אריה גמליאל

אריה גמליאל
לידה	11 במרץ 1951; ג' באדר ב' ה'תשי"א; באר שבע, ישראל
פטירה	6 באוגוסט 2021 (בגיל 70); כ"ח באב תשפ"א; שדרות, ישראל
מדינה	ישראל
מפלגה	מפלגת ש"ס
סיעה	ש"ס
	21 בנובמבר 1988 – 17 בפברואר 2003; (14 שנים)
כנסות	12 – 15
	סגן שר הבינוי והשיכון; סגן שר לענייני דתות;
	סגן שר הבינוי והשיכון; סגן שר לענייני דתות;

ערך זה עוסק בראש ישיבה וחבר הכנסת לשעבר. אם התכוונתם לאתלט ישראלי, ראו אריה גמליאל (אתלט).

הרב אריה גמליאל (ג' באדר ב' ה'תשי"א, 11 במרץ 1951 – כ"ח באב ה'תשפ"א, 6 באוגוסט 2021) היה ראש "ישיבת שדרות" וחבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס. כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון וכסגן שר לענייני דתות.

ביוגרפיה

נולד בבאר שבע ליחיא גמליאל. למד ב"ישיבת הדרום" ברחובות, "ישיבת הנגב" בנתיבות והוסמך לרבנות, כיהן כראש כולל "הוד התורה" בשדרות.

כמו כן למד בכולל להוראה בשדרות בנשיאות הרב דוד בר חן.

פעילות ציבורית

בבחירות לכנסת השתים עשרה ב־1988 הוצב הרב גמליאל במקום הרביעי ברשימת מפלגת ש"ס, שזכתה בשישה מנדטים ונבחר מטעמה לכנסת. היה חבר בוועדות החינוך והתרבות, הכלכלה וענייני ביקורת המדינה. בכנסת ה-13 כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון ובכנסת ה-14 כיהן כסגן שר לענייני דתות.

במאי 2001 החליטה מועצת חכמי התורה של ש"ס לחייב את גמליאל להתפטר מהכנסת.^[1]

לקראת בחירות לכנסת השש עשרה השתתף בהקמת מפלגת "אהבת ישראל" שזוהתה עם הרב יצחק כדורי, אך פרש ממנה לפני הבחירות.^[2]^[3]

שימש כראש "ישיבת שדרות". חיבר את הספר בית גמליאל על יד החזקה לרמב"ם ופרסם מאמרים תורניים בירחונים תורניים שונים.

הרב גמליאל נפטר ב־6 באוגוסט 2021.^[4]

היה נשוי ואב לשמונה.