אפרים בן יעקב מבון

מבעלי התוספות באשכנז

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 11321197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן, ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].

רבי אפרים בן יעקב מבון
לידה 1132
ד'תתצ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1196 (בגיל 64 בערך)
ד'תתקנ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט
רבותיו רבי יואל הלוי (אבי הראבי"ה)
חיבוריו ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ר' אפרים נולד כנראה בבון, למד אצל רבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב בית דין בון, כשהראבי"ה שני לו.

מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.

חיבוריועריכה

  • פיוטים - ראו אור בעריכת אברהם מאיר הברמן בספר פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, 1969
  • אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר זכירה" שראה אור בחיבור ספר זכירה: סליחות וקינות לר' אפרים ב"ר יעקב, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל-1970 בעריכת אברהם מאיר הברמן. בספר זה מתאר ר' אפרים את רדיפות היהודים בקהילות בון וקלן בעת מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות קהילות אלה בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
  • פירוש על פיוטי המחזור.
  • המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי הפסוק בספר זכריה, פרק ד', פסוק י"ד


תקופת חייו של הרב אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.