אקדמיה ללשון

אקדמיה ללשון הוא גוף העוסק בהכוונתה ובקידומה של שפה מסוימת. פעמים רבות מוקמת אקדמיה ללשון מכוח חוק, ולהחלטותיה תוקף מחייב, במדינה שבה הוקמה האקדמיה, במידה שנקבעה בחוק זה.

אקדמיות ללשוןעריכה

האקדמיה ללשון העבריתעריכה

  ערך מורחב – האקדמיה ללשון העברית

בישראל פועלת האקדמיה ללשון העברית, מכוח חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון בישראל, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות החינוך והמדע, מוסדות המדינה והרשויות המקומיות. ההחלטות אינן מחייבות את הציבור הרחב, ולכן השפעתה על משתמשי השפה אינה רבה כל כך, בפרט בכל הנוגע לחידושי מילים, אף על פי שישנם לא מעט חידושי לשון שהתקבלו בציבור. בישראל פועלת גם האקדמיה ללשון הערבית, מכוח חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007.

אקדמיות ללשון הערביתעריכה

לשפה הערבית, כשפה המדוברת במדינות רבות, אקדמיות אחדות העוסקות בה. הוותיקה שבהן היא האקדמיה הערבית בדמשק, שהוקמה בשנת 1918, במהלך שלטונו של פייסל הראשון, מלך עיראק. האקדמיה הירדנית ללשון הערבית הוקמה בשנת 1924, ובשנת 1934 הוקמה האקדמיה ללשון הערבית בקהיר, לשם קידום והכוונה של השפה הערבית במצרים. בשפה הספרדית עוסקות 25 אקדמיות, במדינות השונות הדוברות שפה זו.

אקדמיות ללשונות שאינן שפות רשמיותעריכה

גם שפה שאיננה שפה רשמית במדינה מסוימת זוכה לאקדמיה ללשון העוסקת בה. דוגמה לכך היא שפת יידיש, שבה עוסק מכון ייווא.