אפרים ברנד
אפרים ברנד (בר) (נולד ב-1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, שכיהן כמפקד חטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים.
לידה |
1936 (בן 88 בערך) עין חרוד |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
דרגה | אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
פעולות ומבצעים | |
פעולות התגמול מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
עיטורים | |
צל"ש אלוף עיטור העוז | |
שירותו הצבאי
עריכהברנד נולד וגדל בעין חרוד. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים. בצנחנים עבר ברנד מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר וכן לחם בפעולות התגמול ועוטר בצל"ש אלוף על גבורתו. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שימש כמפקד מחלקה בסיירת צנחנים. ברנד לחם במלחמת סיני והשתתף בקרב המיתלה[1]. על לחימתו בקרב הוענק לו צל"ש שהומר בהמשך בעיטור העוז[2].
תיאור המעשה: ביום ה-1 בנובמבר 1956, בקרב המיתלה, שימש סג"ם אפרים ברנד כ-מ"מ. למרות שהיה פצוע מפעולה קודמת וידיו בגבס, ניהל את מחלקתו בהתקפת יום על אויב מבוצר בכוכים. סג"ם אפרים ברנד המשיך באיסוף פצועים מאנשינו תחת אש, ולאחר שפונתה יחידתו, הצטרף ליחידה שתקפה את האויב בהתקפת לילה, איתר את עמדות האויב ועזר למפקד היחידה בפיקוד על ההתקפה. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי
בשירות המילואים שימש ברנד, בתפקידי פיקוד שונים בחטיבת הצנחנים "הנשר השחור". במלחמת ששת הימים שימש כמפקד גדוד 57 תחת מפקד החטיבה דני מט ונטל חלק בקרב אום-כתף[3]. במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד גדוד 469 בחטיבה. הגדוד שימש כעתודה באוגדה 143[4] ובין היתר כבש את שדה התעופה פאיד לאחר צליחת התעלה[5]. בהמשך מונה ברנד למפקד חטיבה 55 בדרגת אל"ם.
קישורים חיצוניים
עריכה- עיטור העוז שהוענק לסג"ם אפרים בר (ברנד), מתוך אתר "בעוז רוחם".
- צל"ש האלוף שהוענק לסג"מ אפרים בר (ברנד), באתר הגבורה, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
- אפרים ברנד, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
עריכה- ^ טל זגרבה, פתאום דוביק צעק לי: 'הוא חי, הוא חי', במחנה, 07.04.2008, באתר "שבוז חיילים".
- ^ סג"ם אפרים בר (ברנד), מתוך אתר "הצנחנים העשור הראשון 1948-1958".
- ^ קרבות חטיבה 80 בששת הימים, אתר "העמותה להנחלת מורשת הצנחנים"
- ^ עלי מוהר ודוד טרטקובר, פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש, רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת, 2003, עמודים 9-11.
- ^ איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 179.