אפרים ווזק

אפרים ווזק (ווזעק) (30 במאי 19041 ביולי 1998) היה פעיל קומוניסטי ישראלי ומתנדב בבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

ביוגרפיהעריכה

ווזק נולד בשנת 1904 בפולין ללייב ושרה ווזק שקיימו בית חרדי. היגר לארץ ישראל המנדטורית בשנת 1922 יחד עם חבריו מתנועת "השומר הצעיר". ווזק, שהשתמש גם בשם ב. רפופורט, היה קומוניסט פעיל ודבר ערבית.

פעילותו במפלגה הקומוניסטית של פלשתינהעריכה

במהלך שהותו בארץ הצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) שפעלה באותה העת במחתרת.[1] הוא היה חבר פעיל במפלגה, בעיקר במהלך שנות ה-30.

ב-1 במאי 1930 נעצר לראשונה בידי המשטרה הבריטית בעת הפגנה שיזמה המפלגה בחיפה. לאחר מכן נעצר עוד מספר פעמים, ובמהלך שנות ה-30 היה נתון במאסר במשך כשנתיים וחצי במצטבר. בתו היחידה, לריסה ווזק-גרושוב, נולדה בשנת 1935 בתל אביב בעת שהיה בכלא.

בשנת 1937 נתפס בבאר יעקב יחד עם יעל גרזון, פעילה נוספת במפלגה הקומוניסטית. הם הואשמו בהחזקת חומר אסור ובהשתתפות באגודה בלתי חוקית. ווזק נשפט למאסר של חודש ולמתן ערבות בסך 50 לא"י.

מלחמת האזרחים הספרדיתעריכה

בשנת 1937 גורש ווזק מהארץ, בדומה לפעילים קומוניסטים נוספים באותה העת, והגיע לצרפת.[2] משם נסע לספרד, והיה בין ראשוני המתנדבים הבינלאומיים שהצטרפו למאבק נגד המתקוממים הלאומנים שהתאחדו תחת הנהגתו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו ופתחו במרד נגד ממשלת החזית העממית שהוקמה בספרד ב-1936. עשרות אלפי מתנדבים מרחבי העולם התגייסו לטובת הצד הרפובליקני במלחמת האזרחים, במהלך שנתפס כחלק מהמאבק בפשיזם העולמי.

ווזק היה ממקימי הפלוגה היהודית על שם נפתלי בוטווין – קומוניסט יהודי שהוצא להורג בפולין בגין התנקשות בשוטר.[3] הפלוגה פעלה כחלק מהגדוד הפולני "דומברובסקי", במסגרת הבריגדה ה-13. ווזק השתתף בקרבות על אף שלא היה לוחם, אלא אחראי על האספקה לפלוגה.

לפי עדותו של ווזק בספר הזכרונות שחיבר, כאשר הודיע ראש ממשלת הרפובליקה הספרדית חואן נגרין על הסכמתו להסגת לוחמי הבריגדות הלאומיות משטח ספרד בספטמבר 1938, נותרו בפלוגת בוטווין כ-30 לוחמים בלבד.[4][5] בהיותו חסר אזרחות של מדינה כלשהי, נאלץ ווזק להמתין בספרד למדינה שתהיה מוכנה לקבל אותו. תחילה שקלו לשלוח אותו למקסיקו, אך ממשלת צרפת סירבה לתת לו אשרת מעבר. לבסוף, בראשית 1939, בדומה לרוב לוחמי הבריגדות הבינלאומיות שנותרו בספרד, ווזק התגייס שוב לקרבות האחרונים נגד הלאומנים, שהתקדמו בקצב מהיר. לאחר מספר שבועות הוא הצליח לעזוב לצרפת, שם נכלא במחנה מעצר.

שיבה לפולין ועלייה שנייה לישראלעריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה חזר ווזק לפולין במטרה להשתתף בבניית המדינה הסוציאליסטית החדשה. ב-1968, לאחר שעבד שנים רבות במשרד החוץ הפולני, עזב ווזק את המדינה בעקבות גל אנטישמיות, והיגר לישראל בפעם השנייה, והתיישב בחולון.[6]

בשנת 1964 כתב ספר זיכרונות על תקופתו בספרד בשם "זכרונות פון א באטוויניסט" – "זיכרונותיו של לוחם בפלוגת בוטווין".[7] הספר נכתב ביידיש ופורסם בוורשה. בדצמבר 2013 הספר תורגם לצרפתית ונערך על ידי בתו.[8]

ווזק נישא לאנה. נפטר בשנת 1998. בתם מתגוררת בבלגיה.

לקריאה נוספתעריכה

  • אריאלי, ניר, "התנדבות מכורח הנסיבות?" בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1936–1938 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2021), עמ' 41–57.
  • דותן, שמואל, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
  • צנטנר, ישראל, ממאדריד עד ברלין: לוחמים ארץ-ישראלים בעד החופש שלהם, ושלנו (תל אביב: ישראל צנטנר, 1966).
  • ווזעק, אפרים, זכרונות פון א באטוויניסט (ווארשע: יידיש בוך, 1964).
  • Wuzek, Efraïm, Combattants juifs dans la guerre d'Espagne la compagnie Botwin. (Paris: Syllepse, 2013).
  • Zaagsma, Gerben, “‘Red Devils’: The Botwin company in the Spanish civil war”, East European Jewish Affairs, 33:1 (2003), pp. 83-99.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לתולדות המפלגה הקומוניסטית בא"י/פלסטין, ראו שמואל דותן, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
  2. ^ ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות?" בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 41–57, בעמ' 44.
  3. ^ ישראל צנטנר, ממאדריד עד ברלין: לוחמים ארץ-ישראלים בעד החופש שלהם, ושלנו (תל אביב: ישראל צנטנר, 1966), עמ' 105.
  4. ^ Georges Ubbiali, “Ephraïm Wuzek, Combattants juifs dans la guerre d’Espagne. La compagnie Botwin”, Dissidences: le blog.
  5. ^ בתמונה מיולי 1938, המתעדת את לוחמי גדוד בוטווין היהודים לפני תחילת המערכה על האברו, מופיעים 33 חיילים. ראו Gerben Zaagsma, “‘Red Devils’: The Botwin company in the Spanish civil war”, East European Jewish Affairs, 33:1 (2003), pp. 83-99, p. 92.
  6. ^ אפרים ווזק, "מדוע מבקשים עולים לשוב", מכתב למערכת דבר, 5.11.1970, עמ' 8.
  7. ^ אפרים ווזעק, זכרונות פון א באטוויניסט (ווארשע: יידיש בוך, 1964).
  8. ^ Ephraïm Wuzek, Combattants juifs dans la guerre d'Espagne la compagnie Botwin (Paris: Syllepse, 2013).