פתיחת התפריט הראשי

אפרים לפיד

איש תקשורת ישראלי

ד"ר אפרים לפיד (נולד ב-1942) הוא איש תקשורת ישראלי וחוקר היסטוריה ציונית-יהודית. שירת כדובר צה"ל, כקצין מודיעין בכיר ביחידה 8200 וכמפקד גלי צה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי, עמד, בין היתר, בראשות חברת "יפעת" למידע תקשורתי וכיהן כדובר הסוכנות היהודית.

אפרים לפיד
דובר צה"ל תא"ל אפרים לפיד, 1986
דובר צה"ל תא"ל אפרים לפיד, 1986
לידה 1942 (בן 77 בערך)
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19631992
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לפיד נולד והתחנך בתל אביב. למד במגמת מזרחנות בתיכון עירוני ד'. היה יו"ר מועצת התלמידים העירונית של תל אביב ו"ראש עיר הנוער" הראשון.

השכלה אקדמיתעריכה

בשנת 1960 הצטרף לעתודה האקדמית והחל את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ושפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.
לפיד הוא בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב.
במאי 2016 קבל תואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן על מחקרו על קהילת המודיעין הישראלית.

שירות בצה"לעריכה

בשנים 19631982 שירת, בדרגת סג"ם עד אל"ם, בחיל המודיעין בתפקידי פיקוד, מטה והדרכה ביחידה 8200 וביחידת חצב ובמחלקת איסוף. השתתף בפעולת כראמה כמפקד צוות האזנה.[1] בין תפקידיו האחרונים שימש מפקד "חצב" וראש מחלקת איסוף. בשנים 1982–1984 היה חניך ומדריך במכללה לביטחון לאומי.

דובר צה"לעריכה

ב-1984 מונה לדובר צה"ל והועלה לדרגת תא"ל. את תפקידו זה מילא בתקופת כהונתם של הרמטכ"לים משה לוי ודן שומרון, כשעיקר תפקידו רוכז סביב דיברור האינתיפאדה הראשונה, שהחלה בדצמבר 1987 וחייבה שינויים רבים בשיטת העבודה של דוברות צה"ל. בשנת 1989 מונה למפקד גלי צה"ל וכיהן בתפקיד בתקופת מלחמת המפרץ, בה אוחדו השידורים של גלי צה"ל וקול ישראל.

אירועים בתקופת הדוברותעריכה

חמש השנים (1989-1984) היו רצופות אתגרים ביטחוניים, בהם כאלה עמם התמודד צה"ל לראשונה :

  1. החלטת הממשלה (14.01.85) על היערכות צה"ל באזור הביטחון בדרום לבנון, כמעט שלוש שנים אחר תחילת מלחמת לבנון הראשונה.
  2. 20 באפריל 1985 טיבוע אניית מחבלים אטבירוס בלב ים – סיכול פיגוע ימי ראשון בהיקף רחב.
  3. 20 במאי 1985: "עסקת ג'יבריל" – הוחזרו 3 חיילי צה"ל שבויים (2 חיילי נח"ל, גרוף וסאלם שנחטפו עם עוד 6 נחלאים ב 1983 וחזי שי, אשר נעדר מקרב סולטן יעקוב) תמורת שחרור 1150 מחבלים. האירוע עורר ביקורת ציבורית.
  4. 1 באוקטובר 1985: מבצע דרך נץ - תקיפת מפקדת אש"ף בתוניסיה. מבצע תקיפה ארוך הטווח ביותר שפעל צה"ל.
  5. אוקטובר 1985 - מחבלים השתלטו על האנייה "אכילה לאורו" וזרקו לים נוסע נכה יהודי ליאון קלינגהופר. בצעד נדיר של שילוב מודיעין להסברה הופיע ראש אמ"ן, אלוף אהוד ברק, בטלוויזיה וחשף מידע מודיעיני להוכחת הקשר של ארגוני המחבלים לפיגוע.
  6. אפריל 1984, "פיצוץ" פרשת קו 300. תא"ל יצחק מרדכי, קצין צנחנים וחי"ר ראשי, הועמד לדין משמעתי וזוכה 1986 . לימים הודו אנשי שב"כ כי ראש הארגון דחף לבידוי ראיות כנגד הקצין. בשב"כ התחולל ארגון מחדש בעקבות הפרשה החמורה. יצחק מרדכי התקדם בצבא והיה אלוף שלושת הפיקודים, יחיד בתולדות צה"ל.
  7. פברואר 1986: שני חיילי צה"ל (פינק ואלשיך) נחטפו בדרום לבנון -גופותיהם הוחזרו בשנת 1996.
  8. אוקטובר 1986: לראשונה קצינה אשה בדרגת תא"ל- קצינת ח"ן ראשית, תא"ל עמירה דותן.
  9. 16 באוקטובר 1986: הנווט רון ארד נטש מטוס בעקבות פגיעת נ"מ בדרום לבנון. הטייס ניצל. רון ארד נעדר מאז ועד היום. צה"ל והמדינה ממשיכים עד היום לנסות לאתרו.
  10. נובמבר 1986: לראשונה – נשיא-משפטן לביה"ד הצבאי לערעורים אלוף בן ציון פרחי, לאחר שבעבר מלאו תפקיד זה קצינים בעלי רקע קרבי.
  11. 29 במרץ 1987: נמנע קידום לתא"ל לאל"ם אביאם סלע בעקבות אולטימטום אמריקני בפרשת יונתן פולארד. סערה בקרב הקצונה הבכירה בחיל האוויר.
  12. אפריל 1987: חילופי הרמטכ"ל : רא"ל משה לוי מסיים, רא"ל דן שומרון נכנס, על רקע מתח אישי ביניהם. הדובר לפיד נשאר.
  13. אוגוסט 1987: הממשלה ביטלה את פרויקט הלביא, המטוס הישראלי ופרויקט מרכזי של התעשיות הביטחוניות. צה"ל, בגיבוי שר הביטחון יצחק רבין, התנגד לפרויקט והצליח לשכנע את הממשלה. קדמו להחלטה מאמץ שדלנות נרחב ביותר של צה"ל, כולל פעילות דוברותית נרחבת מול מאמץ ציבורי – תקשורתי מקיף של התעשייה האווירית בגיבוי השר משה ארנס לאשר את הפרויקט.
  14. נובמבר 1987: "ליל הגלשונים", פיגוע ראשון מסוגו על ידי מחבל שהגיע בגלשן למחנה חטיבת הנח"ל ליד קריית שמונה. בעקבות ועדת החקירה בנושא הועמד לדין הש"ג והמח"ט סיים שירותו בצה"ל. מכאן – "תסמונת הש"ג".
  15. 7 במרץ 1988 : "אוטובוס האימהות"– פיגוע מיקוח, השתלטות על ידי ימ"מ וחילוץ. ללא נוכחות תקשורתית, רק צילום שנעשה על ידי דובר צהל אישית.
  16. 16 באפריל 1988: מבצע הצגת תכלית - סיכול ממוקד של אבו ג'יהאד בתוניס. המבצע לא פורסם, ישראל לא הודתה רשמית, אלא כעבור שנים.
  17. קיץ 1989: ראש להק ציוד בחיל האוויר, תא"ל רמי דותן, נעצר באשמה חמורה של מעילה ושוחד.

אירועים תקשורתייםעריכה

  1. פברואר 1985: טנק צה"ל פגע למוות בצלם CBS בדרום לבנון, מתוך זיהוי מוטעה כי המצלמה על הכתף היא טיל. מחאה בינלאומית – סגן נשיא CBS הגיע לארץ כדי למחות על האירוע.
  2. בשנים 1983–1989 הייתה ביקורת ציבורית על אירועי התנהגות חריגה של חיילים באינתיפאדה (חרוב, גבעתי, גולני) הדובר פועל בשת"פ הדוק עם הפרקליטות הצבאית ומצ"ח.
  3. יולי 1989: תרגיל "מסביר פנים" – לראשונה, תרגיל מקיף ביוזמת צה"ל לבחינת מערכת הסברה לאומית כולל סימולציה של הופעת בעלי תפקידים בתקשורת.
  4. באוקטובר 1986 ניתנה תרומת איברים ראשונה מחיילת שנהרגה בתאונת דרכים – למרות בקשת המשפחה צה"ל לא הצליח למנוע את הפרסום ולא נשמרה אנונימיות התורמת.
  5. באוקטובר 1988 נחשפו יחידת דובדבן ויחידת שמשון בפרסום מחוץ לישראל, שלא ביוזמת צה"ל. יחידות מסתערבים סודיות השתמשו, בין היתר, בלוחיות זיהוי דיפלומטיות ושילוט של רכב עיתונות. החשיפה הובילה למחאה של כתבי חוץ.

תפקידים אזרחייםעריכה

בשנת 1992 סיים לפיד את שירותו הפעיל בצה"ל. בהמשך כיהן בשורת תפקידים במגזר הציבורי והפרטי: מנכ"ל "קבוצת יפעת" - המרכז למידע תקשורתי, הפצת מידע מהתקשורת למאות גורמים ציבוריים, עסקיים ומוניציפליים (1992–1996), יועץ תקשורת לשר החינוך, התרבות והספורט זבולון המר (19971998), מנכ"ל אולפן עקיבא בנתניה (1997–2000) שבו הופעל מרכז ללימודי שפה ותרבות עברית וערבית.

ב-1997 נבחר לפיד לעמוד בראש עמותת שמ-2, בוגרי יחידה 8200, יחידת האיסוף המרכזית בחיל המודיעין.

בשנים 20002006 שימש לפיד כדובר הסוכנות היהודית ומנהל יחידת ההסברה, ולאחר מכן מנהל "אזור ישראל", האחראי לקשרי הציבור של הסוכנות בישראל.

לפיד עוסק בהוראה, בהרצאות ובמחקר בישראל ובעולם. הוא העורך הראשי של ביטאון המרכז למורשת המודיעין בגלילות, יו"ר "קרן ענבר", ובשנת 2008 נבחר לחבר הנהלת "צוות - ארגון גמלאי צה"ל", ובמסגרתו ליו"ר ועדת הסברה וקשרי ציבור. לצד תפקידיו אלו, לימד במשך 11 שנים במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.

ב-23 ביוני 2015 נבחר לפיד ליושב ראש עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי (מב"ל) והחליף בתפקידו את אלוף (מיל') ח"כ איל בן ראובן.

בפוליטיקהעריכה

בשנת 2008 הצטרף לרשימת "כח לגמלאים" בבחירות למועצת עיריית תל אביב ואף התמודד מטעמה על מושב במועצה בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008, אולם לא נבחר. לאחר מכן שימש כחבר הנהלת "דור - מפלגת הגמלאים החברתית החדשה", בראשותו של רפי איתן, כיו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ בה וכעורך הראשי של מידעון המפלגה "דורון".

לקראת בחירות 2013 החליף את רפי איתן בראש מפלגת הגמלאים והתמודד לכנסת ה-19 בראש רשימה שנשאה את השם "דור בוני הארץ".[2]

עיטורים ופרסיםעריכה

  • על פעילותו כרמנכ"ל אולפן עקיבא בנתניה זכה לפיד בשנת 1998 בפרס אונסק"ו לסובלנות.
  • בשנת 2011 קיבל לפיד את אות "יקיר האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות" על תפקידיו בעולם התקשורת והדוברות.[3]

חיים אישייםעריכה

לפיד תושב תל אביב. הוא נשוי לדרורה ואב לשלושה ילדים, בהם המתמטיקאי פרופ' ארז לפיד.

גלריהעריכה

ספרים ומאמריםעריכה

לפיד מפרסם באופן קבוע מאמרים בביטאון המרכז למורשת המודיעין - "מבט מל"מ", בעיתון ובאתר "ישראל דיפנס" ובביטאון צוות - ארגון גמלאי צה"ל - "רוח צוות".

  • Clila Magen, Ephraim Lapid, Facing peace and war: Israel’s government press office, 1948–2014, Elsevier, 2016
  • Clila Magena, Ephraim Lapid, Israel's military public diplomacy evolution: Historical and conceptual dimensions, a School of Communication, and Fellow, Center for International Communication, Department of Political Science, Bar-Ilan University, 2017.
  • Lapid Ephraim, Highlights in the development of the Defence Relations between Israel and Germany (2008) in M. Uhlmann (Hrsg.), Die Deutsch-israelischen Sicherheitsbeziehungen, Vergangenheit, Gegenwart, Zeukunft (p.68-75). Berlin: Berliner Wissenschafts-Verlag GmbH

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ מימין לשמאל: אל"מ יגאל שפי, תא"ל אריה בנטוב, אל"מ מוטי דוראון, אל"מ טוביה פיינמן, אל"מ משה קריסטל, אל"מ אפרים לפיד, אלוף שלמה גזית.
  2. ^ מימין לשמאל: אל"מ ראובן ירדור - סגן מפקד היחידה, אלוף שלמה גזית, תא"ל אריה בנטוב - מפקד היחידה, אל"מ אפרים לפיד, מפקד מרכז הקומינט.
  3. ^ מימין לשמאל: הרמטכ"ל רב אלוף משה לוי, שר הביטחון משה ארנס, מפקד מב"ל אלוף יעקב אבן ונציג המסיימים אל"מ אפרים לפיד.
  4. ^ הפורום התכנס מעת לעת לעדכון ותיאום נושאי הסברה על הפרק. מימין לשמאל: תא"ל יצחק שני - הצנזור הראשי, איתן הבר - יועץ התקשורת לשר הביטחון, תא"ל אפרים לפיד - דובר צה"ל (המארח), אבי פזנר - יועץ התקשורת לראש הממשלה וישראל פלג - מנהל לשכת העיתונות הממשלתית.
  5. ^ מימין לשמאל אל"מ יואב דייגי - רמ"ח ביטחון שדה, דובר צה"ל - אפרים לפיד, תא"ל יצחק שני - הצנזור הראשי,
  6. ^ משמאל לימין: אלוף במילואים רפאל ורדי - מפקד התרגיל, הרמטכ"ל דן שומרון, תא"ל אפרים לפיד - דובר צה"ל ויאיר עמיקם - רע"נ קשר לעיתונות ביחידת דובר צה"ל.
  7. ^ מימין לשמאל: אמנון נדב - מנהל הרדיו, אריה מקל -יו"ר רשות השידור, אפרים לפיד - מפקד גלי צה"ל, סא"ל שלמה כסיף, רמ"ח טכנית גלי צה"ל.

הערות שולייםעריכה