פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

דוסטרובסקי נולד בשנת 1887 בכפר קִירוֹ שבקרים[1], בדרום האימפריה הרוסית למשה וליוכבד, לבית שרייבר. למד בגימנסיה רוסית באודסה ולאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת בזל וכן באוניברסיטת וינה והתמחה ברפואת עור ומין. עבד כרופא בבתי חולים בשווייץ וברוסיה. היה פעיל ב"פועלי ציון" באודסה, חבר ועד המפלגה וחבר מטעמה בוועד הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1902 נשא לאשה את סוניה לבית פּוֹלְיַאקִין. לאחר ביקור בארץ ישראל ב-1912, עלו השניים ב-1919 לארץ ישראל עם בתם יוכבד ועם בנם התינוק, ישראל, על סיפון האנייה "רוסלאן".

דוסטרובסקי בנה צריף בשכונת רחביה בירושלים שלאחר מכן נבנה במקומו בנין – זאת, לצד צריפם של יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי, שתי המשפחות היו חלוצות ההתיישבות במקום[2].

מיד עם הגיעו לירושלים החל לעבוד במחלקה לעור ומין בבית החולים הדסה[3], ועם הקמת בית החולים על הר הצופים ב-1938 היה למנהל המחלקה. במקביל ניהל קליניקה פרטית[4] בשנות ה-30 דוסטרובסקי הוביל כמעט יחידי את המאבק במחלת הצרעת בארץ ישראל[5]. דוסטרובסקי הציע לדרוש בידוד חובה לחולים במחלה ולצורך כך דרש להעלות את תנאי בית החולים לצרעת ולהקים מוסדות נפרדים ליהודים ולערבים[6].

דוסטרובסקי היה קשור לאוניברסיטה העברית משנת 1938 והיה בצוות שהוביל את הקמת בית הספר לרפואה בשנת 1949. עם הקמת בית הספר נבחר להיות דקאן בית הספר לרפואה[7] והועלה לדרגת פרופסור[8]. דוסטרובסקי המשיך לכהן כדיקאן עד שנת 1953[9].

כמו כן דוסטרובסקי כיהן בשורת תפקידים בהנהלת האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, היה נשיאו הראשון של איגוד רופאי עור בארץ ישראל, שנוסד ב-1927, ויו"ר סניף הליגה למלחמה בשחפת בירושלים, חבר מערכת בעיתון "הרפואה" וחבר המערכת של העתון הבינלאומי "דרמטולוגיקה" (Dermatologica) שיצא לאור בבזל. בנוסף כיהן כמנהלו הרפואי של בית החולים הנסן ("בית המצורעים") בירושלים. בשנת 1926 מונה לחבר בוועד הבריאות של ההנהלה הציונית[10]. פרסם כחמישים מאמרים מקצועיים בארץ ישראל, בשווייץ ובארצות הברית.

ב-1956 הוענק לו פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית[11] ואת הפרס בסך 250 ל"י תרם לבית הספר לרפואה[12]. בשנת 1967 ניתן לו אות יקיר ירושלים.

דוסטרובסקי נפטר בשנת 1975. בשנת 1977 נקבע על שמו רחוב בשכונת תלפיות.

דוסטרובסקי היה אב לשלושה. בתו יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק ייסדה את האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בנו ישראל דוסטרובסקי היה פרופסור לכימיה פיזיקלית, מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית ונשיאו החמישי של מכון ויצמן למדע. בתו רות נישאה לפליקס זגהר[13], שהיה אף הוא מומחה למחלות עור ומין, מנהלו של בית החולים הנסן ויו"ר איגוד רופאי עור בישראל[14]

אחיו אברהם, שעלה לארץ ישראל אחריו, היה אביו של הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, יעקב דורי.

מתלמידיו: פרופ' פליקס זגהר, פרופ' חיים כהן

מפרסומיועריכה

  • לשאלת הפלגרה בארץ ישראל, ירושלים: דפוס ציון, תרפ"ט.
  • מחלות המין בא"י, [ירושלים: חמו"ל, תרפ"ז].

לקריאה נוספתעריכה

  • נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה שח ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : דוסטרובסקי אריה (לייב) פרופ', עמוד 167.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Arieh Ingber, History of Dermatology and Venereology Medicine in Israel: The “Founding Fathers”: 'Prof. Arye Dostrovsky – The "father" of dermatology and venereology medicine in Israel', The Israel Medical Association Journal, 2008, Vol. 10, p. 406 .
  2. ^ שכונת רחביה באתר עיריית ירושלים.
  3. ^ רופאים חדשים להדסה, דואר היום, 1 בינואר 1920
    בקה"ק לישראל, דואר היום, 2 בינואר 1927
  4. ^ ד"ר א. דסטרובסקי, דבר, 6 בנובמבר 1931 (מודעה)
  5. ^ חדשות מעולם בריאות הציבור, דואר היום, 14 בנובמבר 1935
  6. ^ מעולם הרפואה הציבורית בארץ, דואר היום, 2 באוקטובר 1935
  7. ^ נפתחה הפקולטה לרפואה, דבר, 18 במאי 1949
    בית הספר לרפואה בירושלים בהתהוותו, הצופה, 3 במאי 1949
  8. ^ בית חולים הדסה ד' נפתח בירושלים, הצופה, 5 ביוני 1949
  9. ^ פרופ' א. דוסטרובסקי דיקן המכון לרפואה, חרות, 21 ביוני 1950
    השנה יתקבלו 10 סטודנטים, על המשמר, 8 ביוני 1953
  10. ^ מתוך הדו"ח של ההנהלה הציונית, דואר היום, 30 באוגוסט 1927
  11. ^ דוסטרובסקי נאמן ומר זכו בפרסי עירית ת"א, חרות, 10 במאי 1957
  12. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 2 ביולי 1957
  13. ^ ברכות לבביות, דבר, 5 במרץ 1942 (מודעה)
  14. ^ תולדות רפואת עור ומין בישראל - פרופ' פליקס זגהר עמודים 15-16 פרופ' אריה אינגבר / מנהל מחלקת עור ומין בית החולים האוניברסיטאי הדסה (slideserve.com/sancha)