ארגון שחקני ה-NBA

ארגון שחקני ה-NBAאנגלית: National Basketball Players Association, בקיצור - NBPA) הוא איגוד עובדים המייצג את השחקנים הפעילים בליגת ה-NBA. מטרתו הרשמית של הארגון היא "להגן על זכויותיהם של השחקנים, ולסייע לשחקנים למקסם את ההזדמנויות שלהם ולהשיג את מטרותיהם, על המגרש ומחוצה לו".[1]

ארגון שחקני ה-NBA
National Basketball Players Association
מדינה ארצות הברית, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון בניין Park and Tilford
מקום פעילות ניו יורק, ארצות הברית
יושב ראש מישל רוברטס
תאריך הקמה 1954
nbpa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארגון הוקם בשנת 1954, כאיגוד העובדים הראשון של אחת מליגות הספורט הבכירות בארצות הברית, לפני שהוקמו ארגונים דומים ב-NFL, ב-NHL וב-MLB. מטה הארגון יושב במגדל "Park and Tilford" אשר בעיר ניו יורק.[1]

יושבת ראש הארגון היא עורכת הדין מישל רוברטס. נשיא הארגון הוא השחקן כריס פול, וסגניו הם אנדרה איגודלה, ג'יילן בראון, מלקולם ברוגדון, ביסמאק ביומבו, גארט טמפל, קיירי אירווינג וסי. ג'יי. מקולום.[2] בנוסף לבעלי תפקידים אלה, לכל אחת מ-30 קבוצות ה-NBA יש שחקן נבחר המייצג את שחקניה בארגון השחקנים.[3]

תפקידי הארגוןעריכה

 
בוב קוזי, מקים ארגון השחקנים ונשיאו הראשון
  • ניהול משא ומתן על תנאי ההסכמים הקיבוציים מול ליגת ה-NBA, אשר קובעים את תנאי העסקתם של השחקנים.
  • דאגה כי ליגת ה-NBA וקבוצותיה יעמדו בהתחייבויות החלות עליהן במסגרת ההסכם הקיבוצי.
  • אישור, הסדרת והדרכת סוכני שחקנים.
  • מתן מגוון של שירותים, הטבות וסיוע לשחקני הליגה.
  • ניטור וניהול תנאי הפרישה והטבות הביטוח של השחקנים.
  • סיפוק שירותי אבטחה על מנת לסייע בעניינים קנייניים או רגישים.
  • סיוע לארגוני צדקה וקהילה.
  • קידום התדמית החיובית והמוניטין של שחקני הליגה, על המגרש ומחוצה לו.

כמו כן עוזר הארגון לשחקני הליגה בקבלת ייעוץ משפטי וייצוג בסכסוכים, קבלת שכר ומידע רלוונטי כדי לסייע במשא ומתן על חתימת חוזה, הגשת תלונות נגד הליגה או אחת הקבוצות, הגשת ערעורים על קנסות או השעיות, עזרה בפתירת מחלוקות עם סוכני שחקנים והגנה על הטבות רפואיות וזכויות אחרות.[1]

היסטוריה והסכמים קיבוצייםעריכה

שחקן בוסטון סלטיקס בוב קוזי הקים את הארגון והפך לנשיאו בשנת 1954, בסיום עונתה השמינית של ה-NBA, אך בעלי הקבוצות בליגה הכירו בלגיטימיות של האיגוד רק כעשור לאחר מכן, במהלך עונת 1963/1964.[4]

בשנת 1983 הגיע האיגוד להסכם היסטורי עם בעלי הקבוצות, אשר הוביל לקביעת תקרת השכר הראשונה בספורט המקצועני בארצות הברית.[4]

בקיץ 1995 חלה השביתה הראשונה ב-NBA, אך הבעלים והאיגוד הגיעו להסכם קיבוצי חדש לפני פתיחת עונת 1995/1996, ובכך נמנע קיצור העונה.

השביתה השנייה ב-NBA הגיעה בקיץ 1998, ונמשכה כמעט 200 יום, עד פברואר 1999. בשל פתיחתה המאוחרת של עונת 1998/1999 שיחקה כל קבוצה 50 משחקים בלבד באותה עונה (במקום 82 משחקים כמתוכנן).

בשנת 2005 הגיעו הצדדים להסכם קיבוצי אשר תוקפו פג בסיום עונת 2010/2011. משלא הצליחו להגיע להסכם חדש הכריזו הצדדים על שביתה, אשר בעקבותיה המיר עצמו ארגון השחקנים מאיגוד עובדים ל"איגוד סחר". ההפיכה לאיגוד סחר אפשרה לכל אחד מהשחקנים להיות מיוצג כמועסק פרטי בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד ליגת ה-NBA בגין הפרות לכאורה של חוק הגבלים עסקיים.[5][6] בחודשים הבאים הגיעו הליגה והאיגוד להסכם קיבוצי, בוטלה התביעה נגד הליגה וארגון השחקנים התאחד מחדש כאיגוד עובדים. בשל השביתה נדחתה פתיחת העונה ל-25 בדצמבר 2011, וכל קבוצה שיחקה 66 משחקים בלבד.[7]

בפברואר 2013 הודח מתפקידו יושב ראש הארגון בילי האנטר, לאחר שהואשם בנפוטיזם וניצול ליקויים בחוזהו מול הארגון.[8] כשנה וחצי לאחר מכן מונתה עורכת הדין מישל רוברטס כיושבת ראש הארגון, ובכך הפכה לאישה הראשונה שמכהנת כיושבת ראש ארגון שחקנים באחת מהליגות הבכירות בארצות הברית.[9] במהלך עונת 2016/2017 הובילה רוברטס לחתימה על הסכם קיבוצי חדש מול ליגת ה-NBA, אשר נכנס לתוקף בעונה העוקבת.[10]

יושבי ראשעריכה

  • לארי פליישר: 1970–1988
  • צ'ארלס גראנת'ם: 1988–1995
  • סיימון גורדין: 1995–1996
  • אלכס אינגליש: 1996 (זמני)
  • בילי האנטר: 1996–2013
  • מישל רוברטס: 2014–הווה

נשיאיםעריכה

 
כריס פול, נשיא ארגון השחקנים מאז שנת 2013

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה