ארווה רנאר

כדורגלן צרפתי

ארווה ז'אן-מארי רוז'ר רנארצרפתית: Hervé Jean-Marie Roger Renard; נולד ב-30 בספטמבר 1968) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל צרפתי המשמש כמאמן נבחרת צרפת בכדורגל נשים.

ארווה רנאר
Hervé Renard
מידע אישי
לידה 30 בספטמבר 1968 (בן 55)
אקס-לה-בן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ארווה ז'אן-מארי רוז'ר רנאר
גובה 1.8 מטרים
עמדה מגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1983–1990
1991–1997
1997–1998
קאן
סטאד דה ואלוריס
דראגיניאן
87 (0)
105 (2)
23 (1)
קבוצות כמאמן
1999–2001
2004
2004
2005–2007
2008–2010
2010
2011
2011–2013
2013–2014
2014–2015
2015
2016–2019
2019–2023
2023–
דראגיניאן
קיימברידג' יונייטד
נאם דין
שרבור
זמביה
אנגולה
אלז'ר
זמביה
סושו
חוף השנהב
ליל
מרוקו
ערב הסעודית
צרפת נשים
מאזן מדליות
גביע אפריקה לאומות
מתחרה עבור נבחרת זמביה בכדורגל זמביה (כמאמן)
זהב2012כדורגל גברים
מתחרה עבור נבחרת חוף השנהב בכדורגל חוף השנהב (כמאמן)
זהב2015כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנאר היה בעבר מאמן נבחרת זמביה, איתה זכה בגביע אפריקה לאומות 2012; הוא זכה בתחרות גם ב-2015 עם חוף השנהב, והפך למאמן הראשון שזוכה בשני גביעי אפריקה עם נבחרות שונות.

קריירת משחק

עריכה

רנאר נולד ב-30 בספטמבר 1968 באקס-לה-בן, אוברן-רון-אלפ.[1]

הוא שיחק כמגן בקבוצות הצרפתיות קאן, סטאד דה ואלוריס ודראגיניאן בין השנים 1983 ו-1998. לאחר שפרש מכדורגל מקצועי הוא עבד כמנקה בבוקר והתאמן עם דראגיניאן בערב, ובסופו של דבר הקים חברת ניקיון משלו.[2]

קריירת אימון

עריכה

רנאר החל את קריירת האימון שלו בדראגיניאן ב-1999, ועזב ב-2001.[דרוש מקור] הוא שימש כעוזר מאמן בשאנגחאי קוסקו הסינית תחת המאמן הראשי קלוד לה רוי מ-2002 עד 2003, ואימן את קיימברידג' יונייטד האנגלית ב-2004,[3][4] לאחר שהצטרף לראשונה למועדון עם לה רוי ששימש כמאמן.[5]

הוא הפך למאמן המועדון הווייטנאמי סונג דה נאם דין ב-2004, ועזב אותם לאחר מספר חודשים.[6] הוא אימן את שרבור מ-2005 עד 2007.[7] לאחר מכן הוא הפך לעוזר של לה רוי בנבחרת גאנה.[דרוש מקור]

במאי 2008 הוא מונה למאמן נבחרת זמביה.[8] בגביע אפריקה לאומות 2010 הוא הוביל את זמביה לשלב רבע הגמר של הטורניר לראשונה מזה 14 שנים. רנאר עזב את תפקידו באפריל 2010 כשנותרו רק חודשיים לסיום החוזה שלו.[9] יומיים לאחר מכן הוא הסכים להיות מאמן נבחרת אנגולה,[10] אך התפטר מתפקידו באוקטובר 2010.[11]

ב-21 בינואר 2011 חתם רנאר כמאמן המועדון האלג'יראי אלז'ר.[12]

ב-22 באוקטובר 2011 פורסם כי רנאר חזר לקדנציה שנייה כמאמן זמביה, בחוזה לשנה. הוא הוביל את הנבחרת לזכייה הראשונה בגביע אפריקה לאומות ב-2012. הזכייה הוקדשה ל-18 השחקנים שנספו באפריל 1993, לאחר שהמטוס שהוביל את הנבחרת התרסק במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהאתר בו שוחק גמר 2012 בגבון. [13]

לאחר שזמביה הודחה בשלב הבתים של גביע אפריקה 2013, רנאר לקח אחריות על ההדחה המוקדמת.[14] מאוחר יותר הוא מתח ביקורת על CAF על כך שלא אפשרה לזמביה, כאלופת גביע אפריקה מ-2012, את ההזדמנות להתחרות בגביע הקונפדרציות 2013.[15]

רנאר שוחרר מחוזהו על ידי התאחדות הכדורגל של זמביה באוקטובר 2013, וחתם במועדון הצרפתי סושו.[16]

ב-7 באוקטובר 2013 פורסם שרנאר מונה למאמן סושו מליגת העל הצרפתית.[17]

המועדון ירד לליגת המשנה במאי 2014,[18] ורנאר עזב את הקבוצה מאוחר יותר באותו החודש.[19]

רנאר מונה למאמן נבחרת חוף השנהב ביולי 2014,[20] ואימן אותה בגביע אפריקה לאומות 2015.[21] חוף השנהב זכתה בטורניר, ורנאר הפך למאמן הראשון שזוכה בשני גביעי אפריקה עם מדינות שונות.[22]

רנאר הפך למאמן המועדון הצרפתי ליל במאי 2015.[23] ב-11 בנובמבר 2015, הוא פוטר לאחר שהשיג רק 13 נקודות ב-13 משחקי ליגה.[24]

 
רנארד כמאמן מרוקו במונדיאל 2018

בפברואר 2016 קושר רנאר למשרת המאמן בנבחרת מרוקו,[25] ומאוחר יותר באותו חודש הוא מונה לתפקיד.[26]

בנובמבר 2017 הוא העלה את מרוקו למונדיאל 2018 ברוסיה, הראשון של הנבחרת מאז 1998.[27] מאוחר יותר באותו חודש הוא חתם על חוזה חדש, עד 2022.[28] ביולי 2019 נבחרת מרוקו הודחה בשמינית גמר גביע אפריקה 2019 על ידי בנין, ורנאר לקח אחריות על ההדחה המפתיעה.[29] הוא התפטר מתפקידו כמה ימים לאחר מכן, ב-15 ביולי 2019.[30][31]

מאוחר יותר ביולי 2019 הפך רנאר למאמן נבחרת ערב הסעודית, הצרפתי הראשון שעשה זאת.[32][33] ב-10 בספטמבר 2019 הוא אימן את משחקו הרשמי הראשון מול תימן במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022 באסיה.[34] במרץ 2022 הוביל רנאר את ערב הסעודית להעפלה למונדיאל 2022, ובתוך כך הפך למאמן יליד-החוץ עם הכי הרבה ניצחונות (18) בתולדות המדינה.[35] במשחק הפתיחה במונדיאל הוא הוביל את ערב הסעודית לניצחון 2–1 על ארגנטינה בראשות ליונל מסי, אחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר וזו שאכן זכתה בו, במה שכונה אחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם בכדורגל.[36][37]

ב-29 במרץ 2023 מונה רנאר למאמן נבחרת צרפת בכדורגל נשים.[38]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ארווה רנאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Hervé Renard". L'Équipe (בצרפתית). Paris. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "My journey from binman to cup-winning coach". BBC News.
  3. ^ "Cambridge dismiss manager Renard". BBC Sport. 12 בדצמבר 2004. נבדק ב-7 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Butler, Michael (14 ביוני 2018). "Morocco's Hervé Renard: a maestro in Africa who cut his teeth at Cambridge - Michael Butler". www.theguardian.com. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Association, Press (23 במרץ 2004). "Cambridge opt for Claude". www.theguardian.com. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Huấn luyện viên Nguyễn Ngọc Hảo về mái nhà xưa…". Báo Bà Rịa Vũng Tàu. 23 באוקטובר 2006. נבדק ב-17 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "France - Trainers of First and Second Division Clubs". RSSSF. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2009. נבדק ב-7 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Kennedy Gondwe (7 במאי 2008). "Renard named as new Zambia coach". BBC Sport. נבדק ב-7 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Renard quits as Zambia coach". BBC Sport. 6 באפריל 2010. נבדק ב-6 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Angola appoint Frenchman Herve Renard as coach". BBC Sport. 8 באפריל 2010. נבדק ב-6 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Akwa backs Angola coach Amaral". BBC Sport. 6 באוקטובר 2010. נבדק ב-6 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "L1 : Hervé Renard nouvel entraîneur de l'USM Alger". אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Zambia coach dedicates Africa Cup of Nations win to crash dead". BBC Sport. 13 בפברואר 2012. נבדק ב-13 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Africa Cup of Nations: Zambia exit my fault, says Herve Renard". BBC Sport. 29 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Zambia coach Renard hits out at Caf". BBC Sport. 30 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Zambia and coach Herve Renard part company". BBC Sport. 7 באוקטובר 2013. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Football Club Sochaux-Montbéliard le site officiel www.fcsochaux.fr". -- (בצרפתית). נבדק ב-22 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Christian Châtelet (12 במאי 2014). "Sochaux can fox the drop under Renard". UEFA. נבדק ב-6 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Sochaux : l'entraîneur Hervé Renard confirme son départ" (בצרפתית). RTL. 18 במאי 2014. נבדק ב-6 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Herve Renard appointed Ivory Coast boss". BBC Sport. 31 ביולי 2014. נבדק ב-1 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Afcon 2015: Tournament is a great success - Renard". BBC Sport. 23 בינואר 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Afcon 2015: Yaya Toure hails 'unbelievable' Ivory Coast win". BBC Sport. 9 בפברואר 2015. נבדק ב-9 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Former Ivory Coast boss Herve Renard joins Lille as coach". BBC Sport. 25 במאי 2015. נבדק ב-26 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Lille part ways with coach Herve Renard after only six months". FOX Sports. נבדק ב-11 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Badou Zaki leaves post as Morocco coach by mutual consent". BBC Sport. 10 בפברואר 2016. נבדק ב-11 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Morocco unveil Frenchman Herve Renard as coach". BBC Sport. 16 בפברואר 2016. נבדק ב-17 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Ivory Coast 0-2 Morocco". BBC Sport. 11 בנובמבר 2017. נבדק ב-22 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Morocco extend Herve Renard's contract until 2022". BBC Sport. 21 בנובמבר 2017. נבדק ב-22 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Morocco coach Herve Renard accepts responsibility for shock defeat". TimesLIVE.
  30. ^ "Atlas Lions' coach Hervé Renard resigns". en.yabiladi.com.
  31. ^ "Herve Renard: Morocco coach steps down after Africa Cup of Nations". BBC Sport. 21 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Hervé Renard becomes Saudi Arabia's new manager". en.yabiladi.com.
  33. ^ "Herve Renard: Double Nations Cup winner is named as Saudi Arabia's new coach". BBC Sport. 29 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Hervé Renard explique le choix Arabie Saoudite". Foot Mercato (בצרפתית). 10 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "رينارد أكثر الأجانب فوزا مع الأخضر". makkahnewspaper.com (בערבית). 30 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "World Cup 2022: Saudi Arabia deliver 'seismic' shock, but don't count Argentina out". bbc.co.uk/sport/ (באנגלית). 22 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ סנסציה: ארגנטינה ומסי נכנעו 2:1 לערב הסעודית, באתר livegame.ynet.co.il
  38. ^ המאמן שהדהים את מסי עבר לנבחרת הנשים של צרפת, באתר ynet, 29 במרץ 2023


נבחרת זמביהגביע אפריקה לאומות 2012 (מקום ראשון)

1 קקונג'ה • 2 קסונדה • 3 לונגו • 4 מוסונדה • 5 הימונדה • 6 אנקאוסו • 7 ק. מולנגה • 8 צ'אנסה • 9 אמסבומה • 10 פ. קטונגו • 11 כ. קטונגו • 12 צ'מאנגה • 13 סונזו • 14 צ'יבוטה • 15 צ'ינטו • 16 אמווינה • 17 קלאבה • 18 קנגווה • 19 סינקלה • 20 מאיוקה • 21 סאקוואהה • 22 טיטימה • 23 נ. מולנגה • מאמן: רנאר

זמביה 
נבחרת זמביהגביע אפריקה לאומות 2013

1 טיטימה • 2 קסונדה • 3 לונגו • 4 מוסונדה • 5 הימונדה • 6 אנקאוסו • 7 ג'. מולנגה • 8 צ'אנסה • 9 אמסבומה • 10 פ. קטונגו • 11 כ. קטונגו • 12 צ'מאנגה • 13 סונזו • 14 צ'יבוטה • 15 נג'ובו • 16 אמווינה • 17 קלאבה • 18 אמבולה • 19 סינקלה • 20 מאיוקה • 21 סאקוואהה • 22 מוניאו • 23 מ. מולנגה • מאמן: רנאר

זמביה 
נבחרת חוף השנהבגביע אפריקה לאומות 2015 (מקום ראשון)

1 בארי • 2 ויירה • 3 אסאלה • 4 ק. טורה • 5 טיינה • 6 דוקורה • 7 דומבייה • 8 קאלו • 9 טיוטה • 10 ז'רביניו • 11 טאיו • 12 בוני • 13 אקפה-אקפרו • 14 דיומאנדה • 15 גראדל • 16 בוהו • 17 אורייה • 18 טראורה • 19 י. טורה • 20 דייה • 21 באיי • 22 קאנון • 23 מנדה • מאמן: רנאר

חוף השנהב 
נבחרת מרוקוגביע אפריקה לאומות 2017

1 בונו • 2 מנדיל • 3 שאפיק • 4 דה קוסטה • 5 בן עטיה • 6 סאיס • 7 א-נסירי • 8 אל-אחמדי • 9 אל-ערבי • 10 חדאד • 11 פאג'ר • 12 מוחמדי • 13 בוטייב • 14 בוסופא • 15 איט בנאסר • 16 אל כדורי • 17 דיראר • 18 עטושי • 19 עובאדי • 20 בוחאדוז • 21 קרסלה • 22 אל חארובי • 23 עליוי • מאמן: רנאר

מרוקו 
נבחרת מרוקוגביע אפריקה לאומות 2019

1 בונו • 2 חכימי • 3 מזראווי • 4 דה קוסטה • 5 בן עטיה • 6 סאיס • 7 זיאש • 8 אל-אחמדי • 9 בופל • 10 בלהנדה • 11 פאג'ר • 12 מוחמדי • 13 בוטייב • 14 בוסופא • 15 איט בן נאסר • 16 אמראבט • 17 דיראר • 18 בורעביה • 19 א-נסירי • 20 חמדאללה • 21 אידריסי • 22 א-תגנאותי • 23 עבד אל-חמיד • מאמן: רנאר

מרוקו 
נבחרת מרוקומונדיאל 2018

1 בונו • 2 חכימי • 3 מנדיל • 4 דה קוסטה • 5 בן עטיה • 6 סאיס • 7 זיאש • 8 אל-אחמדי • 9 אל-כעבי • 10 בלהנדה • 11 פאג'ר • 12 מוחמדי • 13 בוטייב • 14 בוסופא • 15 איט בן נאסר • 16 נ. אמראבט • 17 דיראר • 18 חארית • 19 א-נסירי • 20 בוחאדוז • 21 ס. אמראבט • 22 א-תגנאותי • 23 קרסלה • מאמן: רנאר

מרוקו 
נבחרת ערב הסעודיתמונדיאל 2022

1 א-רביעי • 2 אל-גנאם • 3 מאדו • 4 אל-עמרי • 5 אל-בולייהי • 6 אל-בורייכ • 7 אל-פרג' • 8 אל-מאלכי • 9 אל-בורייכאן • 10 ס. א-דאווסרי • 11 א-שהרי • 12 עבד אל-חמיד • 13 א-שהראני • 14 עוטייף • 15 אל-חסן • 16 א-נג'עי • 17 תמבכתי • 18 אל-עאבד • 19 באהברי • 20 אל-עבוד • 21 אל-עוויס • 22 אל-עקידי • 23 כנו • 24 נ. א-דאווסרי • 25 עסירי • 26 שראחילי • מאמן: רנאר

ערב הסעודית