אריה לייב "הארוך" מקראקא

רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא

רבי אריה לייב "הארוך" מקראקאיידיש: דער הויכער ר' לייב[1]; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין.

רבי אריה לייב הארוך מקראקא
רבותיו יהושע העשיל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ט"ו באייר תל"א
תלמידיו שמואל מפיורדא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים זכריה מנדל בן אריה לייב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי צבי הירש סבאטקא, נכד המהר"ל מפראג. למד אצל רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ו"שו"ת פני יהושע". נישא לבתו של רבי פישל רבה של קראקא, שימש ברבנות פשמישל עד פטירת חמיו בכ' בתשרי תכ"ד, 21 באוקטובר 1663. לאחר פטירת חמיו ירש את מקומו והתמנה כרבה של קראקא, משרה בה החזיק עד פטירתו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671.

הוא לא הדפיס מחידושי תורתו, אולם כמה מחידושיו ומתשובותיו ההלכתיות שרדו בכתבי בני דורו. קונטרס ביידיש המכיל ליקוט של דברי מוסר, בשם "תיקוני תשובה מארץ הצבי", שזכה להסכמתו יוחס בדיעבד לנתן העזתי.[2]

משפחתועריכה

משפחתו של רבי אריה לייב, הייתה ממשפחות הרבנים החשובות בפולין.

אחיו היו: רבי צבי הירש קלויזנר ורבי דוד טביל מבריסק וגיסם היה רבי יהודה ב"ר ניסן (מהריב"ן), רבן של אולקוש, טומשוב לובלסקי, קאליש וערים נוספות. בניו הם; רבי זכריה מנדל היה מחשובי רבני פולין שנודע בצדקותו, מחבר הספר "באר היטב" על יורה דעה וחושן משפט, ומקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא", אלעזר וחיים (נינו הוא ר' שמואל פולנקפלד מזולקובא מחבר הספר "בית שמואל האחרון", אחיו של ר' יוסף מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "זיכרון שארית יוסף").

מבניו ידועים בשמם: זכריה מנדל, אפרים פישל מלודמיר, אלעזר, וחיים מיברוב.

שלוש בנותיו נישאו לרבנים חשובים, ממשפחות רבניות:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתורגם גם: הגבוה; כונה גם ר' אריה לייב ר' פישל'ס [=של ר' פישל], על שם חמיו רבה של קראקא.
  2. ^ ראו על מהדורותיו של קונטרס זה: ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין ח"ב, ירושלים תשי"ד, עמ' 41.
  3. ^ יש שחשבו שהיה חתן בנו רבי זכריה מנדל (ראה: חיים נתן דמביצר בכלילת יופי עמוד קכ"ח) אך נראה יותר כמו שכתב בדעת קדושים (בהערה אחרונה) היות שהיה מבוגר ממנו.