אראוקריה מירביליס
אראוקריה מרביליס (שם מדעי: Araucaria mirabilis) הוא מין פרהיסטורי של עץ מחטני מהסוג אראוקריה שבמשפחת האראוקריים שהתקיים בתקופת היורה של פטגוניה לפני 164.7 עד 155.7 מיליון שנה מזמננו. עץ נכחד זה תואר למדע בידי החוקרים אנסלם ווינדהאוזן וקרלוס לואיס ספגזיני (אנ') ב-1924.
 אראוקריה מירביליס
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| יורה 164.7–155.7 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אראוקריים |
| סוג: | אראוקריה |
| מין: | אראוקריה מירביליס |
| שם מדעי | |
 Araucaria mirabilis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
עצים אלה ידועים כמאובנים מהאתר "Cerro Cuadrado Petrified Forest" ובתצורות "La Matilde Formation" שבסנטה קרוס בדרום ארגנטינה, אשר כלל עצים בגובה של 100 מטרים ורוחב גזע של 3.5 מטרים. אתר זה נקבר ככל הנראה בהתפרצות געשית במשך היורה התיכון.
בתקופת היורה העצים הכילו אצטרובלים רחבים עגלגלים באורך 2.5 עד 8.5 ס"מ וחלקם הגיעו לקוטר של 10 ס"מ. במרכז החרוטים נראים צינורות בהם עבר שרף דביק. לעצים היו עלים בצורת קשקשים מחטניים שנועדו להגן עליהם מאוכלי צמחים. באצטרובלים לא נמצאו זרעים שכנראה לא השתמרו במאובנים.
העצים נאכלו בידי חיפושיות כמו זחלי חדקוניתיים ובידי זאורופודים גדולים, אשר כנראה היו בוגרים בעלי צוואר ארוך וקיבה חזקה מספיק לעכל את העלים הנוקשים. הצעירים שלהם כנראה ניזונו מצמחים אחרים כדי לקבל חלבונים לגדילה מהירה.
עצים אלה כנראה נכחדו לאחר ההתפרצות הגעשית של היורה התיכון לפני 160 מיליון שנה בקירוב.
