פתיחת התפריט הראשי

אפרים צבי

כדורגלן עבר ישראלי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: פירוט יתר שעוסק בקבוצתו ולא בכדורגלן עצמו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אפרים צבי (נולד ב-9 באוקטובר 1951) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעיקר בעמדת החלוץ.

אפרים צבי
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 9 באוקטובר 1951 (בן 68)
באר שבע שבישראל
שם מלא אפרים צבי
עמדה קיצוני, חלוץ, קשר, מגן, בלם
מועדוני נוער
הפועל באר שבע
מועדונים מקצועיים כשחקן
1968–1980
1980–1982
1982–1983
1983–1984
הפועל באר שבע
מכבי קריית גת
בית"ר באר שבע
הפועל דימונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צבי נולד ב-9 באוקטובר 1951 בבאר שבע בשם אפרים דבי, כשני מתוך שבעה ילדים לעזרא וחביבה (חבו) דבי, שעלו מעיראק כמה חודשים קודם לכן, וגדל בשכונה ב'. עזרא דבי היה עסקן מפלגת העבודה והמערך, חבר במועצת פועלי באר שבע וסגן ראש העיר לשעבר. אחיו הגדול של אפרים, מאיר, ואחיו הצעירים ששון, עובדיה ויצחק, שיחקו גם כן במדי הפועל באר שבע.

תחילת הקריירהעריכה

בעונת 1968/1969 החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת של הפועל באר שבע תחת המאמן היוגוסלבי סלבוליו סטפנוביץ, עת שיחקה הקבוצה בליגה הבכירה, כשאחיו הגדול מאיר נמנה עם סגל הקבוצה. משחק הבכורה שלו נערך במחזור השמיני, במסגרת הניצחון 3–5 על הפועל פתח תקווה, ובו גם כבש את שער הבכורה שלו.[1] את העונה סיים עם שני שערים. הקבוצה הפגינה יכולת רעה בתחילת העונה ונקלעה לתחתית. משום כך פיטרה במחזור ה-16 את המאמן סטפנוביץ', ומינתה במקומו את משה ליטבק. תחת הדרכתו של ליטבק הצליחה הקבוצה לסיים במקום ה-14 ולהישאר בליגה. בנוסף, הגיעה הקבוצה למעמד רבע גמר גביע המדינה לאחר ניצחון 1–2 על מחזיקת הגביע של העונה הקודמת בני יהודה תל אביב בשמינית הגמר.[2] ברבע הגמר ניצחה מכבי שעריים בתוצאה 3-2.[3]

בעונה שלאחר מכן, עונת 1969/1970, בחר המאמן החדש אברהם מנצ'ל לתפקד את צבי כמגן. בעונה זו כלל הקבוצה מיעטה להבקיע שערים, והרבתה לספוג. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-16 והאחרון, וירדה לליגת המשנה אחרי חמש שנים בליגה הבכירה.[4]

בעונת 1970/1971 התמנה שוב משה ליטבק לאימון הקבוצה, צבי הוסט מחדש לעמדת החלוץ, והפך לשחקן קבע בהרכב. בסיום העונה שבה הקבוצה לליגה הבכירה מהמקום הראשון בליגה א' מחוז דרום, בפער של 14 נקודות מהשנייה הפועל יהוד, כשצבי מסיים את העונה עם 14 שערים. בסוף העונה נפגשה באר שבע, אלופת ליגה א' דרום, עם מכבי יפו, אלופת ליגה א' צפון, למשחק גמר במסגרת אלוף האלופים לליגה שנייה. המשחק נמשך מעבר להארכה והסתיים בניצחון של באר שבע בפנדלים.[5] במהלך העונה עזב אחיו מאיר, שמיעט לשחק, את הקבוצה.

בשבעת המחזורים הראשונים של עונת 1971/1972 נעדר צבי מהמשחקים עקב ניתוח שעבר, ומששב לא הבקיע שערים. באר שבע סיימה במקום ה-12 בטבלה. בעונה שלאחר מכן, עונת 1972/1973, מונה אלי פוקס לאימון הפועל באר שבע. הקבוצה פתחה בתחתית, אך השתפרה עם התקדמות העונה, הצליחה לשמור על מקומה בצמרת, וסיימה את העונה כשהיא במקום החמישי בטבלה, המיקום הטוב בתולדותיה עד אותה עת. צבי סיים את העונה עם עשרה שערים.

את עונת 1973/1974 פתחה באר שבע בצורה לא טובה, ובתום 18 מחזורים התמקמה במקום ה-14 בליגה. אולם עם התקדמות הליגה הצליחה להשתפר, ולסיים את העונה במקום השביעי בטבלה. בתחילת העונה הוסט צבי לעמדת המגן, אך משהוחזר להתקפה החל להבקיע שערים, וסיים עונה שנייה ברציפות עם עשרה שערים. בנוסף, הגיעה הקבוצה שוב למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון על מכבי הרצליה מליגת המשנה בשני משחקי שמינית הגמר בתוצאה 2–9 בחישוב הכללי (4-1 בבית ו-1–5 בחוץ). ברבע הגמר הפסידה להפועל פתח תקווה בתוצאה 1–3 בחישוב הכללי (הפסד 0–2 בחוץ, ותיקו 1-1 בבית).[6]

אליפות ראשונהעריכה

בעונת 1974/1975 צורף לקבוצה הבוגרת אחיו הצעיר של אפרים, עובדיה, שזכה עונה קודם לכן באליפות עם קבוצת הנוער. הקבוצה, תחת מאמנה החדש אמציה לבקוביץ', התחילה את העונה עם שלושה ניצחונות, על בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה, ועל האלופה היוצאת מכבי נתניה, וכל זאת מבלי לספוג ולו שער אחד. השער הראשון לחובתה, והפסדה הראשון של הקבוצה, הגיעו במחזור הרביעי, כשנוצחה על ידי בית"ר ירושלים בתוצאה 0–1.[7] במחזור השישי הפסידה בפעם השנייה, בתוצאה 0–1 למכבי תל אביב וירדה למקום השישי.[8] במחזור ה-11 עלתה למקום השני לאחר ניצחון חוץ על הפועל חיפה, בתוצאה 0–1 משער של צבי.[9]

במחזור ה-21 טיפסה שוב באר שבע למקום הראשון, לאחר ניצחון 0–1 על הפועל כפר סבא,[10] ובמחזור ה-26 הגדילה את הפער מהשנייה מכבי נתניה עד כדי 4 נקודות, לאחר ניצחון 0–1 על בית"ר ירושלים.[11] בשלב זה השיגה נתניה שני ניצחונות, בעוד באר שבע השיגה תיקו עם שמשון תל אביב והפסד למכבי תל אביב.

האליפות הוכרעה במחזור ה-29, מחזור לפני סיום העונה. באר שבע שיחקה מול מכבי יפו, כאשר נקודה אחת מפרידה בינה לבין מכבי נתניה מהמקום השני. במשחק ניצחה באר שבע את מכבי יפו בתוצאה 0–1, משער שנכבש בדקה ה-36 מנגיחה של אפרים צבי להרמת קרן משמאל של אליהו עופר,[12] בעוד מכבי נתניה הפסידה במשחקה המכריע באצטדיון קריית חיים 3-1 להפועל חיפה. לפיכך הוכרזה הפועל באר שבע באופן רשמי כאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה, כשאפרים צבי משמש כמלך השערים של הקבוצה עם 10 שערים.[13][14]

בטרום עונת 1975/1976 השתתפה הקבוצה באלוף האלופים של הליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה, במשחק פגשה את מחזיקת הגביע הפועל כפר סבא, ובתום 90 דקות ניצחה באר שבע בתוצאה 1–2, משערים של ברד ואביטן, וזכתה בתואר.[15]

אליפות שנייהעריכה

מהמחזור ה-20 של עונת 1975/1976 החלה באר שבע להתבסס במקום הראשון לאחר שניצחה בו 0–1 את מכבי תל אביב, ובמחזור שאחריו ניצחה 0–2 את השנייה בטבלה דאז בית"ר ירושלים משערים של מאיר ברד ואחיו הצעיר של אפרים, עובדיה צבי.[16] במחזור ה-22 הגדילה את הפער בפסגה לחמש נקודות מהשנייה בית"ר ירושלים לאחר ניצחון 1–3 על מכבי רמת עמידר משערים של רפי אליהו, שלום אביטן, ושערו הראשון והיחיד בעונה זו של אפרים צבי. במהלך העונה תפקד צבי לעיתים גם כמגן וכבלם קדמי.

מחזור לאחר מכן, קטן הפער ל-3 נקודות בעקבות הפסד 0–1 להפועל חיפה, אך כבר לאחר המחזור ה-26 הגדילה באר שבע שנית את הפער בפסגה לחמש נקודות, לאחר ניצחון 0–1 על מכבי פתח תקווה. עם זאת, לא השכילה באר שבע לשמור על פער זה, הפסידה 0–1 להכח רמת גן, והפער צומצם לארבע נקודות. לאחר תיקו מאופס עם הפועל פתח תקווה וניצחון על בית"ר ירושלים במחזור ה-30 הצטמצם הפער בפסגה לשלוש נקודות. לאחר תיקו מאופס נוסף של באר שבע, הפעם עם מכבי נתניה, וניצחון של השנייה בטבלה בית"ר ירושלים במחזור ה-31, צומצם הפער עד כדי שתי נקודות, ומצב זה נשמר עד למחזור האחרון.

במחזור הנעילה פגשה באר שבע שוב את מכבי יפו למשחק מכריע, כמו בעונה הקודמת, כשהפעם נלחמה יפו נגד הירידה. מכבי יפו הייתה חייבת לנצח על מנת להישאר בליגה, בעוד באר שבע הייתה חייבת שלא להפסיד על מנת לזכות בוודאות באליפות. מנגד, פגשה בית"ר ירושלים את מכבי תל אביב, שנלחמה גם היא נגד הירידה, והייתה חייבת לנצח כדי לזכות באליפות. במשחק המכריע הפסידה באר שבע 0–1, אך בו בזמן הפסידה ירושלים 2–3 לתל אביב, ובאר שבע הפכה לאלופה בפעם השנייה ברציפות.[17]

המשך הקריירהעריכה

בטרום עונת 1976/1977 שיחקה הפועל באר שבע בגביע האינטרטוטו. היא הוגרלה לבית ב' וקיימה שישה משחקים בשיטת "בית-חוץ" נגד הקבוצות קוגה מדנמרק, הרטה ברלין מגרמניה וסטנדרד ליאז' מבלגיה. מאזן הקבוצה במפעל היה ניצחון אחד, בתוצאה 1–2 על קוגה הדנית באצטדיון וסרמיל,[18] שלוש תוצאות תיקו, 0-0 בבית מול ליאז', 3-3 בבית מול הרטה ברלין ו-1-1 בחוץ מול קוגה, ושני הפסדים, 5-1 בחוץ מול הרטה ברלין ו-1–3 בחוץ מול ליאז'.

בהמשך, השתתפה באר שבע עונה שנייה ברציפות באלוף האלופים, ופגשה את מחזיקת הגביע בית"ר ירושלים, אפרים צבי לא שותף והקבוצה הפסידה 2–3 בתום הארכה, ולא זכתה בתואר.[19]

בעונה זו כמעט הפכה הפועל באר שבע לאלופה מכהנת ראשונה שיורדת ליגה. תחת הדרכתו של אלי פוקס, ששב לאימון הקבוצה, פתחה באר שבע רע את העונה ונקלעה לתחתית. עקב כך, לאחר 16 מחזורים התפטר פוקס מאימון הקבוצה, ושחקן העבר אליהו עופר, שפרש במהלך העונה ושימש כעוזרו של פוקס, נקרא לתפקיד המאמן.[20] הקבוצה דשדשה מחזורים רבים, מיעטה לכבוש, ושלושה מחזורים לפני סיום העונה נפגשה בבית, כשהיא מתחת לקו האדום, עם מכבי פתח תקווה מהמקום האחרון. במשחק ניצחה באר שבע בתוצאה 0–2 ועלתה לראשונה מזה שבועות רבים מעל לקו האדום.[21] שני מחזורים לסיום העונה נפגשה בחוץ עם מכבי חיפה מהמקום ה-13 למשחק הישרדות כשרק הפרש שערים עדיף מציב את באר שבע במקום ה-12. המשחק הוכרע בתוצאה 0–1 לטובת באר שבע.[22] עקב כך הצליחה באר שבע לסיים במקום ה-13 ולהישאר בליגה, בעוד יריבתה מכבי חיפה ירדה לליגה השנייה. במהלך העונה תופקד צבי מספר פעמים כמגן וכבלם, אולם שיחק גם כחלוץ, ואף כבש שער אחד.

בנוסף, הגיעה באר שבע שוב למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית את מכבי חיפה בתוצאה 0–2.[23] ברבע פגשה את בית"ר תל אביב והפסידה לה בתוצאה 3-0.[24]

בעונת 1977/1978, עם עזיבתו של מאיר ברד להפועל חיפה, מונה צבי לקפטן הקבוצה. בעונה זו תופקד צבי באופן בלעדי כחלוץ. תחילת העונה שלו הייתה מצוינת, והוא כבש חמישה שערים בששת המשחקים הראשונים, כשבהמשך העונה הוסיף עוד שני שערים. באר שבע הציגה יכולת התקפית טובה לאורך כל העונה, וסיימה אותה עם 43 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר שלה בעונה אחת בתולדותיה עד אז, למעט העונה הכפולה של 1966/1968. הקבוצה שבה לצמרת, וסיימה את העונה כשהיא במקום החמישי בטבלה.

בעונה שלאחר מכן, עונת 1978/1979, הפך צבי בעיקר לשחקן ספסל שנכנס מדי פעם להרכב כדי להחליף שחקנים פצועים. כששותף, תופקד בעיקר כמגן, אך גם כחלוץ, קשר ובלם, ולא הבקיע. את העונה סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בנוסף, הגיעה שוב למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון 1–2 על הפועל כפר סבא בשמינית הגמר.[25] ברבע הגמר, בו צבי לא שותף, הפסידה לבית"ר תל אביב בתוצאה 0–3 בתום בעיטות הכרעה מ-11 מטר.[26]

בעונת 1979/1980, תחת אמציה לבקוביץ' ששב לאמן את הקבוצה, פתח צבי כשחקן הרכב בעמדת החלוץ, אך בהמשך איבד את מקומו, הפך לשחקן ספסל ומיעט לשחק. כששיחק, תופקד כבלם וכמגן. הקבוצה סיימה במקום העשירי בטבלה. בתום העונה שוחרר ועבר למכבי קריית גת מליגה א' דרום, הליגה השלישית דאז.

אחרית הקריירהעריכה

במכבי קריית גת, שיחק יחד עם אחיו הצעיר יצחק צבי, ותופקד כחלוץ וכמגן. בסוף העונה עלה איתה ליגה מהמקום הראשון בטבלה. בעונה שלאחר מכן, עונת 1981/1982 שיחק בליגת המשנה, הליגה הארצית, אך סיים עם הקבוצה במקום ה-14 וירד איתה בחזרה לליגה א' מחוז דרום. בסוף העונה, עבר לשחק בבית"ר באר שבע ששיחקה גם כן בליגה א' מחוז דרום. עונה לאחר מכן, שיחק בשורותיה של הפועל דימונה מליגה ב' דרום ב', ועלה איתה לליגה א' מהמקום הראשון. בסיום העונה פרש ממשחק.

בתחילת שנות ה-90 גילה את אליניב ברדה, ושכנע אותו לשחק בקבוצת בית הספר לכדורגל של שכונה ג` בעיר, אותה אימן. גם אביתר אילוז היה חניך שלו שם.

ב-2010 נבחר להיכל התהילה של הפועל באר שבע.[27]

חיים אישייםעריכה

צבי נשוי לרחל לבית סימון, ולהם שלושה ילדים. מתגורר במיתר.

תאריםעריכה

עם הפועל באר שבע

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר. אריה, 'חנוכית שערים' בבאר-שבע, מעריב, 22 בדצמבר 1968; ד. אילן, סטלמך הוכה במשחק רב-שערים בבאר-שבע, דבר, 22 בדצמבר 1968.
  2. ^ עמירם קלאוס, ב"ש "העיפה" את מחזיקת הגביע, מעריב, 20 באפריל 1969.
  3. ^ מ. מוקסיי, רוח לחימה והקרבה העניקו לשעריים העליה לחצי הגמר, דבר, 27 באפריל 1969.
  4. ^ י. בן-יעקב, השמטת כדור טראגית הורידה לליגה א', דבר, 26 באפריל 1970; ח. שמיר, סרוסי חרץ גורל באר-שבע, מעריב, 26 באפריל 1970.
  5. ^ מתתיהו ברוש, בבעיטות 11 מ' (2:3) הכניע הפועל באר-שבע את מכבי יפו וזכה בגביע אלוף ליגה א', דבר, 20 ביוני 1971.
  6. ^ ר. אריה, התקוות בבאר-שבע נמשכו 14 דקות, מעריב, 10 באפריל 1974.
  7. ^ אודי רובוביץ, עם 10 שחקנים - נצחון נוסף לבית"ר ב'תקופת הראדיוס', מעריב, 27 באוקטובר 1974.
  8. ^ אורי בינדר, סלימן חרץ גורל המשחק, דבר, 10 בנובמבר 1974.
  9. ^ שלמה מוזר, אפרים צבי מנע מויינברג ומבוני בכורה מוצלחת, דבר, 19 בינואר 1975.
  10. ^ אורי בינדר, הכרזות של אוהדי הפועל באר-שבע נפרשו בדקה ה-90, דבר, 23 בפברואר 1975.
  11. ^ אורי בינדר, באר-שבע הצדיעה לאורי בנימין, דבר, 13 באפריל 1975.
  12. ^ אורי בינדר, נגיחה של אפרים צבי הכתירה את באר-שבע, דבר, 11 במאי 1975.
  13. ^ באר שבע ראשונה בפעם הראשונה, דבר, 11 במאי 1975; אורי בינדר, שרים, קרנבל ומתנות במשחק ההכתרה של הפועל באר-שבע, דבר, 18 במאי 1975; "הפועל" באר-שבע - גולת הכותרת של עיר האבות, דבר, 18 במאי 1975.
  14. ^ אופיר סער, פאטה מורגנה: 1974, השנה ששינתה את הפועל באר שבע, באתר nrg, ‏3 ביולי 2011
  15. ^ אורי בינדר, הפועל באר-שבע "אלוף האלופים", דבר, 19 באוקטובר 1975.
  16. ^ מרדכי בסוק, באר-שבע שיחקה כאלופה אבל הנצחון הוגש לה על מגש, דבר, 28 בפברואר 1976.
  17. ^ אורי בינדר, רק לאחר שנודעו התוצאות שאגו בבאר-שבע: יש אליפות!, דבר, 13 ביוני 1976.
  18. ^ אורי בינדר, השוער הדני המצויין נכנע פעמיים לנגיחות נומה, דבר, 27 ביוני 1976.
  19. ^ גביע "אלוף האלופים" לבית"ר ירושלים - ניצחה (בהארכה) את הפועל באר-שבע 2:3, דבר, 12 בספטמבר 1976.
  20. ^ פוקס התפטר מבאר-שבע, דבר, 14 בינואר 1977.
  21. ^ אורי בינדר, לבקוביץ מנע תבוסה בבאר-שבע, דבר, 8 במאי 1977.
  22. ^ י. סביון, באר-שבעים חיבקו את... אלי פוקס, דבר, 15 במאי 1977.
  23. ^ אורי בינדר, ברד החזיר בשנישער את יוקרת האלופה, דבר, 6 באפריל 1977.
  24. ^ רן גלעד, פרוסט קיפח את הפועל באר-שבע ובית"ר תל-אביב ניצחה 0:3, דבר, 4 במאי 1977.
  25. ^ נ. זר, שוער כפ"ס העניק את הנצחון להפועל באר-שבע, דבר, 18 במרץ 1979.
  26. ^ אשר גולדשלגר, חוסר המזל רדף את באר-שבע עד לסיום, דבר, 19 באפריל 1979.
  27. ^ יגאל ברמן, ‏ב"ש עושה כבוד: 20 הגדולים נכנסו להיכל התהילה, באתר ONE‏, 7 בינואר 2010.