אריאל כנפו

אריאל כנפו-נעם (נולד ב-1970) הוא פרופסור מן המניין וראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומנהל המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה. מחקריו עוסקים בתחומי פסיכולוגיה חברתית והתפתחותית, בנושא התפתחות אמפתיה ואלטרואיזם בהקשר של תורשה ומשפחה, קשר בין הורות למזג הילד, התפתחות ערכים בתהליכים הקשורים במשפחה ותרבות.

אריאל כנפו

אין תמונה חופשית
לידה	1970 (בן 54 בערך)
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב קינגס קולג' לונדון
מנחה לדוקטורט	שלום שוורץ
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1 ביולי 2004)
פרסים והוקרה	פרס מיכאל ברונו (2015)

ביוגרפיה

נולד באשדוד לחנה ואשר כנפו, סופר המתמחה ביהדות מרוקו. ולמד בצעירותו בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים.

את השכלתו האקדמית מהתואר ראשון, ועד השלישי עשה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר את תוארו השני עשה במגמה החברתית במחלקה. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא: 'העברת ערכים במשפחה – תהליכי תפיסה וקבלה של ערכי ההורה על ידי מתבגרים' והיא נעשתה תחת הנחייתו של החוקר שלום שוורץ. בהמשך הוא עשה פוסט-דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בשנים 2001–2002, ובגנטיקה התנהגותית במרכז למחקר חברתי, גנטי והתפתחותי במכון לפסיכיאטרייה בקינגס קולג' לונדון בשנים 2003–2004.

פרסים הוקרה ומענקים

• 2007 פרס חוקר צעיר מצטיין מטעם האגודה הבינלאומית לחקר התפתחות הילד.

• חודש נובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים.
• 2022 מענק מחקר הקרן הלאומית למדע לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים מהאוניברסיטה העברית.

חיים אישיים

לכנפו חמישה אחים שאחת מהם היא פרופ' שירה כנפו.

כנפו נשוי לסיגל ואב לשלושה. בנו הבכור נעם, התמוטט ומת באופן פתאומי בהיותו בן 14 בלבד. לאחר מותו, הוריו הוציאו לאור ספר פרי עטו, בשם "הדרך הנכונה".

מחקר התאומים הישראלי

מחקר התאומים הישראלי (LIST: The Longitudinal Israeli Study of Twins) הוא מחקר התאומים הגדול ביותר בישראל^{[דרוש מקור]}. זהו מחקר אורך המתבצע ברובו במעבדה להתפתחות חברתית בראשות כנפו, ומשתתפים בו תאומים ומשפחותיהם מכל רחבי הארץ. המחקר עוסק בהתפתחות התנהגות חברתית אצל ילדים, תוך התמקדות בהתפתחות של התנהגות פרו-חברתית: הנטייה לעזור, לשתף פעולה, להתחלק ולהביע אמפתיה. נכון לשנת 2011, השתתפו במחקר כ-1500 משפחות.

כמחקר אורך, מחקר התאומים עוקב אחר התאומים לאורך מספר שנים, על מנת לבחון שינויים בהתפתחות. תחילה, נאספו נתונים על תאומים מכל רחבי הארץ שנולדו בשנים 2004–2005, וכאשר התאומים הגיעו ליום הולדתם השלישי, נשלחו להורים שאלונים הנוגעים למזג והתנהגות התאומים. בהמשך, הוזמנו המשפחות להשתתף במפגשים במעבדה או בביתם בנקודות זמן שונות: כאשר התאומים הגיעו לגילאים 3.5, 5, 6, ו-7. במפגשים השתתפו התאומים במערך ניסוי שבדק את התנהגותם החברתית.

למחקר שני תחומי חקר עיקריים:

• חקר התאומים עצמם: התפתחותם, היחסים ביניהם, היחסים בינם לבין הוריהם. המחקר מבקש לענות על שאלות כמו: כיצד תאומים מתפתחים בהשוואה לילדים יחידאים? האם יש הבדל בין סוגי התאומים השונים ביכולות מסוימות או באיכות הקשר ביניהם?
• חקר התפתחות תכונות והתנהגויות שונות: המטען הגנטי המשותף לתאומים מאפשר לבחון את אחת השאלות החשובות ביותר בפסיכולוגיה: תורשה או סביבה? כלומר, עד כמה הגנים עימם אנו נולדים אחראים להתפתחות האנושית, ועד כמה הסביבה בה אנו חיים משפיעה. מחקר התאומים הישראלי מתמקד בחקר התפתחות התנהגות פרו-חברתית, ומבקש לענות על שאלות כגון: מה תפקיד הגיל בהתנהגות פרו-חברתית? מה הקשר בין יכולות קוגניטיביות לבין התנהגות פרו-חברתית? מהם הגורמים המכריעים בהתפתחות הנטייה הפרו-חברתית: גנטיים או סביבתיים?

ממצאים נבחרים מהמחקר:

• יחסי קרבה בין תאומים: זוגות תאומים מראים בממוצע רמה גבוהה מאוד של קרבה. תאומים זהים מראים יותר קרבה מאשר תאומים לא זהים, ותאומים לא זהים מראים יותר קרבה מזוגות אחים שאינם תאומים.
• יחסי יריבות וקונפליקט בין תאומים: לא נמצא הבדל ביחסי הקונפליקט והיריבות בין תאומים זהים לתאומים לא זהים. אולם, נמצאה יותר יריבות אצל זוגות אחים עם הפרש גילאים קטן לעומת תאומים לא זהים.
• נמצאה השפעה משולבת להורות ולגן DRD4 (הגן לרצפטור לדופמין) בניבוי התנהגות פרו-חברתית של ילדים: בקרב ילדים שנושאים את אחד המופעים של גן זה התגלה קשר בין התנהגות הורית חיובית כלפי הילדים להתנהגות פרו-חברתית גבוהה של הילדים עצמם. לעומת זאת, בקרב ילדים שאינם נושאים את המופע הזה של הגן, לא נמצא קשר זה.
• הקשר בין הפרש משקל התאומים בזמן הלידה לבין בעיות התנהגות: בבדיקת זוגות תאומים מאותו מין, כאשר אחד מהתאומים נולד גדול יותר ב-20% מהתאום השני, נמצא כי לתאום הגדול יותר יש יותר סיכוי לסבול מבעיות התנהגותיות בגיל 3.5. קשר זה נמצא נפוץ יותר אצל תאומים לא זהים מאשר תאומים זהים.

לקט ממאמריו

• Knafo, A., Israel, S., & Ebstein, R. P. (2011). Heritability of children's prosocial behavior and differential susceptibility to parenting by variation in the dopamine receptor D4 gene. Development and Psychopathology, 23, 53–67.
• Knafo, A., Zahn-Waxler, C., Van Hulle, C., Robinson, J., & Rhee, S. H. (2008). The developmental origins of a disposition towards empathy: Genetic and environmental contributions. Emotion, 8, 737-752.
• Knafo, A., & Plomin, R., (2006), Parental discipline and affection and children's prosocial behavior: Genetic and environmental links. Journal of Personality and Social Psychology, 90 (1), 147–164
• Knafo, A., & Plomin, R., (2006), Prosocial Behavior From Early to Middle Childhood: Genetic and Environmental Influences on Stability and Change. Developmental Psychology, 42(5), 771–786
• Knafo, A, & Schwartz, S.A., (2004), Identity formation and parent–child value congruence in adolescence. British Journal of Developmental Psychology, 22, 439–458

קישורים חיצוניים

• אריאל כנפו, באתר גוגל סקולר
• אתר המעבדה להתפתחות חברתית של פרופ' אריאל כנפו
• אתר מחקר התאומים הישראלי, בניהולו של כנפו
• מורן זליקוביץ', מחקר: נדיבות זה בגנים, באתר ynet, 6 בדצמבר 2007
• ליאת תימור, איך באים הורים לעולם, באתר nrg‏, 6 בספטמבר 2009
• אסתר טל, ‏האם אנשים באמת יכולים להשתנות?, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2013