פתיחת התפריט הראשי

אצטדיון טדי

אצטדיון כדורגל בירושלים

אצטדיון טדי הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בקריית הספורט ירושלים בשכונת מלחה, מכיל 31,733 מקומות ישיבה[1]. האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל קטמון ירושלים ושל אגודת ספורט נורדיה ירושלים. מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של ירושלים, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי גמר גביע המדינה. כמו כן, אירח האצטדיון את טקס פתיחת המכביה בשנת 2001 ובשנת 2013 את טקסי הפתיחה והסיום של המכביה ואירח שוב את טקס הפתיחה בשנת 2017. בנוסף, האצטדיון היה אחד מארבעת האצטדיונים שאירחו את יורו 2013 עד גיל 21, בין השאר אירח גם את משחק הגמר של הטורניר.

אצטדיון טדי
אצטדיון טדי
מיקום מלחה, ירושלים
קואורדינטות 31°45′4.20″N 35°11′26.22″E / 31.7511667°N 35.1906167°E / 31.7511667; 35.1906167
נפתח 1991
הורחב 1999, 2013
בעלים עיריית ירושלים
מפעיל החברה העירונית אריאל
משטח דשא
אדריכל בשנות ה-90: יוסי בן נעים ופסקואל ברויד
2013: גולדשמידט ארדיטי ויוסי בן נעים אדריכלים
קבוצות בית"ר ירושלים (1991-היום)
הפועל קטמון ירושלים (2007-היום)
בית"ר נורדיה ירושלים (2016-היום)
נבחרת ישראל בכדורגל (2015-היום)
הפועל ירושלים (2019-1991)
מושבים 31,733 (2013)
21,700 (1999)
12,000 (1991)
ממדי משטח אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
אצטדיון טדי
אצטדיון טדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבט כללי, יולי 2013
האצטדיון ממבט על

היסטוריהעריכה

רקע היסטוריעריכה

בראשית שנות ה-70 יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה"). תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971[2][3]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות[4][5]. ב-1973 הוגשה התוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, וכוללת אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים[6]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976[7], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, שבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית[8]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ערך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, אך סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית[9]. לאחר שהעבודות נמשכו פרשה מהקואליציה העירונית[10], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט[11]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים בכדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי[12][13]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה[14]. בינואר 1980, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפת מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו[15][16].

המאבק נגד הקמת האצטדיוןעריכה

לאחר שהתוכנית ברכס שועפאט בוטלה, אותר בשנת 1984 שטח בדרום מערב ירושלים, סמוך לשכונת מלחה, כמיקום חלופי, זאת כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח האזור שכללה את הקמת קניון ירושלים והגן הטכנולוגי. במהלך אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התארגנה קבוצה של תושבים, בראשות שר הפנים יצחק חיים פרץ ממפלגת ש"ס, תושב שכונת בית וגן הסמוכה, להגיש התנגדויות לתוכנית. בנוסף הגיעו עשרות חרדים לכל דיון, מבלי להגיש התנגדות עניינית, בכדי לגרום לסחבת בדיוני הוועדה[11][17]. דיוני הוועדה נמשכו שנתיים, וב-1987 אושרה לבסוף התוכנית, אך שר הפנים פרץ סירב לחתום על אישורה מתוקף סמכותו כשר הפנים, וכך גם אריה דרעי, שהחליף אותו בתפקיד ב-1988[18]. באותן שנים (בין 1986 ל–1989) עברה קבוצת בית"ר ירושלים לשחק באצטדיון בלומפילד בתל אביב מאחר שאצטדיון ימק"א שהכיל רק 4,500 מקומות ישיבה לא אושר לשימוש[19].

בשנת 1988 הגישה עיריית ירושלים עתירה לבג"ץ במטרה לאלץ את דרעי לחתום על אישור התוכנית, לאחר שאושרה בכל וועדות התכנון על פי חוק. בינואר 1989, קיבל בג"ץ את עתירת העירייה, בטענה שההתנגדות של דרעי אינה עניינית ונסללה הדרך להקמת האצטדיון[20][21]. בפברואר 1989, חתם מנכ"ל משרד הפנים על האישור הסופי לתוכנית[22].

הקמת האצטדיוןעריכה

הקמת האצטדיון החלה ב-1989 בידי חברת "מוריה" במימון הקרן לירושלים, עיריית ירושלים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לקראת סיום העבודות הוחלט לקרוא אצטדיון "אצטדיון טדי", כהוקרה על מאמציו של קולק להקמתו ולמרות התנגדותו. האצטדיון נחנך ב-14 בספטמבר 1991 במשחק במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית לעונת 1991/1992 בו גברה הפועל תל אביב על הפועל ירושלים בתוצאה 3-0. כובש השער הראשון במשחק, ולמעשה בתולדות האצטדיון, היה משה סיני.[23] ב-14 בינואר 1992 נערך משחק ידידות לכבוד חניכת האצטדיון בין נבחרת ירושלים, שהורכבה משחקני בית"ר והפועל ירושלים, לבין קבוצת אולימפיק מארסיי מצרפת[24].

הרחבה ושיפוץעריכה

בעת פתיחתו, הכיל האצטדיון מעל 12,000 מקומות ישיבה בשני יציעים - מערבי ומזרחי. בשנת 1998 הושלמה הקמתו של היציע הצפוני בו 7,000 מקומות ישיבה, אשר הגדיל את תכולת האצטדיון לכ-21,600 מקומות. מאחר שאצטדיון סבל מטעות בתכנון, כך שבחלק ממקומות הישיבה לא היה ניתן לראות היטב את כל חלקי כר הדשא, כר הדשא הוגבה ב-2 מטר, על מנת לשפר את זווית הצפייה. הגבהת משטח הדשא גם אפשרה להרחיב את המגרש למידות הבינלאומיות המקובלות, בהתאם לתקנון הכדורגל האירופי בנוסף, נבנו באצטדיון מקומות ישיבה מיוחדים לנכים ומוגבלים. שיפוץ זה הושלם בנובמבר 1999, בעלות של כ-8.5 מיליון שקל[25].

ב-27 בינואר 2010 החליטה עיריית ירושלים להכין תוכנית חדשה להרחבת האצטדיון, כאשר בשלב הראשון הוגדל מספר המקומות ל-31,733, שרובם נוספו על ידי בניית יציע רביעי מצידו הדרומי.[26] רוב השיפוץ הושלם לקראת משחקי המכביה ה-19 ומשחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 בשנת 2013, שאירח האצטדיון כולל משחק הגמר. שדרוג האצטדיון כלל מלבד בניית היציע הרביעי הגבהת כר הדשא ב-1.6 מטר, החלפת מושבי האצטדיון הצבעוניים במושבים מתקפלים בגוון כחול אחיד, הקמת אולם למסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים, שדרוג התאורה והתקנת שני לוחות תוצאות חדשים שגודל כל אחד כ-60 מ"ר.[27] ב-3 ביוני 2013 נחנך היציע הדרומי. שדרוג האצטדיון הביא לדירוגו בקטגוריה 4 בדירוג האצטדיונים של אופ"א.

בתחילת 2014 עבר ניהול האצטדיון מרשות הספורט בעיריית ירושלים לידיה של חברת אריאל הירושלמית המנהלת את מתקני הספורט ואתרי המופעים בירושלים ואחראית גם להפקת אירועי תרבות מטעם העירייה.

החל מתחילת סיבוב מוקדמות יורו 2016, האצטדיון משמש יחד עם אצטדיון סמי עופר בחיפה לאירוח משחקיה הביתיים של נבחרת ישראל. בין השאר אירח משחקים בקמפיין יורו 2016 וכן השתתף באירוח משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 ויארח גם בקמפיין מוקדמות יורו 2020.

בחודש מרץ 2015 חשפה עיריית ירושלים תוכנית להתקנת מערך פאנלים סולאריים על גג האצטדיון, שבאמצעותו ניתן יהיה לייצר כ-686 קילוואט לשעה כבר בסוף הקיץ של 2015. אולם התקנת המערכת הסולארית החלה רק בספטמבר 2016 והושלמה בתחילת 2017.

תוכניות עתידיותעריכה

למרות חניכת היציע הדרומי בחודש יולי 2013, בניית הגג מעל היציע הדרומי והחלפת הכיסאות הצבעוניים ביציע הצפוני לכיסאות הכחולים כמו בשאר היציעים טרם בוצעו. השלמת הגג תוכננה תחילה להתבצע כבר במהלך שנת 2014, כאשר החלפת הכיסאות ביציע הצפוני צפויה הייתה להתבצע בכפוף לגיוס תקציב מתאים, אך לא בוצעה באותה עת. בספטמבר 2016 חשפה עיריית ירושלים תוכנית לשדרוג התנאים באצטדיון לרמת אירוח בינלאומי בעלות של 50 מיליון ש"ח הכוללת את השלמת הגג ביציע הדרומי והחלפת שאר הכיסאות ביציע הצפוני, שדרוג מקיף לחדרי ההלבשה לשחקנים, הרכבת תאי אח"מים חדשים במעלה היציעים שיכללו גם טרקלין פרטי וכניסה נפרדת לאח"מים מחניון מתחת היציע המערבי וכן שדרוג התנאים לעיתונאי הספורט.

קיימת תוכנית עתידית להרחבת האצטדיון ל-50 אלף מושבים[28] וכן לקרות את האצטדיון מחדש בגג חדש שיכסה את כל היציעים, במטרה להפוך את טדי לאצטדיון הלאומי, אולם תוכנית זו טרם אושרה באופן רשמי. עלותה המשוערת כ-120 מיליון שקלים.

בתחילת ספטמבר 2013 הגישה ההתאחדות לכדורגל הישראלית באופן רשמי מועמדות של אצטדיון טדי לאירוח משחקים ביורו 2020 עם ההצעה להרחיבו[29]. ב-19 בספטמבר 2014 נודע כי אצטדיון טדי לא נכלל בין 13 האצטדיונים שבחרה אופ"א לאירוח יורו 2020 ב-13 מדינות באירופה.

בסופו של דבר הוחלט על קירוי היציע הדרומי, החלפת מערכת הכריזה, התקנת מושבים חדשים בספסלי הקבוצות ושדרוג מסדרונות חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים בעלות של כ-15 מיליון ש"ח[30].

עבודות השיפוץ לשדרוג מערכת הכריזה ושיפוץ ספסלי השחקנים ומסדרונות חדרי ההלבשה החלו במהלך שנת 2018, ובפברואר 2019 החלה הקמת הגג ביציע הדרומי.

כמו כן, הוחלט על תקצוב נוסף של כ-20 מיליון ש"ח לטובת הקמת 8 תאי אח"מים חדשים ביציע המערבי (אשר החלה בחודש אוקטובר 2019), פריסת מערכת הכריזה החדשה ביציע הדרומי, העתקת מסך הצפייה הגדול מהיציע המזרחי לדרומי, והחלפת 6000 הכיסאות הישנים שנותרו ביציע הצפוני בכיסאות מתקפלים חדשים (מכרז צפוי להתפרסם במהלך חודש נובמבר 2019).[31]

מבנה האצטדיוןעריכה

האצטדיון מכיל 31,733 מקומות ישיבה[1] והוא הפך רשמית לאצטדיון הגדול ביותר בישראל לאחר שאצטדיון רמת גן קיבל אישור לאכלס אך ורק את היציע המערבי כאשר היציע המזרחי הוכרז כמבנה מסוכן לציבור. באצטדיון מותקנת מערכת תאורה מתקדמת, וכן מוצבים בו שני לוחות תוצאות אלקטרוניים ששטח כל אחד מהם 60 מ"ר, תא כבוד ביציע המערבי ועמדות שידור לטלוויזיה ולרדיו. מסביב לאצטדיון ישנם מגרשי חנייה, ומתחת ליציע המזרחי פועל מרכז לאמנויות לחימה ומכון כושר וכן בריכה הידרותרפית לטיפולים וגלריה לאמנות. באצטדיון קיים גם קיר טיפוס גדול בגובה 21 מטר ובשטח קיר של מעל 700 מ"ר. סמוך לאצטדיון נמצא היכל הספורט פיס ארנה ירושלים ולצידו פועל מרכז הטניס של העיר.

באצטדיון צולמו קטעים מתוכנית הטלוויזיה האלופה, וכן פרק הפתיחה של העונה השנייה של המרוץ למיליון.

יציעי האצטדיוןעריכה

  • היציע המערבי (שערים 4-10): במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע זה לרוב אוהדיה המתונים של הקבוצה, ולכן הוא נחשב לפחות קולני מבין שאר היציעים. זהו היציע היחיד הנפתח לקהל במשחקי הפועל ירושלים והפועל קטמון ירושלים פרט למשחקי הדרבי הירושלמי. בחלקו העליון של היציע ממוקם יציע הכבוד המכיל כ-500 מקומות ישיבה, בו מוצבים כיסאות מרופדים וקיימת אפשרות להשכרת מסכים אישיים לצפייה במשחק. בחלקו העליון של היציע ממוקמת עמדת השידור. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון "שער האריות" שהוקם בקיץ 2017 וחברי ארגון "בריגדה מלחה", ארגון האוהדים של הפועל קטמון. היציע מכיל כ-7,000 מקומות ישיבה (כולל יציע הכבוד) וכן משמש כיציע עיתונאי הספורט. ב-2019 פורסם מכרז להקמת 8 תאי אח"מים ביציע, שימוקמו מתחת לתא השידור היכן שכבר פועל תא מבודד בזכוכית משוריינת ששימש בין השאר את ראש הממשלה. כמו כן תוקם מעלית נפרדת לאח"מים מלבד המעלית המיועדת לעיתונאי הספורט.
  • היציע המזרחי (שערים 18-21): במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע המזרחי בעיקר אוהדיה השרופים, שחלקם ממוקמים על רגליהם במשך כל המשחק, ומעודדים את הקבוצה עם אביזרי עידוד שונים. היציע נחשב לקולני מאוד ביחס לשאר היציעים. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון לה פמיליה. היציע מכיל כ-7,500 מקומות ישיבה.
  • היציע הצפוני (שערים 11-17): היציע הושלם ב-1999. בעבר היו ממוקמים ביציע זה חברי ארגון לה פמיליה. עד לחניכת היציע הדרומי שימש היציע הצפוני במשחקי בית"ר ירושלים גם להושבת אוהדי קבוצות החוץ. חלקו המערבי של היציע משמש לרוב את אוהדי קבוצות החוץ במשחקי הליגה הלאומית. חלקו המזרחי משמש לרוב את אוהדי הפועל קטמון ירושלים או הפועל ירושלים במשחקים המתקיימים בין שתי הקבוצות. היציע מכיל מעל 7,000 מקומות ישיבה.
  • היציע הדרומי (שערים 1-3, 22-23): היציע הוקם לקראת אליפות אירופה לנבחרות צעירות שנערכה בשנת 2013 בישראל. בנייתו של היציע הדרומי החלה בסוף שנת 2011, והסתיימה במאי 2013. מאז חניכתו, ברוב משחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע אוהדי קבוצות החוץ. היציע נבנה במתכונת שונה משאר היציעים, ללא חלוקה למפלסים. בניית היציע נעשתה במקביל להגבהת קו הדשא ושינוי זווית הישיבה בשלושת היציעים האחרים. כמו כן הוא היציע היחיד שעדיין אינו מקורה (אך העבודות לקרות אותו החלו בפברואר 2019 ומיועדות להסתיים ביולי 2019). היציע מכיל מעל 10,000 מקומות ישיבה.

גלריית תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • רון עמיקם, מאיר גבאי ורוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר, מדיה 14, 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אצטדיון כדורגל - טדי, אתר עיריית ירושלים
  2. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  3. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט ,מירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  4. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  5. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  6. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  7. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  8. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  9. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  10. ^ עבודות האצטדיון נמשכו : אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  11. ^ 11.0 11.1 משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  12. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  13. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  14. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  15. ^ אתר שועפת הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  16. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  17. ^ החרדים קוראים תהילים וגורמים סחבת בדיונים, מעריב, 22 באוקטובר 1985
  18. ^ אין אצטדיון בירושלים, כותרת ראשית, 5 באוגוסט 1987
  19. ^ דורון מאירי, יו"ר בית"ר י-ם: הבריחה שלנו לבלומפילד זרזה את האישור להשלמת האצטדיון במלחה, מעריב, 10 בינואר 1989
  20. ^ ברוך מאירי ואריה בנדר, בג"ץ פסק: איצטדיון יוקם בירושלים, מעריב, 10 בינואר 1989
    אריה בנדר, הרב פרץ קורא לעיריית ירושלים: הקימו את אצטדיון במקום אחר, מעריב, 12 בינואר 1989
  21. ^ איצטדיון בירושלים, מעריב, 12 בינואר 1989
  22. ^ אישור סופי לתוכנית האצטדיון בירושלים, מעריב, 2 בפברואר 1989
  23. ^   הפועל ירושלים - הפועל ת"א מחזור ראשון עונת 1991-92, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ יואש אלרואי, פוסט מס' 297, יואש אלרואי TVblog, ה-3 באוקטובר 2013
  25. ^ עלות השיפוצים והגבהת כר הדשא באיצטדיון טדי - כ-8.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1999
  26. ^ באתר ספורט 5
  27. ^ גלעד שוברט, אצטדיון טדי נכנס לשלב השיפוץ הסופי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2011
  28. ^ Israel National Stadium, GAB architects
  29. ^ דוד בן שימול, ההתאחדות הציעה את טדי לאירוח יורו 2020, ynet
  30. ^ כך ייראה אצטדיון טדי לאחר השלמת בניית הגג, באתר ONE
  31. ^ תומר לוי, יפורסם מכרז להחלפת הכיסאות ביציע הצפוני בטדי, ספורט 5