אריה לייב "הארוך" מקראקא

רבי אריה לייב "הארוך" מקראקאיידיש: ר' אריה לייב דער הויכער[1]; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי זכריה מנדל קלויזנר מחכמי פולין שנודע בצדקותו ונקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא". למד אצל רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ו"שו"ת פני יהושע". נישא לבתו של רבי פישל רבה של קראקא, שימש ברבנות פשמישל עד פטירת חמיו בכ' בתשרי תכ"ד, 21 באוקטובר 1663. לאחר פטירת חמיו ירש את מקומו והתמנה כרבה של קראקא, משרה בה החזיק עד פטירתו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671

הוא לא הדפיס מחידושי תורתו, אולם כמה מחידושיו ומתשובותיו ההלכתיות שרדו בכתבי בני דורו. קונטרס ביידיש המכיל ליקוט של דברי מוסר, בשם "תיקוני תשובה מארץ הצבי", שזכה להסכמתו יוחס בדיעבד לנתן העזתי.[2]

משפחתועריכה

משפחתו של רבי אריה לייב, הייתה ממשפחות הרבנים החשובות בפולין. אביו, הרב זכריה מענדל, היה בנו של הרב בנימין ביינוש, דיין בפוזנא; חתנו של הרב דוד טבלי אוירבך, ואמו סירקא, הייתה בתו של הרב ישראל מרדכי ליפשיץ, אב"ד קעלין.

אחיו היו: רבי צבי הירש קלויזנר ורבי דוד טביל מבריסק וגיסם היה רבי יהודה ב"ר ניסן (מהריב"ן), רבן של אולקוש, טומשוב לובלסקי, קאליש וערים נוספות. בנו רבי זכריה מנדל היה מחשובי רבני פולין ומחבר הספר "באר היטב" על יורה דעה וחושן משפט, ושלוש בנותיו נישאו לרבנים חשובים, ממשפחות רבניות:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתורגם גם: הגבוה; כונה גם ר' אריה לייב ר' פישל'ס [=של ר' פישל], על שם חמיו רבה של קראקא.
  2. ^ ראו על מהדורותיו של קונטרס זה: ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין ח"ב, ירושלים תשי"ד, עמ' 41.
  3. ^ יש שחשבו שהיה חתן בנו רבי זכריה מנדל (ראה: חיים נתן דמביצר בכלילת יופי עמוד קכ"ח) אך נראה יותר כמו שכתב בדעת קדושים (בהערה אחרונה) היות שהיה מבוגר ממנו.