאפ האיטלקי לשנת 2017 ניצחה לאציו את יובנטוס שהייתה דאבליסטית, וזכתה בגביע הסופרקאפ הרביעי שלה.
בעונת 2018/2019 זכתה לאציו ב"קופה איטליה" השביעי לאחר ניצחון 0-2 על אטאלנטה.
יריבות ואוהדיםעריכה
ערך מורחב – הדרבי של רומא
הקבוצה חולקת את אצטדיון סטאדיו אולימפיקו המונה 82,656 מקומות עם המועדון היריב בעיר רומא, א. ס. רומא. שתי הקבוצות משחקות אחת נגד השנייה בדרבי הרומאי המפורסם בשנאה והטמפרמנט שלו, שמאופיין לעיתים תכופות באלימות וקטטות בין מחנות האוהדים.
חלק מאוהדי לאציו מזוהה עם תנועות לאומניות ופאשיסטיות, ואוהדיה גורמים לעיתים לפרובוקציות, על ידי קריאות ומחוות שמזהות עם זרמים לאומניים וימניים באיטליה.
המועדונים חולקים היסטוריה של יריבות: בשנת 1979 נהרג אוהד קבוצת לאציו מזיקוק שנורה מיציע אוהדי רומא. בעונת 2003, אירוע חסר תקדים קרה כאשר ה"אולטראס" של א. ס. רומא גרמו לעצירת המשחק ודחייתו לאחר שהופצו שמועות כוזבות על כך שילד נהרג על ידי המשטרה זמן קצר לפני המשחק. בתקרית מפורסמת נוספת שאירעה בסוף משחק הדרבי בינואר 2005 שחקן לאציו פאולו די קאניו הצדיע לעבר אוהדי רומא במועל יד.
סגל השחקניםעריכה
- נכון ל-23 בספטמבר 2022
|
|
תאריםעריכה
- אליפות איטליה 2
- קופה איטליה 7
- 1958, 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004, 2008/2009, 2012/2013, 2018/2019
- הסופר קאפ האיטלקי 5
- גביע המחזיקות 1
- 1999
- הסופר קאפ האירופי 1
- 1999
שחקנים מפורסמיםעריכה
_33_-_Ciro_Immobile_(cropped).jpg)
לרשימת כל שחקני לאציו בעלי ערך בוויקיפדיה ראו קטגוריה:כדורגלני לאציו.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לאציו
.svg){kind=icon}
הערות שולייםעריכה
| הליגה האירופית - עונת 2022/2023 | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בית א' | בית ב' | בית ג' | בית ד' | בית ה' | בית ו' | בית ז' | בית ח' | ||||
 ארסנל
|
 דינמו קייב
|
רומא
|
 בראגה
|
מנצ'סטר יונייטד
|
לאציו
|
 אולימפיאקוס
|
 הכוכב האדום בלגרד
| ||||
 פ.ס.וו. איינדהובן
|
 סטאד רן
|
 לודוגורץ ראזגרד
|
 מאלמה
|
 ריאל סוסיאדד
|
פיינורד
|
 קרבאך
|
מונקו
| ||||
 בודה/גלימט
|
 פנרבחצ'ה
|
ריאל בטיס
|
 אוניון ברלין
|
 שריף טיראספול
|
 מיטיולן
|
פרייבורג
|
 פרנצווארוש
| ||||
 פ.צ. ציריך
|
 א.א.ק. לרנקה
|
 ה.י.ק. הלסינקי
|
 רויאל אוניון סן-ז'ילואז
|
אומוניה ניקוסיה
|
 שטורם גראץ
|
נאנט
|
טרבזונספור
| ||||