פתיחת התפריט הראשי

אריה יאס (נולד בשנת 1946 בפולין) הוא אמן ישראלי. במאי תיאטרון וטלוויזיה, איש תקשורת, שחקן, עיתונאי, מפיק, יזם, מנחה, עורך ומחזאי ישראלי.

אריה יאס
Arye Yass 3.jpg
לידה 1946 (בן 73 בערך)
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה החופשית של בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אריה יאס - בתוכנית ממעמקים עם 'מסטר קוורטט'

ביוגרפיהעריכה

אריה יאס נולד בפולין בשנת 1946. הוריו, ניצולי שואה, עלו לארץ בשנת 1950 והשתקעו בקריית מוצקין, המקום שבו יאס מתגורר עד היום.

את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד מרכז. עם סיום השירות הצבאי נסע ללמוד בבלגיה, באוניברסיטת בריסל, במגמת תקשורת, תיאטרון ועיתונות. סיים את לימודיו שם בהצטיינות יתרה.

לאחר סיום הלימודים נשאר באירופה ובמשך כשני עשורים כתב וביים הצגות תיאטרון ברחבי אירופה,[1] במקומות כמו פריז, בריסל, שווייץ, רומא וקרוטונה באיטליה. כמו כן גם, בארצות הברית בבוסטון ועוד.

לאחר מכן הסב את עיסוקו לבמאי ומפיק טלוויזיוני. הפיק, ביים, יזם, הנחה וערך תוכניות תרבות, דרמה, וסרטי תעודה אשר עוסקים באופן מגוון בתרבות בישראל ובעולם. מספר שיא של הפקות שלא היה כמותו – למעלה מאלפיים סרטי טלוויזיה. לאחר שנים של עבודה בתפקידים ממלכתיים כמנהל מחלקת הדרמה בערוץ הראשון, ומנהל קול המוסיקה חזר לאהבתו הראשונה – התיאטרון – כבמאי.

קריירהעריכה

אריה יאס נחשב לעורך, במאי, יזם, מפיק, מנחה ובמאי פורץ דרך.[2] במשך כמה עשורים שימש בתפקיד מנהל מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית. אחראי תוכניות תרבות בערוץ 33[3] ובין השנים 2012 ל-2014 שימש כמנהל "קול המוסיקה"[4]. יאס פעל במקומות שונים בעולם ובשפות שונות, ובכל אלה - בתיאטרון, טלוויזיה, מוזיקה, והאמנות הישראלית - הביא לידי ביטוי את תפיסת עולמו הרואה בשילוב האמנויות דרך לחבר בין בני אדם. בשנת 2014 זכה בתואר "אחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית" על ידי עיתון הארץ.

יאס היה הראשון אשר העלה מחזות של יהושוע סובול ומחזאים אחרים באירופה ובארצות הברית. היה הראשון לחשוף ולהביא שידורי טלוויזיה חיים מפסטיבל עכו ומאירועי המוזיקה בקשת איילון ובאירועי פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון אשר מתקיימים בקיבוץ כפר בלום.

 
אריה יאס - בתוכנית הרדיוויזיה 'ממעמקים' עם יניב דאור

הסרטים אותם יצר יאס ותוכניותיו בטלוויזיה הישראלית נחשבים לסרטים המקוריים והאיכותיים ביותר בשדה התרבות והאמנות בארץ.

בשנת 1994 שימש יאס כמנהל להקת המחול 'קול ודממה' של הכוראוגרף, חתן פרס ישראל, משה אפרתי. משנת 1995 שימש כיו"ר הוועד המנהל של הלהקה.

יאס שם דגש על היצירה המוזיקלית המקורית ועל אירועי המוזיקה בארץ, וחשף אותם במסגרת תוכניות הטלוויזיה אשר הפיק, הנחה וערך; 'קראתי לך' ו'קפה תיאטרון'[5]. הפיק את תוכנית הרדיוויזיה הראשונה בישראל ובעולם: 'ממעמקים - דה פרפונדיס', ובכך אף גרם לאיגוד השידור האירופי EBU להקים את האתר המיוחד ,EURORADIO2SEE - 'הרדיו הוויזואלי' - RADIO2SEE.[6] בתוכניות בערוץ זה, עולים מופעי רדיו ייחודיים וחד פעמיים 'בבכורה עולמית של תרבות ומוזיקה 'בשידור חי למיליוני מאזינים מכל העולם (סין, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, צ'כיה, גרמניה, פורטוגל, טורקיה ועוד). בתוכנית הרדיו 'ממעמקים. דה פרופונדיס'. יזמו יחד' אריה יאס ומשה פרלמן 'שיתוף פעולה רב תחומי, קולי וויזואלי. בשילוב זה 'קול ישראל' חבר לראשונה בתולדותיו לערוץ הראשון לשם שידור תוכנית רדיו. התוכנית שודרה בזמן אמת ובאותו זמן אמן - צייר נכח באולפן, וצייר את המופע.[7] הציור התהווה בעת השמעת הצלילים והקולות.[8] האירוע הרב תחומי הוקלט, צולם ושודר בטלוויזיה. תוכניות אלה משודרות בשידור חוזר בכל שבת בערוץ הראשון.

 
אריה יאס - בתוכנית הרדיווויזיה 'ממעמקים' עם צחי הלווי

מבין התוכניות שהושמעו לראשונה ב'ממעמקים' ואשר שודרו בו זמנית בכל העולם ניתן למנות את 'על מוזיקה ורוחניות' עם יניב ד'אור, לורן שחאדה, אלינוער מואב, אנסבל ראלי מרגלית ואנסמבל דיוואן; 'על גדות הים התיכון' עם מנואל אראוז'ו מפורטוגל, אשוט אגסריאן ואשחן גספריאן; 'לא אמות - כי אחיה' עם קרן הדר, יניב ד'אור ואנסמבל הקאמרטה הישראלית; 'דהארמה' מאת ובניצוחו של גיל שוחט, בהשתתפות מירה עוואד, ברכה קול ועדי עטרי; ו'הסימפוניה היהודית' עם ליונל סטולרו והתזמורת הקיבוצית נתניה. התוכנית העלתה את תחנת הרדיו למעמד בינלאומי שלא היה כמותו לאף מוסד תרבותי בארץ, כאשר גם זכה בפרס השני ב 'ורד הזהב'", "La ROSE D'OR"[9] של איגוד השידור האירופי והאירוויזיון. במהלך תפקידו כמנהל 'קול המוסיקה' ב'קול ישראל' העלה יאס את אחוזי ההאזנה ביותר מ 40%.

יאס יזם, ערך, והנחה את התוכנית הייחודית 'סקאלה' אשר הייתה תוכנית תרבות רחבת היקף. התוכנית ארכה שלוש וחצי שעות, שודרה במשך עשר שנים בערב שבת, והוקדשה בכל פעם ליוצר אחד, לאירוע תרבותי, או למוסד תרבותי. בתוכנית זו עבד יאס עם מיטב היוצרים. בין אורחיו היו יוצרים מתחום הקולנוע, התיאטרון, הספרות והמוזיקה כדוגמת אורי ברבש, מיכל בת-אדם, איציק ויינגרטן, דן וולמן, ערן ריקליס, גילה אלמגור, ליה קניג, עודד קוטלר, נועם שריף, רם לוי, יונה אליאן, ששון גבאי, ס. יזהר, א.ב. יהושוע, יהודית הנדל, שלמה מינץ, גיל שוחט, סמי מיכאל, עמוס עוז, יהושוע סובול, אפריים קישון, ליאונרד ברנשטיין, אייזיק שטרן, יצחק פרלמן, ועוד רבים אחרים. יאס נתן מקום וחשף גם יוצרים צעירים וחדשניים מתוך תיאטרוני הפרינג', כמו נאוה צוקרמן, עמית זרקא, רננה רז, יוסף סוויד, ושלומי מוסקוביץ. אירועי התרבות והמוסדות אשר להם נתן יאס במה כוללים את תיאטרון גשר, פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו, קשת איילון וימי המוסיקה בכפר בלום.

 
אריה יאס - עם אלינוער מואב

לאחר שנים של בימוי והפקה בטלוויזיה חזר יאס לביים בתיאטרון ושם דגש על שיתוף פעולה בין יוצרים יהודים וערבים.

יאס כתב מחזות, הפיק, ביים, אירח, הנחה וערך בטלוויזיה, ברדיו, ובתיאטרון. יצירותיו ועבודתו בלטו בתחומים השונים והפכו להיות חלק מנכסי התרבות.

לזכר 70 שנה לרגע הניצחון, ביים יאס אירוע אחר ושונה המאזכר ומתייחס ליום השואה.[10] הדגש באירוע הזה היה על הזיכרון ושמחת הניצחון. היה זה מופע הצדעה והוקרה לניצולי השואה ביוזמת מרכז הארגונים של ניצולי השואה ובראשותה של קולט אביטל. רבים וחשובים נטלו חלק באירוע זה ובין המופיעים : ליא קניג, תיאטרון באר שבע, דוד ד'אור, דורית ראובני, אלינוער מואב, להקת חיל האוויר, טל בלנקנשטיין, דורי אנגל, רחלי גאלי, עידן טולדאנו, עדי ארד. האירוע התקיים באוניברסיטת ת"א.

בשנים האחרונות חבר יאס לקבוצת יוצרים אמנים פלסטיים ויזם יחד עמם קבוצת מיצג שנקראת 'או-ווהא'.[11] האמנים: נורית צדרבוים, משה פרלמן, גלעד ממן ואריה יאס, יוצרים מיצגים רב תחומיים ורב ממדיים. קבוצת 'או-ואהה' מבקשת להצביע על ה'אין תרבות' באמצעות ה'יש תרבות'. במיצג משלבים מופע אודיו ויזואלי רב-ממדי, הופעה חיה, ציור, טקסטים, צילום וקטעי מוזיקה חיים. לקבוצת 'או-ווהא' מצטרפים מדי פעם אמנים אורחים ופועלים בשיתוף פעולה כמו למשל נורית צדרבוים ודן כנר, זמרים, מיקי מירו ומשה פרלמן. המיצג הופיע עד כה, בפסטיבל השירה במסגרת אירועי פתיחה של פסטיבל החג של החגים בבית הגפן, ובאירועי הפתיחה של בית האמנים ע"ש שאגאל המתחדש, בחיפה על רקע התערוכה '60X60 מחווה לשאגאל', ומיועד להופיע במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון אחר במוזיאון עוקשי בעיר העתיקה בעכו.

 
אריה יאס - מנחה את תוכנית 'ממעמקים' בשידור ישיר מאוניברסיטת חיפה

בשנת 2012 מונה למנהל ערוץ קול המוסיקה[12]. עשרות מבכירי המוסדות המוזיקליים בישראל, ראשי תזמורות ואקדמיות וחתני פרס ישראל, דרשו לבטל את מינוי, הואיל ואינו עומד בתנאי הראשון והמכריע לכישורים הנדרשים ממנהל קול המוסיקה: "ידע והבנה מעמיקה בתחום המוזיקה בכלל ובמוזיקה הקלאסית בפרט"[13][14]. באוקטובר 2013, במועד הגעתו לפרישה הודח, בהחלטת הוועד המנהל של רשות השידור, ולאחר פשרה נשאר בתפקיד עד עד אפריל 2014[15].

יצירותעריכה

מחזותעריכה

  • 1967 - 'משל שועל', כתב וביים אריה יאס, ב- "Jeune Theatre" בבריסל
  • 1986- 1970 - טרילוגיה: א' שנשכחה, ב' בראשית, ג' געגועים, כתב וביים אריה יאס ב-Jeune Theatre, בריסל
  • 1971 - 'מדרש איציק', ע"פ איציק מאנגער, ב-Jeune Theatre, בריסל
  • 1974 - 'שאול', ע"פ ספר שמואל א' בתנ"ך, עם להקת המחול הפלמית, אנטוורפן
  • 1974 - 1975 - 'רחוק מן הקיץ, רחוק מן הים', מאת ישראל אלירז, עיבוד ובימוי אריה יאס, Theatre de L'Esptit Frappeur , בריסל   
  • 1975 - 'לא ביום ולא בלילה', מאת אברהם רז, תיאטרון Yikult , בריסל
  • 1975 - 'מלחמות', כתב וביים אריה יאס, ב - "Jeune Theatre", בריסל
  • 1976 - 'שיר השירים', ע"פ התנ"ך, עם עמנואלה ריבה, Theatre du Jardin Botanique,  ו Theatre de L'Esprit Frappeur, בריסל.
  • 1977 - 'ליל העשרים', מאת יהושוע סובול, "Jeune Theatre" , בריסל
  • 1977 - 'דף אחד של אהבה, סרטו של מוריס רבינוביץ, הפקה אריה יאס יחד עם ג'רלדין צ'פלין.
  • 1978 - 'מחווה לבשביס זינגר', ע"פ בשביס זינגר עם קתרין אלגרה, "Jeune Theatre" , בריסל
  • 1978 - 'ליל העשרים', מאת יהושוע סובול, Boston Rep, התיאטרון העירוני בבוסטון, בחסות מייקל דודאקיס מושל מדינת מסצ'וסטס
  • 1979 - 'אותו דבר אבל אחרת', מאת ישראל אלירז ומשה בן שאול, עיבוד ובימוי אריה יאס, תיאטרון החאן הירושלמי
  • 1980 - 'יומנה האינטימי של קארולין פטאר, כבשה לא תמימה כמו האחרות', מאת ז'אן נואל דיפרה, מוזיקה מיריי, Teatre de L a Cour des Miracles, Paris   בפריז. הופק במיוחד עבור הטלוויזיה הצרפתית לציון פתיחת שנות ה-80 של המאה ה-20 ( צפיית שיא של 60 מיליון צופים באירופה ובארצות השכנות)
  • 1981 - יומנה האינטימי של קרולין פטאר', מאת ז'אן נואל דיפרה. מוזיקה מיריי, בארמון האליזה ( על פי הזמנה מטעם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן)
  • 1986 - 'פנויה להצעות', כתיבה ובימוי אריה יאס, התיאטרון העירוני חיפה
  • 1988 - 'פיתגורס', מאת Elio Pecora, ב-Compagnia Luisa Mariani, Crotone, רומא 
  • 1989 - 'ליל העשרים', מאת יהושוע סובול, התיאטרון העירוני חיפה
  • 1990 - 'פנויה להצעות', כתיבה ובימוי אריה יאס, בפסטיבל האביב של רומא, במסגרת Europatheatro  ב- Teatro Manzoni Roma 
  • 2006 - 'סילואטה', מאת אמנון רובינשטיין (במאי), עיבוד ובימוי אריה יאס, עם רועי מליח-רשף, במרכז לתיאטרון עכו, ובקפה לתיאטרון הקאמרי, תל- אביב
  • 2007 - 'השבוי', מאת ס. יזהר, המרכז לתיאטרון עכו
  • 2007 - 'קרוע' מאת חאלד אבו עלי ואריה יאס, פסטיבל תיאטרונטו[16]
  • 2009 - 'המורה בנזונה', ע"פ רוברטו אטאיד, עיבוד ובימוי אריה יאס, פסטיבל המסרחיד
  • 2010 - 'קטעים', מאת רות סגל ואריה יאס, תיאטרון חיפה
  • 2010 - 'וידויו של זונה פוליטי', מאת עפיף שליוט, פסטיבל תיאטרונטו
  • 2015 - '70 לרגע הניצחון ההוא', מופע הצדעה והוקרה לניצולי השואה, עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשות קולט אביטל, אולם סמולארש, אוניברסיטת תל אביב

פילימוגרפיהעריכה

רשימה חלקית של סדרות וסרטי דרמות בטלוויזיה, אשר עלו במחלקת הדרמה בערוץ הראשון בניהולו של יאס שהיה היוזם, המפיק והאחראי להעלאתם, בשנים 1990 - 1994

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אריה יאס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ http://www.aml-cfwb.be/aspasia/intervenants/46047/Yass_Arie אריה יאס - רזומה - ארכיב מוזיאון הספרות בצרפת
  2. ^ http://www2.tau.ac.il/theatre/view_pritim.asp?id=1066 אריה יאס - מתוך מדריך מאה שנה לתיאטרון הישראלי, מאת שמעון לב ארי
  3. ^ תוכנית ספרות חדשה בערוץ 33, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  4. ^ חגי חיטרון, אריה יאס, מנהל קול המוזיקה, בקרב על הקדנציה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2013
  5. ^ ערוץ 1 ישדר תוכניות שכבר שודרו בערוץ 33, באתר הארץ, 16 במרץ 2003
  6. ^ http://2see.euroradio.org/basic/ ממעמקים - שידור בינלאומי ברדיוויזיה, רדיו אירופה והאירוויזיון - RADIO2SEE 
  7. ^ %D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-14/%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9D/ מגזין לוטן - על פורצי דרך ועל ימי הרדיו החדשים
  8. ^ http://cafe.themarker.com/post/2698828/ נורית צדרבוים, 'ראיתי את הקולות', - מתוך הבלוג 'לאן הדרך הולכת', קפה דה-מרקר.
  9. ^ הערהhttp://www.iba.org.il/spokesman/spokesman.aspx?page=&entity=1007479 פרס 'ורד הזהב' - לשכת הדוברות של קול המוסיקה
  10. ^ מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ערב הצדעה בבימויו של אריה יאס, תיעוד בפייסבוק
  11. ^ https://www.youtube.com/watch?v=tD8DFPfviZI&index=3&list=FLpLZwQ-oiB2YGiRMAZjdwSQ - סרטון מתוך המופע של קבוצת 'או - ווהא'
  12. ^ חגי חיטרון, לראשונה: מנהל קול המוסיקה ללא רקע מוסיקלי, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
  13. ^ נעם בן זאבגוברת המחאה נגד מינוי מנהל קול המוסיקה, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
  14. ^ נעם בן זאבפרק נוסף בתהליך הקבורה של קול המוסיקה, באתר הארץ, 7 במאי 2012
  15. ^ חגי חיטרון, אריה יאס ינהל את קול המוזיקה עד אפריל, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
  16. ^ ביקורת מיכל בעדני, עכבר העירבחור ערבי מלמד על השואה, באתר הארץ, 5 באפריל 2007