אקדמגורודוק
אקדמגורודוק (ברוסית: Акаде́мгородо́к; מילולית: "העיר האקדמית" או "העיירה האקדמית") הוא מתחם בעיר נובוסיבירסק, רוסיה, הנמצא 30 ק"מ דרומית למרכז העיר וכ-10 ק"מ מערבית לעיירת המדע קולצובו. זהו המרכז החינוכי והמדעי של סיביר. המתחם מוקף ביערות ליבנה ואורן על גדת ים אוב, מאגר מלאכותי על נהר אוב. רשמית היא חלק מהעיר נובוסיבירסק, ומעולם לא הייתה עיר סגורה.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קמפוס  |
| מיקום |
נובוסיבירסק |
| מדינה |
רוסיה |
| מייסדים |
מיכאיל לברנטייב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1957 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1957 |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
151 מ' |
| קואורדינטות | 54°50′42″N 83°06′01″E / 54.8451°N 83.1003°E |
|
(למפת נובוסיבירסק רגילה)   אקדמגורודוק | |
  | |
בתוך אקדמגורודוק נמצאת אוניברסיטת נובוסיבירסק, 35 מכוני מחקר, אקדמיה לרפואה, בנייני דירות ובתים, ומגוון שירותים קהילתיים כולל חנויות, מלונות, בתי חולים, מסעדות ובתי קפה, בתי קולנוע, מועדונים וספריות. "בית המדענים", מרכז חברתי של אקדמגורודוק, מארח ספרייה המכילה 100,000 כרכים - קלאסיקות רוסיות, ספרות מודרנית וגם ספרים ומגזינים אמריקאיים, בריטיים, צרפתיים, גרמנים, פולניים ועוד. "בית המדענים" כולל גם גלריית תמונות, אולמות הרצאות ואולם קונצרטים.
היסטוריה עריכה
העיירה הוקמה בשנת 1957 בחסות האקדמיה למדעים של ברית המועצות. האקדמאי מיכאיל אלכסייביץ' לברנטייב, מכונאי ומתמטיקאי, יו"ר הראשון בסניף הסיבירי של האקדמיה הסובייטית למדעים, מילא תפקיד בולט בהקמת אקדמגורודוק. בשיאה שימשה אקדמגורודוק 65,000 מדענים ובני משפחותיהם, והייתה אזור מועדף לחיות בו.[2]
בתקופה הסובייטית (1961–1991), בשל הייחודיות של המערכת הכלכלית הסובייטית, התגמולים הכספיים לא תמיד תורגמו לרמת חיים גבוהה יותר. כדי לקזז זאת, הוקמה באקדמגורודוק מערכת פיצויים מיוחדת לתושביה ולמדענים המובילים בה. לדוגמה, לתושבי אקדמגורודוק הייתה גישה לחנויות חלוקת מזון מיוחדות שסיפקו, לרוב, גישה לכמה מוצרי מזון מסובסדים בסיסיים, שלא תמיד ניתן היה להשיג במקום אחר. מדענים שקיבלו תואר דוקטור (תואר לאחר הדוקטורט במערכת ההשכלה הרוסית) קיבלו מהרשויות שירות משלוחים מיוחד, אשר העניק גישה למבחר רחב יותר של מצרכים מאשר לרשות הכללית. לחברים באקדמיה למדעים הייתה גישה לרמת שירות גבוהה עוד יותר והיו זכאים להתגורר במגורים חד-משפחתיים (המכונים "קוטג'ים"), הנחשבים יוקרתיים על פי הסטנדרטים הסובייטים, כשמרבית האוכלוסייה התגוררה בדירות בבניינים מרובי דירות בני תשע וארבע קומות.
במהלך השנים הראשונות נהנו התושבים מחופש גדול יחסית, כאשר מרכז תרבות מודרניסטי הציג עבודות של אמנים סובייטים אסורים, ערבי שירה ופעילויות אחרות שלא הותרו בשום מקום אחר. המחקר המדעי בתחומים שהוגדרו כמדע פסאודו מסוכן במוסקבה, כמו קיברנטיקה וגנטיקה, פרח. עם זאת, החירויות צומצמו מאוד בשנות השבעים בתקופת ברז'נייב.[2]
לאחר התפרקות ברית המועצות עריכה
קריסת ברית המועצות הביאה לכך שמדענים רבים, עזבו. החל מאמצע שנות התשעים, מכיוון שרפורמות כלכליות אפשרו השקעה פרטית ברוסיה, אקדמגורודוק ראתה את תחילתו של מימון סיכון. בשנת 1992 נוסדה כאן חברת תוכנה בשם נובוסופט, והלקוח הראשי שלה הייתה י.ב.מ.. בערך בתקופה זו המרכז לטכנולוגיות פיננסיות החל לפעול ולהתמחות בתוכנות בנקאיות ופיננסיות. עד 1997 גודל ההשקעה הפרטית הגיע לכדי 10 מיליון דולר; עד 2006 הוא היה 150 מיליון דולר והגיע לכמיליארד דולר עד 2015.[2]
אינטל ושלומברגר הקימו סניפים באקדמגורודוק וחברות אחרות באו בעקבותיהן לאזור. מדענים רבים, כולל בנו של לברנטייב, מיכאיל שהוא מתמטיקאי מוכשר בפני עצמו, היו מעורבים מאוד בהתפתחו זו.
כיום, אוכלוסיית אקדמגורודוק עומדת על 100,000 איש ויש מעל 40 מכוני מחקר הממוקמים באקדמגורודוק. מאמץ המיזם הפרטי באקדמגורודוק הפיח חיים חדשים במה שהיה פעם אחד ממרכזי המדע המובילים של ברית המועצות ובשנת 2013 נחנך כאן הפארק הטכנולוגי של אקדמגורודוק.[3]
האזור מכונה לפעמים "יער הסיליקון".[4][5] מרכז טכנולוגי גדול בהרבה בברית המועצות לשעבר הוא מרכז החדשנות סקולקובו, הממוקם בפאתי מוסקבה ומהווה פרויקט ממשלתי של 4 מיליארד דולר עם הכנסות שנתיות של מיליארד דולר.[2]
רשימת מתקני מחקר וחינוך באקדמגורודוק עריכה
- מכון קוטאטלאדזה לפיזיקה תרמית
- מכון ניקולאייב לכימיה לא אורגנית
- מכון בורסקוב לזרז
- מכון וורוז'צוב לכימיה אורגנית
- מכון בודקר לפיזיקה גרעינית
- מכון ירשוב למערכות מידע
- המכון לגאופיזיקה מתמטית ומידע
- המכון לביולוגיה כימית ורפואה יסודית
- המכון לגנטיקה וביולוגיה של התא[6]
- המכון לביולוגיה תאית ומולקולרית
- מכון סובולב למתמטיקה
- המכון המאוחד לגאולוגיה, גאופיזיקה ומינרלוגיה
- המכון לאוטומציה ואלקטרומטריה
- המכון לפיזיקה של מוליכים למחצה
- המכון למכניקה תאורטית ויישומית
- המכון לקינטיקה כימית ובעירה
- מכון לברנטייב להידרודינמיקה
- המכון להיסטוריה של האגף הסיבירי של האקדמיה הרוסית למדעים history.nsc.ru
- מכון הפילולוגיה
- המכון לפילוסופיה ומשפט
- המכון לפיזיקה ולייזר
- הגן הבוטני המרכזי של סיביר
- למכון לכימיה של מצב מוצק ומכנו-כימיה
- מכון מחקר למחזור ופתולוגיה
- מכון לכלכלה, תעשייה והנדסה
- נשיאות החטיבה הסיבירית של האקדמיה הרוסית למדעים
- בית המדענים
- אוניברסיטת נובוסיבירסק (אתר רשמי באנגלית, ברוסית)
- מרכז מדעי חינוכי מיוחד לפיזיקה, מתמטיקה, כימיה וביולוגיה של אוניברסיטת נובוסיבירסק
- המוזיאון לארכאולוגיה ואתנוגרפיה
- מוזיאון מרכז סיביר לגאולוגיה
- המכון לטכנולוגיות חישוביות
לקריאה נוספת עריכה
- Josephson, Paul R. (1997) New Atlantis Revisited: Akademgorodok, the Siberian City of Science. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. ISBN 9780691044545ISBN 9780691044545.
- Dispatches - Silicon Siberia Fortune April 2, 2007 pp 33–36
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר רשמי (ברוסית)
- האתר הרשמי של החטיבה הסיבירית של האקדמיה הרוסית למדעים (ברוסית)
- אקדמגורודוק, באתר NovosibirskGuide.com
- תצלומים של אקדמגורודוק (ברוסית)
- יער הסיליקון: מרכז תעשיית המדע ברוסיה: תצלומים של אקדמגורודוק
- Academ.org אחת הרשתות המקומיות של אקדמגורודוק - פורום, תמונות
- אקדמגורודוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Newsweek magazine, First mention of Silicon Taiga in press, May 03, 1999
- ^ 1 2 3 4 Oliver Wainwright (5 בינואר 2016). "Step into Silicon Forest, Putin's secret weapon in the global tech race". נבדק ב-5 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fortune April 2, 2007.
- ^ Russia’s Siberian High-Tech Haven, Wall Street Journal blog, March 19, 2007
- ^ Tech in a very cold place: A former Soviet science center is a hotbed of software innovation., Fortune Magazine, by Brett Forrest, March 23, 2007
- ^ Institute of Cytology and Genetics