פתיחת התפריט הראשי

אע'א או אגא (טורקית: ağa, ערבית اغا, פרסית: آقا) היה תואר בהיררכיית התארים האזרחית והצבאית של האימפריה העות'מאנית. כמו כן, הוא משמש כתואר אצולה טורקי ובעולם המוסלמי. אע'א היה השלישי בחשיבותו בין התארים האזרחיים העות'מאניים לגברים, אחרי פאשה וביי, ולפני אפנדי. כמו שאר התארים הטורקיים, הוא בא אחרי השם הפרטי של האיש.

יניצ'רי אע'א

השםעריכה

מקור המילה הוא בטורקית הקדומה שבה "אקה" aqa היה האח הבכור. מילה זאת קיימת גם במונגולית. ככל הנראה נהגתה "אחא".[1] מאוחר יותר קיבלה המילה הטורקית את המשמעות של "אדון", "בעל בית", "מנהיג" [2]

בהיררכיה הצבאיתעריכה

האימפריה העות'מאניתעריכה

מפקדים צבאיים באימפריה העות'מאנית כונו בתואר אע'א, לדוגמה, יניצ'רי אע'א (yeniçeri ağa) או "יניצ'רי אע'אסי" היה תוארו של מפקד חיל היניצ'רים.

הנסיכויות הרומניותעריכה

בוולאכיה ובנסיכות מולדובה, מדינות רומניות שהיו בחסות עות'מאנית במשך תקופה ארוכה, ה"אע'א" - ברומנית agă (אגה) היה, החל מהמאה ה-16, המפקד הצבאי השני בדרגה אחרי הספטאר הגדול. בוולאכיה התפקיד צויין לראשונה ב-1567 ובמולדובה ב-1592. פרט לסמכויותיו הצבאיות, היה האגה אחראי על שמירת הסדר בערי הבירה (בוקרשט ויאש) והיו לו גם סמכויות משפטיות. הוא פיקח גם על המחירים בשווקים ופיקד על הכבאים. בשלהי המאה ה-19 התפקיד גדל בחשיבות והבטיח לנושא בו רווחים גדולים. [3]

כורדיסטןעריכה

בחברה השבטית הכורדית נקראו "אגה" ראשי השבטים, לרבות המנהיגים העליונים , וכן מוכתרי הכפרים. התואר שימש גם את בעלי האחוזות הגדולים ובעלי הבתים העשירים. מושב האגה נמצא בחדר או בית שנקרא "דיוואן-חאנה" או "דיוואן". שם התקבלו אורחי האגה וכן זמרים נודדים ומספרי סיפורים, חלקם סוחרים יהודים שהזדמנו למקום. האגה היה המנהיג הצבאי הראשי, שופט ובורר ראשי, שר אוצר שדאג לגביית המסים מנתיניו. [4]

בהיררכיה האזרחיתעריכה

התואר אע'א הוענק לבעלי סמכויות שונות באימפריה העות'מאנית. כך למשל כונו מושלי מחוזות בתוניס, ראשי שבטים כורדים וכן בעלי סמכויות אחרים מטעם האימפריה. בנוסף על כך שימש התואר בעלי משרות שונות בעולם המוסלמי ובארצות בחסות העות'מאנים.

  • קזלאר אע'א או קזלאר אע'אסי (kızlar ağası) היה הסריס השחור האחראי על נשות ההרמון אצל סולטאני האימפריה העות'מאנית.
  • קאפי אע'א (Kapı ağası): הסריס הלבן האחראי על ארמון הסולטאן באימפריה העות'מאנית.

בפרסעריכה

בפרסית של היום משמשת המילה "אגה" כתואר לגברים , במוcן של "מר" או "אדון". המונח המקביל אצל הנשים הוא "חאנום". [5]

בהיררכיה הדתיתעריכה

שימושים אחריםעריכה

  • בארצות מוסלמיות רבות השם אע'א, על גרסאותיו, משמש כשם משפחה.
  • במערב הבלקן וטורקמניסטן, משמש התואר אע'א כינוי לאח גדול (משמעותו המקורית של התואר).
  • באיראן משמש התואר כמקבילה למילה אדון, ונכתב آقا (אקא).

כבודעריכה

נשיא פקיסטן, יחיא ח'אן, נשא את התואר אגא.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אע'א בוויקישיתוף

לקריאה נוספתעריכה

  • Mordechai Zaken Jewish Subjects and Their Tribal Chieftains in Kurdistan (Jewish Identities in a Changing World) (Book 9) -, Brill , 2007
  • Mihai Țipău Domnii fanarioți în Țările Române 1711-1821 - mica enciclopedie, Editura Omonia, București, 2008

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האתר האטימולוגי הטורקי של סוואן נישאניאן
  2. ^ האתר etymonline
  3. ^ M.Țipău 2008 עמ' 197
  4. ^ 2017 M. Zaken
  5. ^ [Khani, S., and R. Yousefi. "The study of address terms and their translation from Persian to English 2014]