אריה ים דרום-אמריקאי

אריה ים דרום-אמריקני (שם מדעי: Otaria flavescens), הנקרא גם אריה הים הדרומי ואף אריה ים פטגוני וכן אוטריה[2], הוא מין יונק בתת-המשפחה אריות ים שבמשפחת האוטריים, החי בחופי צ'ילה, פרו, אורוגוואי וארגנטינה. זהו המין היחיד בסוג Otaria.

קריאת טבלת מיוןאריה ים דרום-אמריקני
אריות ים דרום-אמריקנים
אריות ים דרום-אמריקנים
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: טורפים ימיים
משפחה: אוטריים
תת־משפחה: אריות ים
סוג: Otaria
מין: אריה ים דרום-אמריקני
שם מדעי
Otaria flavescens
שו, 1800
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אריה ים זכר בגן חיות

תיאור כללי

עריכה

הזכר ניכר בראש גדול במיוחד עם רעמה מפותחת, המשווה לו את המראה הקרוב ביותר לאריה מבין חברי משפחת האוטריים. גופו שוקל כפליים מזה של הנקבה, שכמותו, צבעה כתום וחוטמה סולד. רעמת הזכרים בהירה מזו של הנקבות, ופרוות הראש והצוואר של הנקבות בהירה מזו של הזכרים. הגורים נולדים שחורים או חומים כהים, וגונם מבהיר בהמשך.

גודלו ומשקלו של ארי הים הדרום-אמריקני משתנה באופן ניכר מפרט לפרט. זכר בוגר יכול להגיע ליותר מ-2.73 מטרים ולשקול עד 350 ק"ג, בעוד שהנקבה הבוגרת תגיע עד לכ-1.9 מטר ותשקול כחצי מהזכר. חיות אלה מקיימות את הדו-צורתיות הזוויגית הגדולה ביותר מבין חמשת מיני אריות-הים הקיימים.

תחום תפוצה

עריכה

כפי שמצביע שמו, אריה הים הדרום-אמריקני מצוי לאורך חופי אמריקה הדרומית ועל האיים הסמוכים לחופים. מושבות רבייה חשובות מונות את האי לוֹבּוֹס באורוגוואי, חצי האי ואלדס שבארגנטינה, מצר ביגל שבארץ האש, ואיי פוקלנד. פרטים צעירים עשויים לנדוד הרחק צפונה, לעיתים עד לדרומה של אקוודור – אם כי הם אינם מתרבים שם. אריה הים מעדיף להתרבות על חופים חוליים, אולם יתרבה גם על קרקע של חצץ או חלוקי-אבן. הוא נצפה גם על סלעים שטוחים עם מִקווי-שפל. המושבות מפוזרות בעיקר על חופים סלעיים, כאשר במזג אוויר חמים ושמשי הן מקפידות על יצירת מרווחים בין פרט לפרט.

מזון

עריכה

מזונם של אריות הים הוא מגוון של דגים, אם כי הם אוכלים גם רכיכות כמיני דיונונים ותמנונים. הם אף נצפו טורפים פינגווינים, שקנאים וכלבי ים. הם לרוב צדים במים רדודים במרחק של פחות מ-8 קילומטרים מהחוף, ותרים אחר טרף איטי סמוך לקרקעית הים. משנתפס, מנוער הטרף בעוצמה ונקרע לגזרים.

אריה הים עצמו משמש טרף לקטלנים ולכרישים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריה ים דרום-אמריקאי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ע"פ החלטות האקדמיה
 
אריות ים צוללים בפרו