ויקיפדיה

אקלים סוואנה טרופי

אקלים סוואנה טרופי או אקלים טרופי גשום עם עונות יובש הוא סוג של אקלים המוגדר על ידי הקלימטולוג הגרמני, ולדימיר קפן (ראה שיטת קפן לסיווג אזורי אקלים) כסוג של אקלים טרופי, והוא מסומן כ־Aw בו עונת יובש בחורף, או As בו עונת יובש בקיץ (שכיח פחות). אקלים זה אופייני לרוב שטחי הסוואנה, משני צידי קו המשווה. האקלים בסוואנה הטרופית נוטה להיות חמים עם טמפרטורות ממוצעות חודשיות מעל C°‏ 18 בכל חודשי השנה, ועם עונה יבשה בולטת, לרוב במהלך החודשים בהם השמש בשמים נמוכה (Aw). בחודשים היבשים ביותר כמות המשקעים היא פחות מ־60 מ"מ[1] בחודש. באזורים מסוימים משני צידי קו המשווה יש יותר מעונת יובש אחת, כתוצאה של גשמים זניטליים הגורמים לשתי תקופות גשם כשביניהן שתי תקופות יובש. כמות המשקעים השנתית באקלים הסוואנה הטרופי היא לרוב 800–1,500 מ״מ בממוצע.

אזורי אקלים סוואנה טרופי במפת כדור הארץ (Aw / As).

זאת בניגוד לאקלים של מונסון טרופי, שהוא בעל 1–4 חודשי יובש, אך שאר השנה בו גשומה ורטובה מאוד, עם כמויות גשם גדולות הרבה יותר בהשוואה לאזורי הסוואנות.

באקלים של סוואנה טרופית, בעונה היבשה נוצרים לעיתים קרובות תנאי בצורת ועצירת גשמים. לפיכך, אקלים סוואנה טרופי מתאפיין לרוב בשטחי עשב שבהם משובצים עצים עם מרווחים ביניהם. אין בו יערות גשם, ג'ונגל סמיך או צמחייה סבוכה, כפי שקורה באזורים הגשומים יותר, באופן יחסי, בקרבת קו השווה. עם זאת, סוואנות, שהן שטחי עשב גבוה נרחבים, שאין בהם עצים כלל, הן דבר נדיר.

זברות נודדות אחרי המים, בנוף סוואנה אפריקאי צחיח בעונה היבשה. שמורת הטבע מסאי מארה.
נוף הסוואנה במזרח טימור בעונה הרטובה, גשמים שאינם פוסקים במשך ימים.

תתי־סוגים של האקלים

עריכה

ניתן להבחין בארבעה סוגים עיקריים של אקלים סוואנה טרופי:

  1. אקלים סוואנה טיפוסי שבו מובחנות עונת גשמים ועונת יובש בעלות משך שווה יחסית, מבחינת מספר החודשים המייצג כל עונה (כחצי שנה יבשה, וכחצי שנה גשומה). מרבית המשקעים השנתיים של האזור מרוכזים בעונה גשומה אחת מובהקת, ומעט מאוד גשם יורד בעונה היבשה.
  2. עונה יבשה ממושכת מאוד ועונת גשם קצרה. אקלים סוואנה זה מאופיין ב־7–9 חודשי יובש עם עצירת גשמים ממושכת, וב־3–5 חודשים גשומים, בהתאמה. יש שני סוגי משנה לתת־סוג זה:
    1. אקלים סוואנה ״יבשה״ בעל יובש קיצוני. תת־סוג זה מקבל מספיק משקעים בעונת הגשמים הקצרה כדי למנוע ממנו סיווג אקלים צחיח למחצה. גרסה יבשה יותר זו של אקלים הסוואנה הטרופי נמצאת בדרך כלל בסמוך לאזורים עם אקלים צחיח למחצה.
    2. תת־הסוג השני הוא אקלים סוואנת מונסון הכולל עונה יבשה מאוד וארוכה, ואחריה עונת גשם קצרה אך גשומה ורטובה במיוחד. לעיתים הגשם אינו מפסיק לרדת במשך ימים ושבועות. אף על פי שמדובר בעונה גשומה מאוד, מאחר שמדובר בפרק זמן קצר של ירידת גשמים, הסוואנה במקרה זה לא מסווגת כאקלים מונסון טרופי. באחרון עונת היובש קצרה, 1–4 חודשים, ואופיינית לו צמחיית ג׳ונגלים עבותה.
  3. בסוג השלישי, אקלים סוואנה ״לחה״, עונת הגשם ארוכה לעומת עונת יובש קצרה יחסית. בסוואנה זו 8–9 חודשי עונה גשומים ו־3–4 חודשי עונה יבשים במיוחד. דפוס המשקעים דומה לדפוסי המשקעים שקיימים באקלים מונסון טרופי, אך אין מדובר בכמות גשמים מספקת במהלך העונה הגשומה כדי לאפשר קיום של ג׳ונגלים סבוכים. זוהי סוואנה בה צומחים עשבים גבוהים ושיחים גדולים וסבוכים, ויש בה גם עצים לא צפופים, והיא גובלת עם יערות המונסון הטרופיים.
  4. הסוג הרביעי הוא גם סוג של סוואנה ״לחה״ שנמצאת על גבול יערות הגשם הטרופיים המשווניים. כמות משקעים של 10–55 מ״מ בחודש בולטת במהלך העונה היבשה יחסית בשנה האורכת 4–7 חודשים. לאחר מכן חלה העונה הגשומה שתנאי מזג האוויר בה דומים לתנאים השוררים באזורי יערות הגשם המשווניים הרטובים. באזורים טרופיים משני עברי קו המשווה יש לאקלים סוואנה טרופי שתי עונות גשם (עיקרית ומשנית) ושתי עונות יובש, באופן יחסי, כתוצאה של גשמים זניטליים.

תפוצה

עריכה

משמו של סוג האקלים מובן כי הוא אופייני לאזורי סוואנה טרופיים. אקלים סוואנה טרופי נפוץ בעיקר משני עבריו של אזור קו המשווה (הרצועה הטרופית המשוונית), בשוליו הצפוניים והדרומיים. אקלים זה בולט באופן ניכר בחלקים באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית. האקלים נפוץ גם בחלקים של מרכז אמריקה, צפון אוסטרליה, האיים הפסיפיים, באזורים של מקסיקו וכמה איים בקריביים. אזורים קטנים יותר של אקלים סוואנה טרופי נמצאים בדרום מזרח סין, בדרום פלורידה בארצות הברית ובאזורים במדגסקר.

מרבית המקומות שיש בהם אקלים זה נמצאים בשוליים החיצוניים של האזור הטרופי משווני, אך לעיתים גם מקום פנימי־טרופי (למשל; סן מרקוס, אנטיוכיה, קולומביה) מתאים ולהיווצרות אקלים זה. באופן דומה, החוף הקריבי, מזרחה ממפרץ אורבה בגבול קולומביה - פנמה ועד לדלתת נהר אורינוקו.

באזורים נרחבים באוקיינוס האטלנטי הטרופי ובים הקאריבי, מתרחשות תקופות יובש ארוכות במהלך השנה ושורר בהם אקלים סוואנה עד כדי אקלים ערבתי (BSh). באזורים אלה המשקעים מועטים יחסית ובלתי סדירים. למשל, בחצי האי גואחירה, ובקורו שבמערב ונצואלה שבדרום אמריקה, כמות המשקעים הממוצעת היא 300–500 מ״מ ורובם הגדול מרוכז ב־3–4 חודשים בלבד של העונה הגשומה בשנה. תנאי אקלים אלו משתרעים עד האנטילים הקטנים והאנטילים הגדולים, ויוצרים את "רצועת היובש של הקאריביים". אורכה וחומרתה של העונה היבשה פוחתים בוונצואלה, בפנים המדינה מצפון לדרום. באזור נהר האמזונאס, דרומית לקו המשווה, האקלים נעשה כבר גשום יותר לאורך כל השנה והוא משתנה מאקלים של סוואנה לאקלים טרופי משווני גשום.

יש לציין שבאזורים שממזרח להרי האנדים, בין האיים הקריביים הצחיחים למחצה לאזור האמזונס הרטוב תמיד, נמצאים נהר האורינוקו ושטחי ערבות - לוס יאנוס הקרויים גם "סוואנה" בשפת הילידים המקומיים, שמשמעותה—מישור חסר או דליל בעצים—ומכאן אקלים זה קיבל את שמו.

באזורים טרופיים מסוימים כפי שנוהגים לציין אותם כאזורי אקלים סוואנה As, מתרחשת העונה היבשה, באופן פחות צפוי, בתקופות בהן השמש גבוהה יותר בשמים והימים ארוכים יותר. אזורים אלה מושפעים מאפקט צל גשם כתוצאה של רכס הרים הניצב כמחסום ומונע מזרמי אוויר טרופי עמוס בלחות וגשם מלפקוד את האזורים הנמוכים מעברו השני של רכס ההרים. באותם אזורים טרופיים נגרמת הפחתה של המשקעים דווקא בקיץ. כך למשל קורה במזרח אפריקה (מומבסה, קניה, סומליה), סרי לנקה (טרינקומלי) ואזורי החוף בצפון מזרח ברזיל (מפורטלזה דרך נאטאל ועד מסייאו). יש לציין שההבדל בין ה"קיץ" וה"חורף" באזורים הטרופיים הללו הוא בדרך כלל זניח, ובקושי ניתן להבחנה.

לעומת זאת, ברובם הגדול של המקומות בהם שורר אקלים טרופי גשום עם עונת יובש, העונה היבשה מתרחשת ב״חורף״, בתקופה בה השמש נמוכה יותר בשמים והימים קצרים יותר. בתקופה זו נעה רצועת הרמות הסובטרופיות לכיוון קו המשווה. לכן אזורי הסוואנה בעונת השמש הנמוכה מושפעים יותר מאוויר יבש ויציב יחסית של רוחות הסחר ופחות מאזור ההתכנסות הבין-טרופי בו האוויר רווי לחות ובלתי יציב בגובה רב באטמוספירה, ונוצרים בו ענני קומולונימבוס, סופות רעמים וגשמים מרובים.

אזורי אקלים הסוואנה הטרופית גדלים והולכים, ככל שיערות הגשם נכרתים, תהליך שאינו פוסק וסכנותיו רבות. השריפות באמזונאס בשנת 2019 כילו חלקים עצומים של יער גשם, ונותרה בהם סוואנה של עשב ללא עצים, שגורמת להפחתה בכמות הגשם השנתית ולשינוי ניכר באקלים האזור.[2]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ McKnight, Tom L; Hess, Darrel (2000). "Climate Zones and Types". Physical Geography: A Landscape Appreciation. Upper Saddle River, New Jersey: Prentice Hall. ISBN 978-0-13-020263-5.
  2. ^ יעקב שקולניק, אש באמזונס - הבית בוער, ספטמבר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אקלים_סוואנה_טרופי&oldid=41154599"