אפולודורוס מאתונה
אפולודורוס מאתונה (ביוונית: Ἀπολλόδωρος ὁ Ἀθηναῖος;[1] 180 לפנה"ס לערך – לאחר 120 לפנה"ס) היה מלומד, היסטוריון ומדקדק יווני.
לידה |
180 לפנה"ס לערך אתונה העתיקה |
---|---|
פטירה |
לאחר 120 לפנה"ס אתונה העתיקה |
מדינה | אתונה העתיקה |
אפולודורוס היה בנו של אסקלפיאדס, ותלמידם של דיוגנס מבבל (אנ'), פנייטיוס (אנ') הסטואי והמדקדק אריסטרכוס מסמותראקי (אנ').[2] סביב שנת 146 לפנה"ס הוא עזב ואולי ברח מאלכסנדריה, ככל הנראה לפרגמון. הוא היה פעיל הן באלכסנדריה והן בפרגמון,[3] ולבסוף התיישב באתונה.
עבודתו הספרותית
עריכה- כרוניקה (Χρονικά) – היסטוריה יוונית בשירה מנפילת טרויה במאה ה-12 לפנה"ס ועד 143 לפנה"ס בערך[4] (מאוחר יותר היא הוארכה עד 109 לפנה"ס), המבוססת על עבודות קודמות מאת ארטוסתנס. התאריכים משוערים על פי האזכורים שבה לארכונים של אתונה (אנ').[5] מאחר שרוב הארכונים כיהנו בתפקידיהם למשך שנה אחת בלבד, חוקרים יכלו לאתר במדויק את השנים שאליהן אפולודורוס התייחס. השיר כתוב בטרימטרים (אנ') קומיים והוא מוקדש למלך פרגמון במאה ה-2 לפנה"ס, אטאלוס השני פילדלפוס (אנ').
- על האלים (Περὶ θεῶν) – פרוזה ב-24 ספרים. החיבור אבוד אך ידוע מתוך ציטוטים שהכיל אטימולוגיות של השמות והאפיתטים של האלים שצוטטו על ידי הרומאי רודף התענוגות פילודמוס; קטעים נוספים מופיעים בפפירוס אוקסירינכוס (אנ').
- חיבור בן 12 ספרים על קטלוג הספינות (אנ') באיליאדה של הומרוס, שגם הוא התבסס על ארטוסתנס ודמטריוס מסקפסיס (אנ'), ועוסק בגאוגרפיה של הומרוס וכיצד היא השתנתה לאורך המאות. סטראבון הסתמך עליו רבות בכתיבת הספרים 8–10 של חיבורו גאוגרפיקה.
- חיבורים אפשריים אחרים כוללים אטימולוגיה (ככל הנראה המוקדמת ביותר שנעשתה על ידי סופר אלכסנדרוני) וניתוח המשוררים אפיכרמוס וסופרון (אנ').
- אפולודורוס יצר כתבים דקדוקיים וביקורתיים רבים מאוד אחרים, שלא שרדו.
- מעמדו הרם כמלומד עורר מספר חיקויים, זיופים וייחוסים שגויים. האנציקלופדיה של מיתולוגיה יוונית שנקראת "ביבליותקה" או "ספרייה" יוחסה לו באופן מסורתי, אולם היא אינה יכולה להיות שלו, מאחר שהיא מצטטת סופרים שכתבו מאות שנים מאוחר יותר. מחבר הביבליותקה מכונה כיום "פסאודו-אפולודורוס".
אפולודורוס על אנטיוכוס ובית המקדש
עריכהיוסף בן מתתיהו מציין את אפולודורוס בחיבורו "נגד אפיון" בין הסופרים המפורסמים שטענו בחיבוריהם כי אנטיוכוס אפיפאנס היה זקוק לכסף ולכן הפר את בריתו עם היהודים ושדד את אוצרות בית המקדש בירושלים.[6] לא סביר שיוספוס נסמך על חיבורו של אפולודורוס באופן ישיר. הוא ככל הנראה ציטט את אזכורו מתוך חיבור של אחד הסופרים האחרים שהוא מזכיר בקשר למדיניותו של אנטיוכוס, כפי הנראה היה זה ניקולאוס איש דמשק או סטראבון.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- Apollodorus, Chronicle (באנגלית)
- אפולודורוס מאתונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אפולודורוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הגיית השם ביוונית: אפולודורוֹס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, volume 1, p. 234
- ^ 1 2 מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, XIX. Apollodorus of Athens, p. 117
- ^ Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, volume 1, p. 235
- ^ Apollodorus, Chronicle
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ז.