אקסודוס (סרט)

אקסודוס
Exodus
	כרזת הסרט
מבוסס על	אקסודוס
בימוי	אוטו פרמינגר
הופק בידי	אוטו פרמינגר
תסריט	לאון יוריס (נובלה),; דלטון טרמבו
עריכה	לואיס ר. לופלר
שחקנים ראשיים	פול ניומן,; אווה מארי סיינט,; רלף ריצ'רדסון; לי ג'יי. קוב; יו גריפית'; פיטר לופורד
מוזיקה	ארנסט גולד
צילום	סאם ליוויט
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Otto Preminger Film
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 בדצמבר 1960
משך הקרנה	208 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מלחמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט פעולה
תקציב	4,500,000‏$
הכנסות	8,700,000‏$
פרסים	פרס אוסקר לפסקול דרמטי או קומדי מקורי הטוב ביותר (ארנסט גולד)
	דף הסרט ב־IMDb

אקסודוס (באנגלית: Exodus) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1960, המבוסס על רומן באותו שם מאת ליאון יוריס. הסרט הופק ובוים על ידי אוטו פרמינגר, ומככבים בו פול ניומן, אווה מארי סיינט ורלף ריצ'רדסון.

הסרט עוסק בפרשת ההעפלה והתקומה הציונית בארץ ישראל. שם הסרט מבוסס על ספר שמות בתנ"ך, שנקרא באנגלית/לטינית 'אקסודוס' ומספר על המסע של העם היהודי מעבדות (שאותה משווה יוריס לגלות) לחירות. השם קשור גם לאוניית המעפילים אקסודוס, שסיפורה מתואר בתחילת הסרט, אך אינו תופס נפח רב.

הסרט צולם ברובו בישראל והשתתפו בו אף שחקנים ישראלים בהם דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים^[1]. בסרט השתתפו גם ישראלים בצוות ההפקה, כגון מעצב הבמה והתאורה ארנון אדר, ששימש כסגן המנהל האמנותי של הסרט, ולמדו את רזי מקצוע הקולנוע; ניתן לציין את "אקסודוס" למעשה כאבן דרך בקולנוע הישראלי, כסרט שבו רכשו ישראלים ידע מקצועי קולנועי שהשתמשו בו לאחר מכן בסרטים ישראליים מקוריים^[2].

הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה, בין השאר בזכות השחקן הראשי, פול ניומן, והפך לשגרירה של ישראל בעולם. המוזיקה לסרט התפרסמה בעיקר בביצוע של צמד הפסנתרנים פרנטה וטייכר.

עלילת הסרט עריכה

עלילת הסרט משלבת אירועים היסטוריים, בהם סיפורה של ספינת המעפילים אקסודוס ומלחמת העצמאות, עם קווי עלילה דמיוניים ודמויות דמיוניות.

בתחילת הסרט מוצגת דמותה של קתרין "קיטי" פרימונט (אווה מארי סיינט), אחות אמריקנית שהתאלמנה במלחמת העולם השנייה המתנדבת במחנה המעצר "קראולוס" שבקפריסין שם מוחזקים יהודים ניצולי השואה באופן זמני על ידי הבריטים אשר לא מאפשרים להם להיכנס לארץ ישראל, הם יושבים ומחכים שם ליום שבו יקבלו כרטיסי עליה ויפליגו לארץ ישראל, במהלך ביקור במחנה קיטי פוגשת נערה יהודייה צעירה ניצולת שואה מדנמרק בשם קארן האנסן (ג'יל האוורת'), אשר מחפשת אחר אביה שממנו הופרדה בזמן המלחמה.

בינתיים משקיעים הארגונים היהודים מאמצים רבים להעלותם ובסגרת זו ארגנו בריחה המונית של 611 ניצולי השואה ממחנות המעצר בקפריסין לארץ ישראל על גבי ספינת המטען "אקסודוס", את האוניה משיט ארי בן כנען (פול ניומן), יהודי-ארצישראלי צעיר וכריזמטי, קצין לשעבר בבריגדה היהודית בצבא הבריטי ומפקד בהגנה. הבריטים מאתרים את ספינתו בנמל בקפריסין, עורכים עליה מצור ומאיימים להשתלט עליה. על הספינה נמצאת גם קארן האנסן ובחור ניצול שואה בשם דב לנדאו (סאל מינאו). המעפילים פותחים בשביתת רעב, וארי אפילו מאיים לפוצץ את הספינה עם הפליטים, עד אשר לבסוף הבריטים נכנעים ומאפשרים לספינה לשוט לארץ ישראל.

החלק השני של הסרט מתרחש בארץ ישראל במהלך חודשים האחרונים של המנדט הבריטי בארץ ישראל, קארן עוברת לקיבוץ גן דפנה ודב מצטרף לארגון האצ"ל על מנת להילחם בשלטונות המנדט. אביו של ארי, ברק בן כנען (לי ג'יי. קוב), הוא אחד מראשי הסוכנות היהודית המנסה לחתור להקמת מדינה יהודית באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים בלבד, בעוד אחיו של ברק, עקיבא, הוא מנהיג האצ"ל אשר מנסה לסלק את הבריטים מן הארץ באמצעים אלימים. היישוב שבו גדל ארי, ואשר בו מתגוררים הוריו, הוא קיבוץ גן דפנה אשר שוכן באזור הגליל למרגלות הר תבור. בינתיים האחות קיטי עולה לישראל והיא וארי מתאהבים זה בזו.

לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נעצר עקיבא על ידי הבריטים ונגזר עליו עונש מוות. בעודו ממתין להוצאתו להורג בתלייה בכלא עכו, ארי מארגן התקפה על הכלא על מנת לשחרר את חברי המחתרת שנעצרו ואת עקיבא. בעת בריחתם מהכלא, עקיבא נהרג על ידי הבריטים בעוד שארי נפצע קשה. משום שהצבא הבריטי מחפש אחריו ביישובים היהודים, ארי מחליט להסתתר בכפר הערבי אבו ישע, אצל חבר הילדות שלו טהא (ג'ון דרק) אשר כעת הוא המוכתר של היישוב. קיטי מגיעה לכפר ומטפלת בארי.

בינתיים העצרת הכללית של האו"ם מחליטה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות - יהודית וערבית. הערבים מסרבים לקבל את החלוקה, ובעקבות כך קבוצת לוחמי מיליציה ערבים בראשות המופתי של ירושלים מוחמד אמין אל-חוסייני מתכננים לתקוף את גן דפנה ולרצוח את כל תושבי היישוב. בעקבות כך טהא מזהיר את ארי מפני המתקפה וארי מצליח להבריח בזמן את ילדי היישוב במהלך שעות הלילה. קארן פוגשת בהמשך את דב ומצהירה בפניו כי היא אוהבת אותו, דב מבטיח לקארן שהם יתחתנו ביום מן הימים, בהמשך הלילה בעת שקארן עושה דרכה חזרה מעמדת שמירה לקיבוץ גן דפנה, היא נתקלה במארב ונהרגת על ידי חבורה של אנשי מיליציה ערבים, גופתה נתגלתה בבוקר שלמחרת, באותו היום, הכח בפיקודו של ארי כובש את הכפר הסמוך אבו ישע ומגלה את גופתו של טהא אשר נתלה על ידי אנשי מיליציה ערבים שחרתו סמל מגן דוד על גופתו.

טהא וקארן נקברים בקבר אחים. במהלך טקס ההלוויה ארי נשבע שיום אחד היהודים והערבים יחיו יחד זה לצד זה בשלום, לא רק במוות אלא בחיים. הסרט מסתיים כאשר ארי, קיטי, וכוחות של הפלמ"ח נכנסים למשאיות ונוסעים לעבר הקרבות.

קבלת הסרט בישראל עריכה

בישראל התקבל הסרט באהדה רבה וחסרת תקדים. צילומי הסרט שנערכו בישראל עוררו התרגשות בציבור, והעיתונות בישראל דיווחה בקביעות אחר התקדמותה.

בהקרנה הראשונה ביוני 1961, נכח דוד בן-גוריון^[3].

באופן חריג העניקה ממשלת ישראל סיוע למפיקי הסרט^[4], כמו כן, גם צה"ל השתתף בהפקת הסרט, כאשר ספינות חיל הים שימשו משחתות של הצי המלכותי הבריטי^[5] וחיילי צה"ל גילמו חיילים בריטיים בחיפה.

לקריאה נוספת עריכה

אביבה חלמיש, "אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה", בתוך: חיים בראשית, שלמה זנד ומשה צימרמן (עורכים), קולנוע וזיכרון: יחסים מסוכנים?, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2004, עמ' 341–359