ארבעת היסודות

ארבעת היסודות הוא מודל טרום־מדעי קדום להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם. המודל נוצר ביוון העתיקה, על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומץ על ידי אריסטו. מודל ארבעת היסודות הופרך במאה ה-18 בעקבות המהפכה הכימית, וכיום תופסות את מקומו תאוריות מדעיות כגון התורה האטומית והמכניקה הקלאסית, שהתגלו כמוצלחות יותר בהסברת תופעות טבע ובניבוי תוצאות של ניסויים מבוקרים. עם זאת, המודל עדיין פופולרי בקרב מאמינים של תורות מיסטיות מסויימות.

עיקרי המודל

רובו של פרק זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

אריסטו וארבעת היסודות

אריסטו גרס כי כל החומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: אוויר, מים, אדמה ואש,^[1] המסודרים בארבע רמות מלמטה כלפי מעלה: בתחתית הכל אדמה, מעליה מים, מעליהם אוויר, ומעל אש. לכל יסוד ניתנו איכויות, מאפיינים ודימויים. בעוד שיסוד האדמה נחשב לכבד וחסר תנועה, יסוד הרוח נחשב לקל, ואילו יסוד האש נחשב לאנרגטי ובעל תנועה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הכימיה

מרבית חכמי יוון קיבלו את עצם הרעיון של ארבעת היסודות, אך דעותיהם היו חלוקות בנוגע להשלכות של המודל ובאופן הבנתו. לדעת אריסטו השוני בין היסודות הוא בתכונותיהם ולכל יסוד שתיים מארבע תכונות: חום, קור, יובש ולחות^[2].

במהלך מאות השנים הבאות הלך מודל ארבעת היסודות והתקבל על דעתם של חכמים ופילוסופים ברחבי העולם העתיק, עד שבימי הביניים כבר נחשב לאמת מוחלטת. הוא השפיע על תחומים רבים, כגון רפואה, אלכימיה, קוסמולוגיה ואסטרולוגיה. כך לדוגמה הרופא היווני היפוקרטס הגה את תורת ארבע הליחות שלו בהשפעת אמונתו בארבעה יסודות;^[1] הפילוסוף הערבי אל-כנדי קישר בין ארבעת היסודות לארבעת מיתרי העוד; הרמב"ם לימד כי ארבעת היסודות "הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע"^[3]; ובספר הזוהר נכתב כי האדם נברא "מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹתּ אֵשׁ וְרוּחַ וְעָפָּר וּמַיִם". ^[4]

מודל ארבעת היסודות נתפס כתאור אמיתי של המציאות במשך כאלפיים שנה, עד שהופרך לחלוטין במהלך המאה ה-18, כאשר התגלה שהאוויר והאדמה הם תערובת של מספר יסודות, המים הם תרכובת של שני יסודות, והאש היא אנרגיה שנוצרת בעקבות תהליך כימיקלי. תגליותיהם של כימאים כלבואזיה ופריסטלי, ופרסום הטבלה המחזורית של מנדלייב, הובילו לגיבושה של התאוריה המודרנית של מבנה החומר, שהחליפה את המודל האריסטוטלי.

ארבעת היסודות בנאופלאטוניזם

ערך מורחב – נאופלאטוניזם

יסוד האש	חד	קל	נייד
יסוד האוויר	קהה	קל	נייד
יסוד המים	קהה	דחוס	נייד
יסוד האדמה	קהה	דחוס	נייח

ארבעת היסודות באלכימיה ובתורות המזרח

רובו של פרק זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

תאוריה זו היא אבן הפינה באלכימיה של ימי הביניים ובתורות רפואיות של המזרח. עד היום בתורות מזרחיות רבות ובאסטרולוגיה משתמשים בתאוריה זו, על מנת להסביר תופעות שונות. כך למשל באסטרולוגיה שנים-עשר המזלות נחלקים לארבע קבוצות של מזלות לפי היסודות, וכך מנסים לאפיין את הטיפוסים לפי השייכות לאחת מהקבוצות. גם ברפלקסולוגיה נעשה שימוש רב בארבעת הטיפוסים השונים, ונקבעים אזורים שונים בגוף המקבילים לארבעת היסודות, וכן מאפיינים אישותיים על פי דומיננטיות של יסוד מסוים אצל האדם.

ארבעת היסודות ביהדות

אזכור ראשון לארבעת היסודות מופיע בספר יצירה^[5]: "רוח ומים ואש, שמים נבראו תחלה מאש, ארץ נבראת ממים, אוויר נברא מרוח מכריע בינתיים". מאוחר יותר, מופיעה התאוריה בשלמותה במדרש במדבר רבה בו הם מכונים "ארבעה טבעים, שברא מהם הקב"ה העולם": הארץ, המים, האוויר והאש^[6].

הרמב"ן בפירושו לתורה מוסיף שבתחילת הבריאה היה החומר ההיולי, שממנו התהוו ארבעת היסודות במהלך הבריאה.

תורה זו הייתה מקובלת ביהדות של ימי הביניים ושל התקופות שאחריה. היא מאוזכרת בכתביהם של רוב רובם של פרשני תקופה זו כמו רס"ג^[7], ריה"ל^[8] הרמב"ם^[9] ואף המהר"ל^[10].

בספרות הקבלה נעשה שימוש נרחב בתורת ארבעת היסודות. בספר הזוהר^[11], למשל, מוזכרים ארבעת היסודות בקשר ליצירת האדם, בקשר עם הקבלתם לארבע רוחות השמיים, הקבלתם לארבעת מלאכי השרת (רפאל, אוריאל, מיכאל וגבריאל) ועוד. ספר הזוהר אף מציין הקבלה בין ארבעת היסודות לארבעת החכמים שנכנסו לפרדס (על פי המסופר בתלמוד במסכת חגיגה).

הרב משה קורדובירו בספרו "פרדס רימונים"^[^{דרוש מקור]} מביא משל המסביר מדוע יסוד העפר 'מתגלה' ביצירה מאוחר יותר לכל שאר היסודות - 'מים' הנמצאים בקדרה העומדת על ה'אש', ה'רוח' (האוויר) נמצאת באמצע, אחר חימום המים נוצרת עפרוריות (אבנית), וכך מתגלה יסוד ה'עפר'.

בתורת החסידות מקובל ששלושת היסודות: אש, רוח ומים מקבילים לספירות: חסד, גבורה ותפארת, הכוללים את ספירת המלכות, אשר נמצאת בהם בהעלם ומתגלה רק מאוחר יותר.

כן גם בחסידות, 'ארבעת היסודות' מקבילות גם ל'ארבעה יסודות בנפש האדם' שיכולים להתבטא כ'ארבעה יסודות רעים':

כעס וגאוה מיסוד האש... ותאות התענוגים מיסוד המים, כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים, מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות, מיסוד העפר.

— לקוטי אמרים, תניא, סוף פרק א'^[12]

הקבלה נוספת קיימת גם לשלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, הנחשבים לשלש רגלי המרכבה, ומייצגים את הספירות: חסד, גבורה ותפארת. הרגל הרביעית, בדמותו של דוד המלך, מייצגת את ספירת מלכות.

היסודות מסודרים כך: אדמה, מעליה מים, מעליהם אוויר ומעליהם אש. האדמה היא הארץ, המים הם הימים והאוקיינוסים^{[דרושה הבהרה]}. האוויר הוא האטמוספירה, והאש היא אש שקופה - אנרגיה הנמצאת באזור שבין האוויר לגלגל הירח. בספר "המהפך 4", מעלה המחבר, הרב זמיר כהן סברה כי "ארבעת היסודות" המוזכרים בתורת הקבלה הם למעשה ייצוג של ארבעת מצבי הצבירה של החומר בטבע, כאשר לפי טענה זו "עפר" מקביל למצב צבירה מוצק, מים - למצב צבירה נוזל. אוויר - למצב צבירה גז, ואש - למצב הצבירה פלזמה^[13].

הרבי מלובביץ' אמר: "שלגבי ארבעת היסודות ישנם כאלו שאומרים שדעה זו היא דעת חכמי האומות הקדומים, ושהרמב"ם לקח את זה מהם וחס ושלום לומר שהדבר נשאב מחכמי אומות העולם!"^[14]

ארבעת היסודות באסטרולוגיה

רובו של פרק זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

יסוד המים באסטרולוגיה השייכת למזלות הנשיים ביחד עם מזלות האדמה הוא היסוד של עולם הרגשות. עולם הרגשות איננו ברור, איננו רציף והוא חסר הגיון ושיטה עקביים. רגש עשוי מחומרים עדינים יותר ממחשבה, הוא מופיע מיד, בצורה אינסטינקטיבית כמעט, חי ומתחלף ללא הרף, בלתי צפוי לעיתים. רק רואים מישהו - ומיד חשים אליו סלידה, משיכה או אפתיות. בלי הסבר הגיוני, עולם הרגשות עובד בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ויש לנו מעט שליטה עליו. כך בני מזלות יסוד המים פועלים וחיים על בסיס של רגש. המזלות השייכים ליסוד המים הם מזל עקרב, מזל דגים ומזל סרטן.

יסוד האוויר באסטרולוגיה השייך למזלות הגבריים ביחד עם מזלות האש הוא היסוד המדבר על תקשורת, חשיבה, והפצה של ידע. דיבור, ויכוח, המילה הכתובה, עיתונים, מחשבות, פילוסופיות, תאוריות ובתי ספר - כל אלה שייכים ליסוד האוויר. כמו כן, גם התרבות, כללי נימוס, חוקי החברה, בתי משפט, אופנה, דברים שהם "IN" ודברים שהם "OUT", טלוויזיה, טלפונים וטלפונים סלולרים, מרשתת וכך הלאה. ליסוד האוויר שייכים המזלות מזל תאומים מזל מאזניים ומזל דלי.

יסוד האדמה באסטרולוגיה השייכת למזלות הנשיים ביחד עם מזלות המים השייכת למזלות הוא הגוף הפיסי, החומר המוצק, אוכל, הישרדות פיזית, כסף ורכוש. יסוד זה מדבר על הפיכה של התאוריה למעשה, ועל תוצאות ממשיות. זוהי האדמה עליה אנו עומדים, הבית שבתוכו אנו חוסים, העץ שצומח במשך שנים וממנו אנו אוכלים. המזלות השייכים ליסוד האדמה הם מזל גדי מזל שור ומזל בתולה.

יסוד האש באסטרולוגיה השייך למזלות הגבריים ביחד עם מזלות האוויר מייצג את כוח החיים, כוח הבריאה. זהו הכוח המניע לחפש, להתפתח, לגלות ולחקור, לחוות חוויות חדשות, לראות עולם, להתנסות ולהנות. יסוד האש מקושר לאנרגיה הפועלת שבנו, כך שיסוד זה יכול להביא לפעולה, עשיה, ביטוי, ועם זאת להביא לעצירה ושליטה של פעולה. מזלות השייכים ליסוד האש הם מזל טלה מזל אריה ומזל קשת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ארבעת היסודות בתרבויות שונות (באנגלית)
רבי יצחק בן שלמה הישראלי, "ספר היסודות", באתר HebrewBooks
ארבעה יסודות, באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל
על ארבעה יסודות באתר בית חב"ד (אורכב 17.07.2020 בארכיון Wayback Machine)

Sayagyi Thray Sithu U Ba Khin, The Essentials of Buddha Dhamma in Meditative Practice, Access to Insight

הערות שוליים

^ ¹ ² רמי שלהבת, מכון דוידסון למדע, המדע של פעם, באתר המדע של פעם, ‏2018-04-05
^ אריסטו, תרגום: H. H. Joachim, Book II, On the Generation and Corruption, אוניברסיטת אדלייד, עמ' 3 (בפרק Book II). (באנגלית)
^ "ם_הלכות_יסודי_התורה_ד הלכות יסודי התורה ד'
^ https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01776_part_3.html#HtmpReportNum0006_L2 ספר הזוהר, לך לך, דף פ' עמוד א']
^ פרק ג' משנה ג'
^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה י"ב.
^ בספר אמונות ודעות הקדמה - אות ה', ושם במאמר ראשון - אות ג
^ ספר הכוזרי, מאמר שלישי אות לא - ס, הסבר על היווצרות החיים לשיטתו של ריה"ל:"...כך אתה רואה ביצירי הטבע כי לאחר שהגיעו למדתם ולמשקלם הנכונים ונערכה התמזגות ארבעת היסודות המתאימה להם, ישלמו בדבר מועט ויוכנו לקראת חול בהם הצורה שהם ראויים לה: צורת בעל החיים או צורת הצמח, כי לכל מזיגה מתאימה צורה מיוחדת, ועל ידי דבר קל מאוד תפסד המזיגה..." (ועיין גם במאמר חמישי אות א - כח)
^ ספר המדע הלכות יסודי התורה פרקים ג'-ד'.
^ מהר"ל, ספר באר הגולה - הבאר החמישי.
^ חלק ב דף כג עמ' ב, דף סב ע"א (השחתת העולם ב-40 יום כנגד 4 יסודות), דף רנד עמ' ב, חלק ג' דף רכה עמ' א ועוד.
^ ומקורו, בשערי קדושה, חלק א' שער ב'
^ זמיר כהן, המהפך 4: המדע מגלה את עצמו בתורה, ה'תשע"ה 2015, פרק "מצבי הצבירה", עמ' 158-165
^ חב"ד | אמונה ומדע | ארבעה יסודות, באתר www.chabad.org.il

[שלהבת-1] ¹ ² רמי שלהבת, מכון דוידסון למדע, המדע של פעם, באתר המדע של פעם, ‏2018-04-05

[2] אריסטו, תרגום: H. H. Joachim, Book II, On the Generation and Corruption, אוניברסיטת אדלייד, עמ' 3 (בפרק Book II). (באנגלית)

[3] "ם_הלכות_יסודי_התורה_ד הלכות יסודי התורה ד'

[4] ttps://www.toratemetfreeware.com/online/f_01776_part_3.html#HtmpReportNum0006_L2 ספר הזוהר, לך לך, דף פ' עמוד א']

[5] פרק ג' משנה ג'

[6] במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה י"ב.

[7] בספר אמונות ודעות הקדמה - אות ה', ושם במאמר ראשון - אות ג

[8] ספר הכוזרי, מאמר שלישי אות לא - ס, הסבר על היווצרות החיים לשיטתו של ריה"ל:"...כך אתה רואה ביצירי הטבע כי לאחר שהגיעו למדתם ולמשקלם הנכונים ונערכה התמזגות ארבעת היסודות המתאימה להם, ישלמו בדבר מועט ויוכנו לקראת חול בהם הצורה שהם ראויים לה: צורת בעל החיים או צורת הצמח, כי לכל מזיגה מתאימה צורה מיוחדת, ועל ידי דבר קל מאוד תפסד המזיגה..." (ועיין גם במאמר חמישי אות א - כח)

[9] ספר המדע הלכות יסודי התורה פרקים ג'-ד'.

[10] מהר"ל, ספר באר הגולה - הבאר החמישי.

[11] חלק ב דף כג עמ' ב, דף סב ע"א (השחתת העולם ב-40 יום כנגד 4 יסודות), דף רנד עמ' ב, חלק ג' דף רכה עמ' א ועוד.

[12] ומקורו, בשערי קדושה, חלק א' שער ב'

[13] זמיר כהן, המהפך 4: המדע מגלה את עצמו בתורה, ה'תשע"ה 2015, פרק "מצבי הצבירה", עמ' 158-165

[14] חב"ד | אמונה ומדע | ארבעה יסודות, באתר www.chabad.org.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]