פתיחת התפריט הראשי

רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 11101175) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, התגורר בגרמניה. חיבר את הפיוט המפורסם על עקדת יצחק – "אם אפס רבע הקן".
מכונה גם "רבי אפרים הגדול", "רבי אפרים הגיבור"[1], "ר' אפרים הצרפתי", "ר' יקיר"[2] ו"ר' אפרים מאלמניא [גרמניה]". יש גם מזהים ה'רב החובל' בתוספות על מסכת מגילה[3] עם רבי אפרים.[4]

לעיתים לא הבחינו בינו לבין רבנו אפרים מקלעת בני חמאד, תלמידו של הרי"ף, המכונה גם הוא "רבינו אפרים".[5]

למד בישיבתו של רבי יצחק בן אשר הלוי והיה חבר בית הדין של רבי יצחק בן מרדכי. בצעירותו היה תלמידו של רבינו תם בצרפת. נאלץ לעזוב את שפיירא, שבה ישב זמן מה, בעקבות מחלוקת עם חכמי העיר, ר' שמריה משפיירא ור' אברהם בר' שמואל החסיד, בנושא פת שנחמץ בשמרי יין של נכרים.[6][7] ייתכן שמשפיירא עבר לוורמייזא, וגם בה ערער על מנהגי הקהילה.[8]

חיבר תוספות על כמה מסכתות, ספר בשם "ארבעה פנים" (מוזכר גם בשם "חיבור ר' אפרים"), שהיה כנראה ספר חידושים על סדר נזיקין ותשובות רבות (קטעים ממנו מובאים בספרי הפוסקים). כן חיבר פיוטים וסליחות רבות. בין פיוטיו הסליחה לעשרה בטבת "אבותי כי בטחו"[9], והפיוט "אם אפס רובע הקן". בפיוטיו ניתן למצוא הדים לגזירות רגנסבורג (1137) ולמסע הצלב השני (1146-1147). קרוב לוודאי שנקבר ברגנסבורג.

בנו ר' משה חיבר כנראה את הפיוט "מגיני וקרן ישעי" שסימנו "משה בר' אפרים". בנו של ר' משה, ר' יהודה, היה קשור לחוג החסידים, וכדי להבדילו מר' יהודה בר' משה אחר, נקרא "בן בנו של רבנו אפרים". ייתכן שהיה לו בן שנקרא גם הוא ר' אפרים, והוזכר בתוספות (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א', ד"ה במקום: "רבי אפרים בר אפרים הגיבור"). יש משערים שנולד אחרי פטירת אביו ('ילקוט המאירי' פסחים שם).

בהלכה נודע רבינו אפרים כבעל הפלוגתא של רבינו תם בעניין חתיכה נעשית נבילה. רבינו אפרים מצמצם כלל זה וטוען שאינו תקף אלא בתערובת של בשר בחלב, אך לא בתערובת של שאר איסורים.[10] בשולחן ערוך נפסק כדעתו[11], אבל הרמ"א חולק עליו.[12]

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תוספות על מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א' ד"ה במקום ושו"ת מהרש"ל סימן כט
  2. ^ על שם הפסוק "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ט).
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד ב'
  4. ^ דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, מוסד הרב קוק
  5. ^ חיד"א, שם הגדולים, ערך רבינו אפרים תלמיד הרי"ף
  6. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ד, עמוד א', ד"ה דורדיא, פסקי אור זרוע על עבודה זרה, סימנים קפ"ב–קפ"ג
  7. ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 200–201
  8. ^ אורבך, עמ' 201
  9. ^ מעשה בפזמון שכלל לא עלה על דעתו של המשורר
  10. ^ תוספות למסכת חולין, דף ק', עמוד א'. טור יורה דעה סימן צב.
  11. ^ יורה דעה, צב, ד.
  12. ^ יורה דעה, צב, ד.