ויקיפדיה

ארגין אטאמן

מאמן כדורסל טורקי

חליל ארגין אטאמן (בטורקית: Halil Ergin Ataman; נולד ב-7 בינואר 1966) הוא מאמן כדורסל טורקי המאמן את אנאדולו אפס מליגת העל הטורקית והיורוליג וכן את נבחרת טורקיה.

ארגין אטאמן
Ergin Ataman
לידה 7 בינואר 1966 (בן 57)
טורקיהטורקיה איסטנבול, טורקיה
קבוצות כמאמן
1996–1998
1999
1999–2001
2001–2003
2003–2006
2006–2007
2007–2008
2008–2010
2011–2012
2012–2017
2014–2016
2017–
2022–		 טורק טלקום
פינאר קרשיאקה
אפס פילזן
מונטפסקי סיינה
אולקרספור
פורטיטודו בולוניה
בשיקטש
אפס פילזן
בשיקטש
גלאטסראיי
טורקיה
אנאדולו אפס
טורקיה
הישגים כמאמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירת אימוןעריכה

שנים מוקדמותעריכה

אטאמן החל את קריירת האימון שלו בקבוצת הנוער של אג'זאג'יבאשי (Eczacıbaşı) ואחריה קדנציה כמאמן קבוצת הנוער של אפס פילזן. לאחר מכן, הוא אימן את קבוצה ליגת העל הטורקית טורק טלקום, פינאר קרשיאקה ואפס פילזן. הוא היה עוזר המאמן של נבחרת טורקיה לצד ארקומנט סונטר ביורובאסקט 1997 בספרד. טורקיה סיימה את הטורניר במקום ה-8. את עונת 1998/99 הוא העביר באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית.

לאחר שובו לאירופה, הוא אימן את מונטפסקי סיינה האיטלקית וזכה עם המועדון בגביע ספורטה האחרון ב-2002. לאחר מכן הוא הצטרף לאולקרספור (כיום פנרבחצ'ה), אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו עקב בעיות אישיות.[1] הוא הצהיר כי התפטרותו הייתה מרצון.[2] לאחר עזיבתו את פנרבחצ'ה חזר לאיטליה וחתם בפורטיטודו בולוניה[3][4] ואימן שם עד לחזרתו לטורקיה כמאמן בשיקטש במהלך עונת 2007/08.[5][6]

בשיקטשעריכה

לאטאמן הייתה עונה מוצלחת עם בשיקטש כשהקבוצה העפילה לרבע גמר גביע יול"ב שנערך בטורינו, איטליה, אחרי עשרה ניצחונות רצופים בבית ב'.[7] זו הייתה הפעם הראשונה שבה שתי קבוצות טורקיות שיחקו זו מול זו, כשבשיקטש הפסידה לגלאטסראיי.[8] בליגה סיימה הקבוצה את העונה הסדירה במקום הראשון והעפילה לפלייאוף.[9] לאחר שבשיקטש הודחה ברבע הגמר, פיטרה הקבוצה את אטאמן.[10]

אפס פילזןעריכה

שבוע לאחר מכן הוא חתם על חוזה לשנתיים עם אפס פילזן, שם עבד מ-1999 עד 2001.[11] אטאמן הגיע להישגים הגדולים בעונת 2008/09 עם זכייה בליגה הטורקית, הגביע הטורקי וגביע הנשיא. ב-4 ביוני 2010 הוא עזב את פילזן.

חזרה לבשיקטשעריכה

אטאמן חתם על חוזה לשנתיים עם בשיקטש בינואר 2011. בעונת 2010/11 הוא לא זכה בתארים עם הקבוצה. בעונה הבאה הוא זכה בגביע הטורקי בפברואר 2012. לאחר מכן, הוא זכה ביורוצ'לנג' אחרי ניצחון על אלאן שאלון בגמר ב-29 באפריל 2012.[12] לבסוף, הוא זכה באליפות הליגה הטורקית אחרי ניצחון על אנאדולו אפס בגמר הפלייאוף ב-11 ביוני 2012.

גלאטסראייעריכה

אטאמן חתם על חוזה רב שנתי עם גלאטסראיי ב-22 ביוני 2012.[13] הוא זכה עם הקבוצה בליגה הטורקית אחרי ניצחון על באנוויטספור בגמר.

בתחילת עונת 2014/15 התקשתה גלאטסראיי כלכלית והדבר בא לידי ביטוי בתוצאות. מספר שחקנים החרימו את האימונים וגם חלקם נפצעו, מה שהוביל לתסכול וסכסוכים בקבוצה.[14] ב-19 באוקטובר 2014 אטאמן היה מעורב בתקרית עם שחקן הקבוצה נולן סמית', שזרק מגבת לאחר שהוחלף במשחק נגד באנוויטספור.[15] השחקן שוחרר מהקבוצה בשבוע שלאחר מכן.[16] ב-21 בנובמבר 2014, במסיבת העיתונאים לאחר משחק היורוליג מול הקבוצה הסרבית הכוכב האדום בלגרד באיסטנבול, זכה אטאמן לפרסום שלילי בסרביה, על כך שכינה את 300–400 אוהדי הכוכב האדום "מחבלים". הוא גם הצהיר כי הם "תוקפים את המשטרה שלנו ואת האוהדים שלנו עם לפידים ואבנים" וכי הוא "מודאג כאזרח לבטיחות שלו ושל אחרים".[17] כל ההערות הללו עלו בקנה אחד עם הרג אוהד הכוכב האדום על ידי אוהדי גלאטסראיי באלימות אוהדים לפני המשחק.[18] ראש ממשלת סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', הגיב להערה הזו, ואמר כי "אטאמן כבר לא רצוי בסרביה".[19] אטאמן התנצל מאוחר יותר על דבריו ואמר כי "כל ההערות [על אוהדי הכוכב האדום] נאמרו לפני שנודע לו [שהטרגדיה התרחשה לפני המשחק]".[20]

ב-6 ביוני 2015 הוא חתם על הארכה לשנתיים במועדון, לפי הדיווחים בשווי חצי מיליון אירו לעונה.[21]

ב-27 באפריל ניצחה גלאטסראיי ניצחה את שטרסבורג באבדי איפקצ'י ארנה וזכתה ביורוקאפ. עם הניצחון הזה הוא זכה בתואר האירופי השלישי שלו כמאמן ראשי.

אנאדולו אפסעריכה

בדצמבר 2017 חתם אטאמן על חוזה עם אנאדולו אפס.

בעונת 2018/19 הוא הוביל את אנאדולו לפיינל פור היורוליג 2019, שם הפסידה במשחק הגמר לצסק"א מוסקבה. ב-23 במאי חתם אטאמן על הארכת חוזה לשנתיים עם אפס.[22]

בעונת 2020/21 זכה אטאמן באליפות היורוליג כשניצח את ברצלונה במשחק הגמר. אטאמן הפך למאמן הטורקי הראשון שזכה בתואר היורוליג. בעונה הבאה, הוא זכה בגביע הטורקי בפברואר 2022.[23]

הוא זכה בתואר היורוליג בפעם השנייה ברציפות במשחק הגמר מול ריאל מדריד בעונת 2021/22.[24]

תארים והישגיםעריכה

חיים אישייםעריכה

אטאמן למד בבית הספר התיכון האיטלקי באיסטנבול. לאחר מכן הוא התקבל לאוניברסיטת איסטנבול, שם למד במחלקה למנהל עסקים. הוא נשוי לברנה אטאמן ויש לו בן בשם סארפ.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארגין אטאמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Ergin Ataman istifa etti" (בטורקית). sporx.com. 2006-03-27. נבדק ב-2008-05-09.(הקישור אינו פעיל, December 2018)
  2. ^ "Ergin Ataman istifa etti" (בטורקית). sabah.com.tr. 2006-03-28. אורכב מ-המקור ב-2012-01-14. נבדק ב-2008-05-09.
  3. ^ "Ergin Ataman Bologna'da" (בטורקית). ntvmsnbc.com. 2006-11-17. נבדק ב-2008-05-09.
  4. ^ "Şampiyonluk Yaşamaya Geldim" (בטורקית). turkishny.com. 2009-03-05. אורכב מ-המקור ב-2011-07-17. נבדק ב-2008-05-09.
  5. ^ "Ergin Ataman Beşiktaş'ta" (בטורקית). haber3.com. אורכב מ-המקור ב-2007-05-19. נבדק ב-2008-05-09.
  6. ^ "Beşiktaş Cola Turka Ergin Ataman'la Anlaştı" (בטורקית). tbl.org.tr. 2007-06-13. אורכב מ-המקור ב-2011-07-19. נבדק ב-2008-05-09.
  7. ^ "Beşiktaş Cola Turka ULEB Cup`da Yenilgisiz Tek Takım (77-76)" (בטורקית). haber34.com. 2008-01-09. אורכב מ-המקור ב-2008-10-11. נבדק ב-2008-05-09.
  8. ^ "Beşiktaş Cola Turka: 60 Galatasaray Cafe Crown: 61" (בטורקית). hurriyet.com.tr. 2008-04-10. נבדק ב-2008-05-09.
  9. ^ "Lider işi Uzattı" (בטורקית). hurriyet.com.tr. 2008-04-28. נבדק ב-2008-05-09.
  10. ^ "Beşiktaş'ta Ataman dönemi bitti" (בטורקית). ntvspor.net. 2008-05-27. נבדק ב-2008-05-28.(הקישור אינו פעיל, November 2018)
  11. ^ "Ergin Ataman resmen Efes'te" (בטורקית). ntvspor.net. 2008-05-29. נבדק ב-2008-05-30.(הקישור אינו פעיל, November 2018)
  12. ^ Beşiktaş Milangaz win Eurochallenge 2012
  13. ^ Galatasaray announced Ergin Ataman
  14. ^ "Rasulo u Galati – sukob na treningu". b92.net (בסרבית). נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Kalaf, Samer. "Nolan Smith Throws Towel While Walking To Bench, Infuriates Coach". deadspin.com. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Nolan Smith leaves Galatasaray". sportando.com. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2015. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Ataman: Navijači Zvezde – teroristi". b92.net (בסרבית). נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Serbian fan killed in Istanbul Euroleague violence: consul". Reuters. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Ataman nije dobrodošao u Srbiju". b92.net (בסרבית). נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Ataman: Nisam znao za ubistvo". b92.net (בסרבית). נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Ergin Ataman signs a two-year, €1M contract with Galatasaray". sportando.com. 6 ביוני 2015. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2015. נבדק ב-8 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Efes re-signs Coach Ataman". euroleague.net. 23 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Micic leads Efes past Fenerbahce, raising the Turkish Cup". basketnews.com (באנגלית). נבדק ב-2022-02-20.
  24. ^ "Anadolu Efes takes down Real to win back-to-back EuroLeague title!". Eurohoops (באנגלית). 2022-05-21. נבדק ב-2022-05-21.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארגין_אטאמן&oldid=35627683"