פתיחת התפריט הראשי

אקלים משווני טרופי

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: פיסוק וקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
  אקלים משווני טרופי (Af)

אקלים משווני טרופי או יער גשם טרופי הוא הצורה הנפוצה של האקלים הטרופי מבין שלושת סוגיו, הוא מסומן באות (Af) לפי שיטת קפן למיון אקלים. האקלים מאופיין בגשמים כבדים וכמות משקעים גבוהה לאורך כל השנה ואין בו עונה יבשה, לעיתים מגיעים המשקעים לכמות של 200 ס"מ בשנה, כמות המשקעים הממוצעת לחודש לא יורדת מ-60 מ"מ. זהו אקלים המאפיין בדרך כלל את הרצועה שבין קווי הרוחב 10° - 15° (צפון ודרום של קו המשווה). בחלק מהאזורים של החוף המזרחי, יכול האקלים להגיע גם עד לקו רוחב 25°. אקלים זה מתאפיין במערכת של לחץ נמוך לאורך כל השנה, ולכן לא קיימות למעשה עונות. בנוסף הטמפרטורה החמה יציבה לאורך כל השנה עד כדי שהשינוי בין היום והלילה עשוי להיות גדול מהשינוי הממוצע בטמפרטורה במהלך השנה.

התופעה של "אי-עונתיות" באזורים טרופיים מתייחסת בעיקר לכך שאין הבדלים משמעותיים באורך הימים ובטמפרטורה הממוצעת במשך השנה. אולם, למעשה, כן קיימת עונתיות, בצורה של תהליכים מחזוריים החלים מדי שנה. צמחים, בעלי חיים ובני אדם מגיבים לעונות השנה המתחלפות, גם אם לכאורה קשה יותר להבחין בתחלופה הזו, כיוון שהיא לא באה לידי ביטוי בדרכים המוכרות, של שינוי טמפרטורות ומשקעים.

תפוצהעריכה

האקלים המשווני הטרופי מצוי בעיקר בדרום מזרח אסיה (מלזיה, תאילנד, הפיליפינים, גינאה החדשה, אינדונזיה ועוד), מזרח מרכז אמריקה וכן באפריקה המשוונית ובאוקיאניה. בנוסף גם באזורים, כמו חוף מדגסקר המזרחי, ודרום סרי לנקה שמהווים שטחים קטנים עם אקלים משווני טרופי.

באזור החוף הצפון מערבי של דרום אמריקה למשל, בין אקוודור לקוסטה ריקה, מזג האוויר זהה פחות או יותר לכל אורך השנה. במקומות אחרים, כגון בפאלמבאנג שבאינדונזיה, התקופות שבהן השמש "גבוהה" יותר והימים ארוכים יותר הן גם גשומות יותר. במקומות כמו בסיטיאוון שבמלזיה הימים הקצרים והחשוכים יותר הם גם גשומים יותר.

ישנם מספר אזורים המתאפיינים באקלים טרופי, אף על פי שאינם באזור המוגדר כרצועה הטרופית. הם מצויים כמעט אך ורק בחצי הדרומי של כדור הארץ. למשל, העיר סנטוס בברזיל, מיאמי בארצות הברית ומפלי האיגואסו בברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.

ערים בולטותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גלן ט. טריוורתה, מבוא לתורת האקלים, הוצאת יחדיו (1976)
  • שמואל יפה, מזג־אוויר ואקלים, הוצאת מסדה
  • ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, מזג אוויר, ספרית מעריב.


קישורים חיצונייםעריכה