אריה אלוטין

אריה אלוטין (20 באוגוסט 189811 בנובמבר 1979[1]) היה כירורג, ממייסדי ארגון מגן דוד אדום בישראל, מנהל מחלקת ההדרכה במד"א, ומחבר ספרי רפואה.[2]

אריה אלוטין
אריה אלוטין, 1962
אריה אלוטין, 1962
אריה אלוטין, 1962
לידה 20 באוגוסט 1898
קורמה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1979 (בגיל 81)
תל אביב-יפו, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה Kharkiv National Medical University עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים כירורג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

 
ד"ר אלוטין עם תלמידו פרופ' מנדל סטבורובסקי

אלוטין נולד לאלטה ופנחס בקורמה שבפלך מוהילב של רוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית). למד רפואה באוניברסיטה הרפואית לאומית חרקוב בחרקוב, והוסמך ב-1924. באותה תקופה היה פעיל בארגונים ציוניים שהיו אז אסורים; בגלל פעילותו בתנועת "צעירי ציון", נאסר והוגלה לסיביר.

ב-1926 שוחרר ועלה לארץ ישראל עם אשתו חנה לבית אלקנוביץ, ילידת קונוטופ, שסיימה עמו את לימודי הרפואה בחארקוב והייתה רופאת ילדים. החל לעבוד בבית החולים הדסה ברחוב נחלת בנימין, ולאחר מכן בבית החולים הדסה שנפתח ברחוב בלפור בתל אביב. תחילה עבד ללא שכר והשלים את הכנסתו במאפייה שבה עבד בלילות. בהדסה עבר את כל מסלול ההכשרה של כירורג. לאורך השנים מונה לסגנו של מנהל המחלקה, פרופ' מכס מרכוס, וב-1948 מונה למנהל מחלקת כירורגיה ג'.

עם פתיחת בית החולים איכילוב ב-1961 עבר לנהל את מחלקת כירורגיה ג' שם,[3] עד פרישתו לגמלאות בשנת 1965.

היה ממייסדי מגן דוד אדום בישראל.[4] בשנות השלושים היה ממייסדי "ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל" במסגרת מגן דוד אדום. במקביל הקים במגן דוד אדום את מחלקת ההדרכה הארצית, הדריך את הקורס הראשון לעזרה ראשונה של הארגון[5] ועמד בראש המחלקה במשך עשרות שנים.[6] כן היה חבר בהנהלת מד"א.[7].

בשנת 1930 שובץ אלוטין לארגון ההגנה לצוות עזרה ראשונה בתל אביב ככירורג. הצוות כלל את ד"ר שמעון איינהורן ומרכזו היה שמעון סבוראי.עד שנת 1934 הצוות פעל כ"ועדה לעזרה ראשונה" רק בתוך שורות הארגון ורק לשם טיפול בנפגעי השורה. בשנת 1934 הוקם השירות הרפואי של ההגנה לאזור תל אביב. השירות הרפואי ארגן שרותי רפואה בעיר ותכנונם לצורכי שעת חירום. מטה השירות הרפואי ששמעון סבוראי היה מפקדו היה מורכב מהרופאים אלוטין ווולף[8]

ב- מלחמת העולם השנייה היה מופקד על ארגון "גדוד הרופאים לשעת חרום", סגנו היה הד"ר נתן לס.

אלוטין חיבר את ספרי העזרה הראשונה הראשונים שיצאו במדינת ישראל. ב-1931 יצא ספרו "עזרה ראשונה במקרי אסון" בהוצאת "הרפואה" (עיתון ההסתדרות הרפואית בארץ ישראל).[9] בשנת 1942הוציא את "עזרה ראשונה בחרוזים" במשותף עם הסופר חנניה רייכמן,[10] ובשנת 1949הוציא את "מדריך לעזרה ראשונה" בהוצאת מד"א.[11][12] ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ- 100,000 עותקים. בשנת 1960 חיבר את "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים). ספריו ליוו את היישוב בארץ ישראל משנת 1931 במצבים ואירועים שונים, החל בארגוני הספורט והנוער של ארגון "ההגנה" ועד מתנדבי גדודי "מגן דוד אדום", תלמידי בתי הספר שעברו הכשרה והתגייסו לצה"ל, חובשים, מגישי עזרה ראשונה, אחים, אחיות, אנשי הג"א, רופאים ורופאים צבאיים - רבים מהם למדו את יסודות העזרה הראשונה מספריו במשך עשרות שנים.

בראשית שנות ה-30 הרצה בתל אביב במסגרת "המוסד הפדלוגי להורים" בנושאי אנטומיה ורפואה.[13]

משנת 1929 קיים אלוטין קורסים, במסווה של השתלמויות לחברי מגן דוד אדום[14] וזאת בעזרת שמעון סבוראי[15] מפקד הש"ר בסניף תל אביב. בעקבות מאורעות תרפ"ט נתברר הצורך לקיים שירות ע"ר קבוע שיעמוד לרשות ההגנה. הוקם מד"א, שהעומדים בראש סניפיו וכמעט כל חבריהם וחברותיהם היו מאנשי ההגנה. אלוטין ריכז את הרצאותיו ושיעוריו בחוברות ללימוד העזרה ראשונה, שפורסמו והופצו כפרסומי מד"א.[16], אלוטין העביר מאות קורסים בעזרה ראשונה מסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.[17] ועד לאחר קום המדינה. בין השאר הרצה על הנושא בצה"ל. כמו כן, היה בוחן את המסיימים של קורסי עזרה ראשונה.[18]

אלוטין שהשתתף כעוזר שני בניתוח בניסיון להציל את חיים ארלוזורוב[19] בליל ההתנקשות, ב-16 ביוני 1933 מעיד על מה שהתרחש בחדר הניתוח[20] :

היכרותי הראשונה עם פרופ' מרכוס הייתה ביוני 1933, כשהביאו לבית החולים "הדסה" ברח' בלפור את הד"ר חיים ארלוזורוב הפצוע, מרכוס שהה אז כתייר בתל אביב. הובהלתי למקום על ידי ההגנה (כי הייתי בחופשה), נוכחו שם כבר ראש העיר, מאיר דיזנגוף, גזבר הסוכנות, אליעזר קפלן, סגן ראש העיר ישראל רוקח. דיזנגוף הכיר את מרכוס, קודם ב-ברלין, בשנת 1932, הוחלט לנצל את הזדמנות שהותו בארץ ולהזמינו להתייעצות. מכס מרכוס השתתף בניתוח, לא כאן המקום למסור את פרטי הניתוח, אולם יש לציין, שהיה פה מקרה נדיר: של קרע וריד השער, פציעת ה-כבד, הכרכשת ואיבוד דם רב.

בערב פסח תש"ח (אפריל 1948) היה אורח הכבוד בסדר פסח מיוחד שערכו פצועי ההגנה לכבוד הצוות הרפואי. "ואז קם רחמים המוכתאר ונשא נאום ברכה והרים כוס לחייהם של הד"ר אלוטין הד"ר אליהו בן-טובים, ולחיי האחיות".[21]

ב-21 באוגוסט 1957 ניתח את המהנדס פיאטלי, שנפצע אנושות במעיו. אך פיאטלי נפטר לאחר מספר ימים. פרשת רצח המהנדס פיאטלי הסעירה את המדינה דאז.

בין תלמידיו היו פרופ' משה סולובייצ'יק ופרופ' מנדל סטבורובסקי, שהמשיכו את דרכו בבית החולים איכילוב כמנהלי מחלקות כירורגיות. תלמידו פרופ' דב טולצ'ינסקי התמנה למנהל מחלקה כירורגית בתל-השומר (שיבא), וד"ר אליהו בן טובים כמנהל מחלקה כירורגית בבית החולים זיו בצפת. לאחר שפרש אלוטין לגמלאות המשיך לעבוד כמנתח יומיים בשבוע במחלקתו של תלמידו פרופ' מנדל סטבורובסקי, עד הגיעו לגיל 77.

אלוטין היה חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1962-1963, על מחקריו בתחום. בשנת 1973 זכה בפרס ע"ש משה פרנקל.[22]

בתו היחידה ירדנה אלוטין הייתה פסנתרנית, מלחינה וקומפוזיטורית.

אלוטין נפטר בשנת 1979. נקבר בבית הקברות קריית שאול.

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרון להב, "רופאים הצילו תינוק בן יומו שנולד בלי אברי הפרשה", (ד"ר א. אלוטין ועוזריו ד"ר מ. סטבורובסקי וד"ר מ. סולובייצ'יק), דבר, 19 ביוני 1960.
  • נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948; עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה 2012, עמ' 96
  • פרופ' יוסף שנקר, רופא נשים, פרק : "לימודי הרפואה בירושלים - מחזור ראשון שהתחיל למודים בישראל 1958-1952", פרק משנה : "התנסות ראשונית בכירורגיה", הוצאת קונטנטו דה סמריק, תשע"ד, 2014.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריה אלוטין באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ ילקוט הפרסומים, 556, 16 בספטמבר 1957אלוטין לייב, רח' ג'ורג' אליוט 5א', מס' רישיון 1694, עמוד 1373
  3. ^ היום טקס הפתיחה של ביה"ח החדש, דבר, 1 בפברואר 1961.
  4. ^ שחרית יובל למגן דוד אדום, משמר, 16 בינואר 1944.
  5. ^ אהרן דולב, מגן דוד אדום זקוק לעזרה ראשונה, מעריב, 11 בפברואר 1960.
  6. ^ הוסמכו 28 מדריכי מגן דוד אדום, דבר, 21 באוגוסט 1960; השמטה, דבר, 17 בינואר 1973.
  7. ^ שר הבריאות מינה מועצת מד"א, דבר, 28 ביוני 1960.
  8. ^ ההגנה בתל אביב, פרק: השירות הרפואי הוצאת קרן הגנה ע"ש שחורי וחבריו ז"ל, תל אביב, תשט"ז, 1956, עמודים 424-425
  9. ^ ספר עברי בעזרה ראשונה, דבר, 23 ביוני 1931; בספרות ובאמנות, דבר, 3 ביולי 1931
  10. ^ עזרה ראשונה בחרוזים, דבר, 13 בפברואר 1942; ד"ר משה שכטר, עזרה ראשונה בחרוזים, דבר, 1 באפריל 1942; מי צריך להגיש עזרה ראשונה?, מעריב, 3 ביולי 1985.
  11. ^ מדריך לעזרה ראשונה, דבר, 14 ביוני 1949.
  12. ^ מדריך לעזרה ראשונה / מאת אריה אלוטין <עם 315 תמונות> ; סיגנן אשר גולדשטיין הוצאת מגן דוד אדום, תשי"ד
  13. ^ מהמוסד הפדלוגי להורים, דבר, 8 ביוני 1931; לחברי גדוד מגן דוד אדום, דבר, 18 בספטמבר 1935.
  14. ^ הרפואה בהגנה (השירות הרפואי, ש"ר)אתר "ההגנה"
  15. ^ דוד תדהר (עורך), "שמעון סבוראי (גולדזייגר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5106
  16. ^ הרפואה בהגנה (השירות הרפואי, ש"ר) אתר ההגנה
  17. ^ בהפועל, דבר, 18 ביוני 1928; הערב, דבר, 31 באוגוסט 1932; מסיבות כינוסים והרצאות, משמר, 11 בדצמבר 1945.
  18. ^ קורסים לעזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר, דבר, 14 ביולי 1952; חרשים אלמים סיימו את הקורס הראשון לעזרה ראשונה, דבר, 1 במרץ 1955.
  19. ^ רצח ארלוזורוב סעיף : הניתוח
  20. ^ "הרפואה" מתאריך 1.4.1973, כרך פ"ד חוברת ז' עמ' 413
  21. ^ א. כנרתי, "סדר" בבית חולים צבאי, העולם הזה 553, אפריל 1948, עמ' 9.
  22. ^ פרס פרנקל לד"ר אריה אלוטין, דבר, 6 ביולי 1973.