אקסטזה

חוויה אישית סובייקטיבית
אקסטזה, ציור משנות 1610

אקסטזה (בעברית התעלות, התרוממות רוח, בעברית מקראית חֶדְוָה ועוֹלֶץ ובעברית רבנית דְּבֵקוּת) היא חוויה אישית סובייקטיבית של התעלות נמשכת ומצב רוח של שמחה מוקצנת והגנה מדומיינת, המתקבלת לעיתים בהקשרים דתיים או טקסיים. מקור המונח יווני, והוא מתורגם לשתי המילים "מחוץ לגוף", או "יציאה מהגוף", ומשמעותו "להיות מחוץ לעצמך". זהו מצב שבו האדם נמצא כביכול מחוץ לגופו. תחושת האקסטזה נגרמת לעיתים כתוצאה מתפישה מיסטית או מאירוע טקסי או פולחני, וכן מהיזכרות באירוע משמח מאוד או התכוננות אליו.

במהלך האקסטזה, האדם מנתק קשר עם חייו הרגילים ואינו מסוגל לתקשר עם אחרים או לבצע פעולות רגילות. החוויה האקסטטית עשויה להיות קצרה (רגע חולף) או ארוכה (מספר שעות או ימים ואף יותר). במהלך האקסטזה, התחושה האישית של הזמן, של המרחב, וכן של התחושה העצמית יכולה להשתנות באופן קיצוני ואף להיעלם לחלוטין.

השימוש במונחעריכה

משתמשים במילה "אקסטזה", לעיתים, כדי לתאר מצב נורמלי של מצב רוח מרומם או חווית עונג עמוק. כמו כן, משתמשים במילה כדי לתאר מצבי מודעות מנטליים לא רגילים, הנתפסים כרוחניים (לדוגמה: אקסטזה דתית). אנשים דתיים מסוימים טוענים כי אקסטזה דתית אמיתית אפשרית רק במסגרת עבודת האלוהות (כמתנת האל), ואינה יכולה להתרחש באמצעים טבעיים (אנושיים).[דרושה הבהרה] הם רואים באקסטזה דרך תקשורת עם האל, ומתייחסים אליה כבעלת ערך מיוחד. [דרוש מקור]

הגעה לאקסטזהעריכה

ניתן להגיע לאקסטזה (על משמעויותיה השונות) באופן יזום באמצעות יחסי מין, פעילות דתית או יצירתית, מדיטציה, מוזיקה, ריקוד, תרגילי נשימה, פעילות גופנית מוגדרת, או צריכה של אלכוהול או סמים פסיכואקטיביים. הצורה בה מגיע אדם לאקסטזה, קשורה, בדרך כלל, להשפעות תרבותיות וחברתיות ולאמונה דתית. לעיתים, חווים אקסטזה בעקבות מגע עם משהו או מישהו הנתפסים כיפים במיוחד או קדושים, או ללא סיבה ידועה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה