אריאל וינשטיין

סופר ופוליטיקאי ישראלי

אריאל משה וינשטיין (2 במאי 193210 במרץ 1996) היה עיתונאי ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד.

אריאל וינשטיין
אריאל וינשטיין, 1983
אריאל וינשטיין, 1983
לידה 2 במאי 1932
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 10 במרץ 1996 (בגיל 63)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
18 באוקטובר 198213 ביולי 1992
(9 שנים)
30 בדצמבר 199310 במרץ 1996
(שנתיים)
כנסות 10 - 12, 13
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

וינשטיין נולד בירושלים, דור חמישי בירושלים מצד שני הוריו. בנעוריו שירת בארגון ההגנה ובשנים 19501954 שירת בצה"ל. שימש מדריך בקורס קצינים והשתחרר בדרגת סגן-אלוף, בתפקיד מפקד גדוד בחטיבת ירושלים.

בהשכלתו היה וינשטיין בוגר לימודים אקדמאיים. הוא עבד ככתב לענייני כלכלה בעיתון "הבקר" ושימש כתב כלכלי בכיר ב"מעריב" ועורך של מספר כתבי עת מקצועיים בנושאי כלכלה. במקביל החל לפעול בפעילות ציבורית ומפלגתית. בשנת 1977 הוסמך כשמאי מקרקעין ושימש בשנים 1978–1982 יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. כיהן מספר שנים כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "עמיגור". כמו כן הוא כיהן כיושב ראש ועדת הכספים של ההסתדרות הציונית העולמית וכמשנה ליושב ראש רשות השידור.

וינשטיין היה חבר המפלגה הליברלית ולאחר פטירתו של דוד שיפמן, בשנת 1982, נכנס במקומו לכנסת העשירית. כהונתו נמשכה לאורך ארבע כנסות, במהלכן הוא כיהן כחבר ועדת הכספים, ועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה. לכנסת ה-13 נכנס ב-1993 לאחר התפטרותו של רוני מילוא, שנבחר לראשות העיר תל אביב-יפו. אריאל וינשטיין נפטר בשלהי כהונתה של הכנסת ה-13, עקב כאבי חזה.[1] הותיר אחריו את רעייתו, צביה (שימשה חברה בהנהלת ויצו העולמית) וארבעה ילדים. בתו היתה נשואה לעורך הדין הבכיר ציון אמיר, ונכדתו היא השחקנית רוני גולדפיין.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.