אקס ליבריס

תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר על מנת לציין מיהו בעליו של הספר.

אקס ליבריסלטינית: ex-librīs, מילולית: "מספריו של...") היא תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר, או חותמת המוטבעת בספר, לרוב על גבי החלק הפנימי של העטיפה, על מנת לציין מיהו בעליו של הספר.

אקס ליבריס של דוד וולפסון (1913) בעיצוב הרמן שטרוק
”[...] not that imparted knowledge / doth diminish learning's store [..]”
אקס ליבריס מספר כימיה (לונדון, 1741) ובו הודעה בחרוזים הקוראת למוצא הישר להחזיר את הספר לבעליו

תוויות אקס ליבריס עשויות לשאת על גביהן שם, מוטו, שלט אצולה ורכיבי הרלדיקה אחרים (כגון ציצה, סיכה) או כל מאפיין אחר המקושר אל בעלי הספר או שבעל הספר הנחה את האמן או המעצב לכלול באקס ליבריס שלו.

היסטוריה עריכה

 
אקס ליבריס מסביבות 1480, של ספרים שנמסרו למנזר בבוקסהיים

אקס ליבריס התפתחו מרישומי בעלות בכתב יד שהיו נהוגים בספרים באירופה בימי הביניים. התוויות המודפסות המוקדמות ביותר הידועות הן מהמאה ה-15, מגרמניה. דוגמה מפורסמת היא אקס ליבריס של הספרים שנמסרו למנזר בעיר בוקסהיים (Buxheim) בגרמניה על ידי אחד הנזירים - הילדברנד ברנדנבורג מביבראך, בסביבות שנת 1480 - השנה שונתה על גבי התווית בהתאם לתאריך המתנה. אקס ליבריס זה הוא חיתוך עץ צבוע בעבודת יד המתאר מלאך נושא שלט אצולה.

האקס ליבריס המוקדם ביותר המוכר מצרפת הוא של ז'אן ברטו דה לה טור-בלאנש, משנת 1529. בהולנד המוקדם ביותר הוא של אנה ון דר אה מ-1597, באיטליה - משנת 1622 ובארצות הברית - האקס ליבריס של ג'ון ויליאמס מ-1679.

בגרמניה הוכנו אקס ליבריס על ידי אמנים מהשורה הראשונה. אלברכט דירר הכין לפחות שישה תחריטים בין 1503 ל-1516 וסיפק עיצובים לכמה נוספים. אקס ליבריס הוכנו גם על ידי לוקאס קראנאך האב[1] והנס הולביין ועל ידי אמני הפורמט הקטן, ביניהם: האחים בהאם, וירגיל זוליס, מתיאס צונדט, יוסט אמאן, זאלדורפר, גאורג הופשמאן.

תווי ספר עבריים עריכה

הדפסת אקס ליבריס הייתה נפוצה בקרב היהודים החל מהמאה ה-19. גדולי האמנים היהודים נרתמו לאיורים של אקס ליבריס, וידועים אקס ליבריס שאוירו בידי אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק, ארתור שיק ואמנים רבים אחרים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Philip Goodman, Illustrated Essays on Jewish Bookplates, New York, Ktav Pub. House, 1971
  • א[ברהם] מ[איר] הברמן, תווי ספר יהודיים (אכס ליבריס), צפת: המוזיאון לאמנות הדפוס; תל אביב: מסדה, תשל"ב.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה