אראל מרגלית
אראל נחום מרגלית (נולד ב-1 בינואר 1961) הוא יזם ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, יושב הראש המייסד של קרן הון הסיכון JVP, ושל ארגון "יוזמה לאומית" להקמת שבעה אזורי צמיחה כלכליים, מבוססי יתרון יחסי אזורי, בישראל, ופעיל חברתי בירושלים, בה הקים את ארגון "בקהילה". סיים לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה.
אראל מרגלית, 2013 | |||||
לידה |
1 בינואר 1961 (בן 63) נען, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת קולומביה | ||||
מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||
סיעה | העבודה, המחנה הציוני | ||||
www | |||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהמרגלית נולד ב-1961 בקיבוץ נען. הוא בנם הבכור של איציק, קצין קבע בחיל השריון וממקימי החברה למתנ"סים, ומיקי, מורה ומחנכת. שורשיה של משפחתו הם מראשית המאה ה-19 בירושלים – סבתו, אם אמו מיקי, מרים (1909–1936), היא בתם של סולטאנה ושמואל טאג'יר, ממייסדי תל אביב, ונישאה לאברהם איכר, ממייסדי ההגנה. סבא רבא של אמו היה ישעיה בכר שמואל. אחיו של מרגלית הוא הנוירוכירורג פרופ' נבו מרגלית.
כשהיה בן 8, יצא עם משפחתו לשליחות של שנתיים בדטרויט שבארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית. ב-1971 המשפחה חזרה לישראל, אולם עברה להתגורר בכרמיאל, עקב מינויו של האב למנהל המתנ"ס המקומי. בהיותו בגיל 14 עברה המשפחה להתגורר בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, בה למד בבית הספר התיכון רנה קסין. את שירותו הצבאי עשה כלוחם ומפקד בפלנ"ט גולני. הוא לחם במלחמת לבנון הראשונה.
לאחר שחרורו משירות צבאי, למד מרגלית פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו ניהל את המפעל של משפחתו[דרושה הבהרה], לייצור ושיווק PVC והשתלב בתוכנית למנהלים בכירים (Executive MBA) באוניברסיטה העברית. סיים לימודי תואר שני ושלישי בפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. את עבודת הדוקטורט שלו "המנהיג כיזם בתהליך ההיסטורי"[1] השלים ב-2007.
בעת לימודיו בקולומביה, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, וכתגובה לפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים האמריקאים, הקים יחד עם דוקטורנטים ישראלים באוניברסיטה, בהם יוסי דהאן ויוסי בכר, קבוצת דיאלוג לדו-שיח בין סטודנטים ישראלים לסטודנטים ערביים, בשמונה קמפוסים מובילים ברחבי ארצות הברית[2].
ברשות לפיתוח ירושלים
עריכהעם שובו לישראל בגיל 29 מונה מרגלית על ידי ראש עיריית ירושלים, טדי קולק לאחראי על פיתוח עסקי והובלת התחום הטכנולוגי ברשות לפיתוח ירושלים שנוהלה באותה תקופה על ידי עוזיאל וכסלר. כחלק מהתוכנית פעל מרגלית בארצות הברית ובאירופה, בתוכנית שהצליחה להביא לעיר כ-70 חברות טכנולוגיה שהחלו את פעילותן בהר חוצבים ובגן הטכנולוגי מלחה, ואשר הצמיחו את תעשיית ההיי טק בעיר. בתקופה זו היה גם מעורב בהקמה של ארבע החממות הטכנולוגיות הראשונות בישראל, ביחד עם האוניברסיטה העברית, שהיו ממוקדות בתוכנה, תקשורת ובתחומים נוספים בהיי טק.
קרן JVP
עריכהב-1993, לאחר שאהוד אולמרט נבחר לראשות עיריית ירושלים, עזב מרגלית את הרשות לפיתוח ירושלים והקים, באמצעות הלוואה ותוכנית יוזמה, את קרן הון הסיכון JVP (Jerusalem Venture Partners). בנוסף למטה בירושלים, לקרן משרדים בניו יורק ובפריז, והיא מנהלת למעלה מ-900 מיליון דולר, המושקעים בלמעלה מ-30 חברות הזנק ישראליות ובינלאומיות, מתוך קרוב למאה שהשקיעה בהן. בשנות האלפיים, מתמקדת הקרן בהשקעות בתחומי המדיה, תקשורת, אינטרנט, תוכנה ואבטחת מידע.
מאז היווסדה, הקרן ערכה 26 אקזיטים, בין הבולטים שבהם מכירת חברת כרומטיס ללוסנט, תמורת מניות לוסנט בשווי של כ-4.8 מיליארד דולר (אף שמניית "לוסנט" איבדה למעלה מ-90% מערכה במפולת שלאחר הבועה). הנפקת חברת הבינה העסקית QlikTech ב-2010 בנסדא"ק ומימוש בשווי של כ-2 מיליארד דולר[3], מכירת חברת XtremIO ל-EMC ב-2012 בכ-450 מיליון דולר[4], והנפקת חברת אבטחת המידע סייברארק ב-2014 בשווי הגבוה ממיליארד דולר.
בשנת 2005 בחר עיתון העסקים פורבס במרגלית כאחד מ-50 אנשי ההון סיכון הטובים בעולם, ברשימת "בעלי מגע הזהב" ("מידאס"), ובכך היה למשקיע הלא-אמריקני הבכיר ברשימה[5]. בשנת 2010 עיתון דה מארקר בחר בו כמנהל ההון סיכון הטוב ביותר בישראל, על פי קריטריון של מספר האקזיטים בעשור האחרון[6]. בשנת 2015 מגזין פורבס העריך את הונו האישי ב-220 מיליון שקל[7].
ב-2007 העביר מרגלית את משרדי קבוצת JVP מהגן הטכנולוגי מלחה לבית המדפיס הממשלתי (שהוקם בתקופת המנדט הבריטי), בסמוך למתחם תחנת הרכבת הישנה, לאחר שבוצע בו שיפוץ ושחזור מקיף במימון הקרן. במתחם, הנקרא "רובע המדיה", מועסקים בעשור השני של המאה ה-21 כ-250 מהנדסים, אמנים ויזמים חברתיים, בחברות הנתמכות, בקרן JVP ובחממה הטכנולוגית. רובע המדיה כולל גם את המרכז לאמנויות הבמה "המעבדה" (נסגר בשנת 2011 ובמקומו פועל כיום "זאפה ירושלים"), אשר הוקם ב-2003 על ידי מרגלית בהאנגר ששופץ כדי למשוך ולהשאיר אנשי תרבות ויצירה להמשיך ולפעול בעיר בתקופת האינתיפאדה השנייה. ב-2012 הקימה הקרן גם חממה טכנולוגית בבאר שבע, כחלק ממהלך להפיכתה ל"עיר הסייבר" של ישראל.
פעילות קהילתית ויזמות חברתית
עריכהב-2002 הקים מרגלית ביחד עם אשתו דבי, את העמותה החברתית "בקהילה"[8], לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך הציבורי בירושלים. העמותה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים החברתיים בין ילדים ובני נוער בירושלים, דרך שיפור הישגי התלמידים בתחומי מתמטיקה, אנגלית ואחרים, תוך דגש על קידום צמיחתם האישית והחברתית. בעמותה מועסקים כ-50 עובדים והיא מפעילה תוכניות לימודיות בשיתוף צוות של מתנדבים בשנת שירות, המלווים למעלה מ-3,000 תלמידים ב-15 בתי ספר בשכונות חלשות בירושלים: הקטמונים, נווה יעקב, גילה, תלפיות בית צפאפא פסגת זאב, ארמון הנציב, קריית מנחם והר חומה. התוכנית פועלת בשיתוף עם משרד החינוך ועיריית ירושלים[9].
ארגון יוזמה לאומית
עריכהב-2014 הקים מרגלית את ארגון "יוזמה לאומית", מיזם לקידום ויצירה של שבעה מוקדי חדשנות וכלכלה חדשים בישראל, שעיקרם בצפון ובדרום והפיכתם למוקדי חדשנות בינלאומיים כאשר בכל אזור, רותמים את מוסדות האקדמיה, הרשויות המקומות, היזמים הפרטיים, התעשיות המקומיות, גופים חברתיים, משרדי ממשלה, פילנתרופיים וחברות בינלאומיות למען התמקדות בנושא טכנולוגי חדש, המושך השקעות, מייצר צמיחה בתעסוקה ועליה ברמת החיים, סביב תחומים מוגדרים כגון פודטק ואגריטק (הגליל וקריית שמונה), סייבר (באר שבע), בריאות דיגיטלית (חיפה), ניו מדיה (ירושלים), אנרגיה מתחדשת (אילת והערבה) ועוד[10]. בבסיס המודל עומדת המטרה לאתר את היתרון היחסי של כל אזור ואזור ולמקד את כלל השחקנים הכלכליים סביב אותו נושא.
מרגלית היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פעילות פוליטית
עריכהבמערכת הבחירות ב-2006 התייצב לצידו של עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה דאז, ואמר כי "תמיד הצבעתי עבודה"[11]. באותה שנה הכריז השר איתן כבל, על מינויו של מרגלית לתפקיד יו"ר רשות השידור, אך בהמשך ביטל מרגלית את מועמדותו עקב טענות לניגוד אינטרסים עם פרויקט הסטודיו לאנימציה[12].
בינואר 2011, לאחר שיו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק וח"כים נוספים הודיעו על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעת העצמאות, ייסד מרגלית יחד עם אנשי היי טק וציבור את תנועת "עבודה עכשיו", שפתחה במסע ציבורי הקורא להתפקד למפלגה – במטרה לחדש את מוסדותיה, לעדכן את רעיונותיה ולצרף אישים מרכזיים שישתלבו בהנהגתה. מרגלית ופעיליו נרתמו למחאה החברתית בקיץ 2011, במסגרת מסע "תנו לחיות בארץ הזאת" וארגן פאנלים משותפים עם יושבי מחאת האוהלים בת"א ובירושלים שעסקו בדיור בר השגה ובתמריצים למעמד הביניים.
ב-27 באפריל 2011 הכריז מרגלית כי בכוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה[13]. ב-7 בספטמבר הודיע על פרישתו מהמירוץ ותמיכתו במועמדותו של יצחק הרצוג. מרגלית התמודד בבחירות המקדימות שערכה המפלגה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ושובץ במקום העשירי ברשימה[14]. החל לכהן כחבר הכנסת בינואר 2013. ב-18 באפריל 2017 הכריז על התמודדותו על ראשות מפלגת העבודה בבחירות שיתקיימו ביולי 2017[15].
בכנסת ה-20 היה מרגלית חבר בוועדת הכספים ובכנסת ה-19 היה חבר גם בוועדת המדע והטכנולוגיה. נושא מרכזי עליו הוא מדבר הוא פיתוח שבעה אזורי צמיחה כלכלית חדשים מחוץ לגוש דן, בדגש על שילוב כלכלה ויזמות הייטק[16].
ב-19 באפריל 2016, במסגרת הכנה להתמודדותו על ראשות מפלגת העבודה, הפיץ מרגלית סרטון בוטה כנגד הליכוד והימין הקיצוני. מטרת הסרטון הייתה לקרוא לציבור להתפקד למפלגת העבודה[17].
בינואר 2017 החליטה הכנסת להצמיד למרגלית מאבטח לאור איומים על חייו[18]. באפריל הפיק סרטון בו הוא קורא שלא להתבייש להיקרא "שמאלני"[19]. באותו חודש נפגש ברמאללה עם ג'יבריל רג'וב והתעמת עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן[20]. בתאריך 18 באפריל 2017 הודיע מרגלית על התמודדותו על הנהגת מפלגת העבודה בפריימריז[21]. בבחירות לראשות המפלגה, ב-4 ביולי 2017, הגיע מרגלית למקום הרביעי עם 16% מהקולות[22]. לקראת הסיבוב השני הודיע כי הוא תומך בעמיר פרץ אותו האשים בסיבוב הראשון בגיוס מתפקדים באמצעות "מפקד ארגזים".
באוקטובר 2017 התפטר מרגלית מחברותו בכנסת וחזר לשמש כיו"ר קרן JVP וכיו"ר ארגון "יוזמה לאומית"[23][24][25].
חיים אישיים
עריכהמרגלית נשוי לדבי, אמנית במקצועה, ואב לשלוש בנות. מתגורר בשכונת עין כרם בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אראל מרגלית
- אראל מרגלית, באתר הכנסת
- אראל מרגלית, ברשת החברתית פייסבוק
- אראל מרגלית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אראל מרגלית, באתר כנסת פתוחה
- סרטונים בערוץ של אראל מרגלית, באתר יוטיוב
- מנהיגות על פי אראל מרגלית, באתר "מכון ראות לחשיבה אסטרטגית"
- צוללים לשחיתות - אראל מרגלית בעקבות פרשת השחיתות הגדולה בישראל, סרטון באתר יוטיוב
- מתן שירם, "פריצת הדרך הבאה בעולם ההיי-טק הישראלי קשורה לתחום התרבות", באתר גלובס, 19 במאי 2009
- מאיר אורבך ואסף גלעד, אראל מרגלית: "הייטק זה כבר לא רק למהנדסים", באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2010
- גיא גרימלנד, מלך האקזיטים: אראל מרגלית - איש ההון סיכון בעל מגע הזהב, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2010
- שלומית לן, מייסד קרן JVP אראל מרגלית: "תמיד נחמד ש'נפגשים עם כסף'", באתר גלובס, 31 ביולי 2010
- גיא גרימלנד, אראל מרגלית גורף 85 מיליון דולר מהשקעה ב-Qlik השוודית, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2010
- אראל מרגלית, לפיד גורר את ישראל לפלייאוף התחתון, באתר וואלה, 6 במאי 2013
- אראל מרגלית, גל אוחובסקי, אני מוותר על קולך, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2014
- סטלה קורין ליבר ולילך ויסמן, מרגלית: "נתניהו הביא לשבר; להקים ועדת אגרנט כלכלית", באתר גלובס, 13 בפברואר 2015
- אבנר הופשטיין, אופרציית הכסף של מרגלית: איך מתערבבים פוליטיקה ועסקים, באתר גלי צה"ל, 16 ביולי 2015
- איתן אבריאל, זה נשמע הזוי - אבל זה יכול לשנות את המציאות, באתר TheMarker, 5 בינואר 2016
- שוקי שדה, מי אתה אראל מרגלית? קיבינימט, באתר TheMarker, 6 במאי 2016
- פרופיל, באתר קרן JVP (באנגלית)
- ריק ספנס, Could this man's "innovation diplomacy" change Israel's future, or even the region באתר financial post, 6 בדצמבר 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ Entrepreneurs of History : the outstanding leader in the historical enterprise
- ^ ד"ר אראל מרגלית, באתר erelmargalit (באנגלית) (ארכיון)
- ^ אסף גלעד, בזכות האקזיט של קליק: אראל מרגלית הוא משקיע השנה של פורום המי"ל, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2011
- ^ ענבל אורפז, נסגרה העסקה: XtremIO נמכרה ל-EMC ב-450 מיליון דולר, באתר TheMarker, 9 במאי 2012
- ^ אלי שמעוני, פורבס: אראל מרגלית - בין המשקיעים הטובים בעולם, באתר ynet, 6 בפברואר 2005
- ^ גיא גרימלנד, מלך האקזיטים: אראל מרגלית - איש ההון סיכון בעל מגע הזהב, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2010
- ^ צבי זרחיה, נתניהו יותר עשיר מאובמה - ומי הפוליטקאי הכי עשיר בישראל?, באתר TheMarker, 16 ביוני 2015
- ^ עמותת בקהילה, משנים מציאות חברתית
- ^ אביבה לורי, יש להם כסף, אל תתביישו לבקש, באתר הארץ, 1 באפריל 2005
- ^ "Could this man's "innovation diplomacy" change Israel's future, or even the region's?". Financial Post (באנגלית אמריקאית). 2017-12-18. נבדק ב-2017-12-19.
- ^ ארי שביט, "טדי קטן זה טוב. אני אוהב את זה", באתר הארץ, 14 ביוני 2006 - ריאיון עם מרגלית
- ^ אור ברנע, אראל מרגלית ביטל את מועמדותו לרשות השידור, באתר ynet, 18 ביולי 2006
- ^ אראל מרגלית הכריז על מועמדותו לראשות מפלגת העבודה, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2011
- ^ רשימת "העבודה בראשות שלי יחימוביץ'", באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19
- ^ חיים לוינסון, אראל מרגלית הודיע שיתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
- ^ איתן אבריאל, זה נשמע הזוי - אבל זה יכול לשנות את המציאות, באתר TheMarker, 5 בינואר 2016
- ^ אריק בנדר, ח"כ אראל מרגלית בסרטון בוטה: "אלוהים, תראו את הפסיכופתים שהימין גידל", באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2016
- ^ יקי אדמקר, טל שלו, אבטחה הוצמדה לח"כ מרגלית שקיבל איומים בשל התנגדותו לחנינת אזריה, באתר וואלה, 6 בינואר 2017
- ^ טל שלו, ח"כ אראל מרגלית הודיע על התמודדותו על ראשות העבודה: "השמאלנים חוזרים", באתר וואלה, 19 באפריל 2017
- ^ טל שלו, ח"כ מרגלית: "נתניהו וארדן פירומנים"; ארדן: "מרגלית תומך במחבלים", באתר וואלה, 21 באפריל 2017
- ^ טל שלו, ח"כ אראל מרגלית הודיע על התמודדותו על ראשות העבודה: "השמאלנים חוזרים", באתר וואלה, 19 באפריל 2017
- ^ תוצאות באתר מפלגת העבודה
- ^ מורן אזולאי, אראל מרגלית פורש מהכנסת: "איישם את האג'נדה שלי כיזם חברתי וכלכלי", באתר ynet, 3 באוקטובר 2017
- ^ יהונתן ליס, ח"כ אראל מרגלית הודיע על פרישה מהכנסת, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2017
- ^ ח"כ אראל מרגלית התפטר מהכנסת, באתר הכנסת, 4 באוקטובר 2017