ארוכה הדרך למטה (סרט)

קומדיה שחורה בריטית משנת 2014 המבוססת באופן רופף על ספר בשם זה משנת 2005 מאת ניק הורנבי

ארוכה הדרך למטהאנגלית: A Long Way Down) היא קומדיה שחורה בריטית משנת 2014 המבוססת באופן רופף על ספר בשם זה (אנ') משנת 2005 מאת ניק הורנבי[1][2]. ביים הבמאי הצרפתי פסקאל שומיי, ובתפקידים הראשיים משחקים פירס ברוסנן, טוני קולט, אימוג'ן פוטס וארון פול.

ארוכה הדרך למטה
A Long Way Down
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
מבוסס על ספר מאת ניק הורנבי
בימוי פסקאל שומיי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פינולה דווייר
אמנדה פוזי
תסריט ג'ק ת'ורן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה כריס גיל, בארני פילינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פירס ברוסנן
טוני קולט
אימוג'ן פוטס
ארון פול
מוזיקה דאריו מרינלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום בן דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה BBC Films
DCM Productions
HanWay Films
חברה מפיצה Magnolia Pictures
Lionsgate
DCM Film Distribution
הקרנת בכורה 10 בפברואר 2014 (גרמניה)
21 בפברואר 2014 (בריטניה)
8 במאי 2014 (ישראל)
משך הקרנה 96 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה שחורה
תקציב 22.7 מיליון דולר
הכנסות 7.1 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו alongwaydown
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העלילה עוסקת בסיפור מפגשם הלא-צפוי של ארבעה אנשים זרים לחלוטין שמחליטים להתאבד באותו לילה ובאותו מקום בלונדון, ובתוך כך נחשפים סיפוריהם האישיים.

עלילהעריכה

ארבעה אנשים זרים מחליטים להתאבד בליל השנה החדשה בקפיצה מגג בניין בלונדון:

ארבעת הזרים עולים – כל אחד בנפרד – לגג בניין גבוה שנחשב למקום הפופולרי ביותר בלונדון להתאבדויות, נפגשים באופן לא-צפוי, נבוכים ומפריעים זה לזה בנוכחותם. מרטין הביא איתו סולם כדי לעבור את הגדר המקיפה את הגג ומונעת מאנשים לקפוץ. לאחר היכרות קצרה, ג'ס מנסה לקפוץ, אך מרטין עוצר בעדה ומפיל את הסולם מהגג, והארבעה מוותרים על רעיון ההתאבדות ויורדים מהבניין. מרטין מסיע אותם במכוניתו, וג'ס יורדת ליד מועדון לילה בתקווה לפגוש את צ'אז, ומאחלת לכולם הצלחה בניסיון ההתאבדות הבא.

מרטין, מורין וג'יי-ג'יי משוחחים על ג'ס תוך כדי נסיעה, ומשום שהיא צעירה ובודדה, הם חוששים לה, חוזרים למועדון לחפש אותה, ופוגשים את צ'אז שמסתתר מפניה של ג'ס, שלטענתו מתנכלת לו ורוצה להרוג אותו. ג'יי-ג'יי מגיע ומזעיק את מרטין ומורין מכיוון שג'ס ניסתה להתאבד בנטילת מנת יתר של סמים ואלכוהול. הם ממהרים איתה לבית החולים, וצ'אז מתלווה אליהם. וכאשר ג'ס מתאוששת, היא טוענת שלא ניסתה להתאבד, ולו רצתה למות באמת, לא הייתה מסתפקת במנת יתר אלא קופצת מגג... אחר כך היא מחתימה את כולם על התחייבות לא להתאבד עד חג האהבה שיחול כעבור ששה שבועות, ונחשב למועד השני האטרקטיבי ביותר להתאבדויות אחרי ליל השנה החדשה. באופן אירוני, ההתחייבות נכתבת על גב מכתב ההתאבדות של מורין.

פרשת ניסיון ההתאבדות הקבוצתי וההתחייבות שנחתמה דולפת לעיתונות הצהובה והארבעה הופכים לשיחת היום בלונדון. ג'ס סבורה שצ'אז עומד מאחורי ההדלפה, ואביה חושש שהסערה התקשורתית תזיק לתדמיתו. מרטין, למוד ניסיון כידוען, מסביר שאין להם סיכוי להתחמק מהעיתונאים ומציע למכור את סיפורם תמורת סכום כסף נאה. הארבעה בודים סיפור שלפיו בהיותם על הגג הייתה להם הארה, וג'ס מגדילה לעשות ומספרת שנגלה אליהם מלאך בדמותו של מאט דיימון בעירום וציווה עליהם לא למות. בזכות הסיפור הם מתארחים בתוכנית הבוקר של פני, שותפתו לשעבר של מרטין, אך היא מקניטה בשידור חי את מרטין, ואחר כך מחטטת בסיפורה האישי של ג'ס שבורחת בבכי מהאולפן למקום שבו נעלמה אחותה, שם היא נוהגת להתבודד. ג'יי-ג'יי ממהר אחריה כדי שלא תפגע בעצמה, ומתוודה שהוא לא באמת חולה סרטן, אלא זה היה התירוץ הטוב ביותר שחשב עליו. בין השניים מתפתחת חיבה הדדית.

כדי להתרחק מהתקשורת, טסה החבורה לחופשה בטנריפה. במהלך החופשה נוצר קשר רומנטי בין ג'יי-ג'יי לבחורה בשם קאתי מילר (טאפנס מידלטון). הוא מספר לה על הרביעייה שמדובר באנשים שהחליטו להיות נואשים ביחד, והוא שיקר להם שהוא חולה סרטן. בעוד השניים מבלים יחד, מרטין ומורין רוקדים, וג'ס נותרת בודדה. ג'יי-ג'יי מביא את קאתי לחדרו למשך הלילה, ובבוקר הוא מוצא את ג'ס שהסתתרה כל הלילה בחדר השירותים, מושפלת ונבוכה. היא מתוודה שהתגנבה לחדרו בכוונה לשכב איתו, ואז מספרת שראתה שקאתי היא עיתונאית שמקליטה את ג'יי-ג'יי לצורך כתבה עליהם. פגוע ומתוסכל, הוא גונב את מכשיר ההקלטה ומשליך אותו לים. כאשר קאתי מצטרפת אליהם לארוחת הבוקר, ג'יי-ג'יי מתוודה באוזניהם להפתעתה שהיא עיתונאית ואין לו סרטן. הם כועסים על ששיקר להם, מתחוללת מריבה והארבעה חוזרים ללונדון מדוכדכים ומנוכרים ופונים איש לחייו הפרטיים. קאתי מפרסמת כתבה עליהם.

מתי, בנה של מורין, לוקה באוטם שריר הלב ומובהל לבית חולים. מרטין בא לתמוך בה, ואחריו מצטרפת ג'ס, הפעם עם אביה, אחרי שהיחסים ביניהם השתפרו. אחרי שהרופא מודיע למורין שמתי יצא מכלל סכנה, הם לא מצליחים להשיג את ג'יי-ג'יי, ואז נזכרים שזהו יום חג האהבה, ותוקף ההתחייבות שלהם פג. אחרי חיפושים מבוהלים הם מוצאים את ג'יי-ג'יי על אותו הגג, מתכונן לקפוץ. הוא מסביר להם שהסיבה שהוא רוצה למות היא שהוא לא יודע מדוע איננו מצליח להשתנות. בסופו של דבר הם מצליחים לשכנע אותו לרדת מהגג בטענה שחיי כל הארבעה השתנו, גם חייו שלו.

בערב השנה החדשה הבאה, הארבעה מנהלים שיחת וידאו. מרטין מבלה ערב שקט לצד בתו הקטנה, מורין מפתיעה ומבלה במסיבה סוערת, ואילו ג'יי-ג'יי וג'ס נמצאים בזוגיות מאושרת, אחרי ששניהם התחילו טיפול פסיכולוגי.

ליהוקעריכה

שחקנים דמויות
פירס ברוסנן מרטין שארפ
טוני קולט מורין טומפסון
אימוג'ן פוטס ג'ס קרייטון
ארון פול ג'יי-ג'יי מגווייר
סם ניל כריס קרייטון
ג'וזף אלטין מתי
ג'ו קול צ'אז
רוזמונד פייק פני
טאפנס מידלטון קאתי מילר
ליאו ביל ד"ר סטיבנס, הרופא של מתי
קייט-לויס אליוט בליינית במסיבה במועדון לילה
שולה אדווסי גלאדיס, בעלת הדירה של ג'יי-ג'יי

הפקהעריכה

הבניין שממנו התכוונו הארבעה לקפוץ מכונה בספר המקור ובסרט "בית הטוֹפֵּרִים", באנגלית: Toppers' house. בסלנג, Topper הוא אדם המגיב לסיפור בעיה של הזולת בסיפור בעיה גדולה יותר משלו[3]כתוביות התרגום לעברית בגוף הסרט, הביטוי תורגם "בית המתאבדים"). לפי הספר, מדובר במגדל מגורים המתנשא מעל תחנת "ארצ'וויי" של הרכבת התחתית של לונדון, שמו הרשמי הוא "ונטג' פוינט" (אנ'), והכינוי דבק בו בשל היותו מקום התאבדויות פופולרי[4]. לצילומי סצנות הגג שימש מגדל עסקים שנמצא ברובע בישופסגייט (Bishopsgate) בסיטי של לונדון[5].

בתחילת הסרט, ג'יי-ג'יי מספר שהוא לוקה בסרטן מסוג "סי.סי.אר" – CCR. כאשר הוא מתוודה שאין לו סרטן, ג'יי-ג'יי מסביר שהאותיות CCR אינן אלא ראשי התיבות של שם להקת "קרידנס קלירווטר רבייבל". ניק הורנבי, מחבר ספר המקור, אמר על כך שזו בדיחה פרטית שלו כמי שגדל על המוזיקה של הלהקה, ולא חדל מלזמזם את שיריה[6]. עוד הסביר הורנבי, שבכל אחת מהדמויות יש משהו ממנו: באמצעות דמותו של מרטין הוא עוסק בריקנות של חיי ידוענים, עם ג'ס הוא מנקב את קליפת הרהבתנות שלהם, ובאמצעות מורין הוא חולק את העליות והמורדות שבטיפול בבן עם לקות (הורנבי הוא אב לבן אוטיסט). ג'יי-ג'יי מבטא את הפחד והתסכול מחוסר היכולת לממש פוטנציאל עצמי, תחושה שהורנבי עצמו חווה כשהיה בן גילו של ג'יי-ג'יי[6].

פירס ברוסנן גילם את דמות מרטין שארפ בהשראת דמותו של מנחה הטלוויזיה והעיתונאי ריצ'רד מיידלי (אנ'), אחרי שפגש את מיידלי ואשתו, מנחת הטלוויזיה ג'ודי פיניגאן (אנ'), בעת שישב לקרוא את התסריט במסעדה בסן-פול-דה-ואנס, שם שהה לרגל צילומים[7]. דמותו של ג'יי-ג'יי נקראת על שם מחבר ספרי המסע, ההיסטוריון, העיתונאי ואיש הטלוויזיה ג'ון ג'וליוס נוריץ' (אנ')[4].

שלב הצילומים של הסרט התקיים בין התאריכים 3 בספטמבר27 באוקטובר 2012[8]. סצנות החופשה צולמו בכפר הנופש קאמפ דה מאר (אנ') שבמיורקה[8].

הפצהעריכה

הקרנות הבכורה של הסרט התקיימו ב-10 בפברואר 2014 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, וב-21 בפברואר במסגרת פסטיבל הסרטים בגלאזגו[9]. בישראל יצא הסרט לבתי הקולנוע ב-8 במאי 2014[9].

ביקורותעריכה

הסרט קיבל ביקורות שליליות בדרך כלל. במאגר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes עומד ממוצע הדעות החיובית על 22% בשקלול 54 ביקורות. סיכום הביקורות הוא שהסרט נעשה מתוך חוסר מחשבה מהבחינה הטונאלית וקונספטואלית, ומבזבז צוות שחקנים מוכשר[10]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 34 בשקלול 21 ביקורות[11].

בישראל, לירון סיני כתבה שזו קומדיה שמבטיחה בהתחלה, אך לא מקיימת. הסרט לוקה באמינותו, ובשלב מסוים הצופים עוברים מהזדהות עם הגיבורים לשעמום וחוסר הבנה מה הסרט רוצה להיות[12]. אופיר איל כתב באידיבי שהדמויות המשמעותיות של הורנבי הפכו בסרט לפלקטיות, משעממות ואנקדוטליות, והעלילה חלשה ולא מבוססת[13].

בשנת 2015 זכה הסרט בפרס מטעם המנהל לענייני ניצול לרעה של סמים ושירותי בריאות הנפש שבמחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, בזכות העיסוק בסוגיות של בריאות הנפש, התאבדות ועזרה הדדית[14].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הורנבי, ניק. ארוכה הדרך למטה. תרגום: ירון פריד. ישראל, מודן הוצאה לאור, 2006. ‏ISBN 20-51219
  2. ^ ארוכה הדרך למטה באתר הספרייה הלאומית. אוחזר ב-29 באוקטובר 2020
  3. ^ Topper. Urban Dictionary. Retrieved April 27, 2020
  4. ^ 1 2 Mars-Jones, Adam. Meet the four toppers. The Guardian. may 1, 2005
  5. ^ Bishopsgate - Buildings that have been used in Films & TV. Mission London - London on Film. Retrieved July 20, 2020
  6. ^ 1 2 MacDonald, Jay. Nick Hornby Interviews - A Long Way Down. BookPage. June 2005
  7. ^ Ison, Rianne. Stateside success: Richard Madeley's the inspiration for Pierce Brosnan's new role. Best Daily. march 19, 2014
  8. ^ 1 2 A Long Way Home (2014) Filming & Production. IMDb. Retrieved April 27, 2020
  9. ^ 1 2 A Long Way Down Release Info. IMDb. Rtrrieved April 27, 2020
  10. ^ A LONG WAY DOWN. Rotten Tomatoes, Retrieved April 27, 2020
  11. ^ A Long Way Down 2014. Metacritic, Retrieved April 27, 2020
  12. ^ סיני, לירון, "ארוכה הדרך למטה": לא להתאבד על זה, באתר ynet, 11 במאי 2014
  13. ^ "ארוכה הדרך למטה" - ביקורת, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
  14. ^ Winners of the 2015 Voice Awards. SAMHSA, August 13, 2015 (Archived). Retrieved April 27, 2020