אריה מוסקונה
אריה מוסקונה (נולד ב-29 ביולי 1947[1]) הוא שחקן, מדבב וזמר ישראלי, זוכה שני פרסי אופיר: האחד לשחקן הראשי על תפקידו בסרט של יעקב גולדווסר "מעבר לים" והשני לשחקן משנה על תפקידו ב"עפולה אקספרס".
.jpg) | |
| לידה |
29 ביולי 1947 (בן 77) בולגריה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1971 |
| עיסוק | שחקן, זמר |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
אריה מוסקונה נולד בבולגריה ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1948. הוא למד בכפר הירוק.
קריירה
עריכהקריירת שירה
עריכהבמהלך שירותו הצבאי הצטרף בשנת 1967 ללהקת פיקוד צפון והשתתף בתוכניתה ה-14 של הלהקה, "שמח בצפון". כמו כן הופיע גם בלהקת גולני. לאחר שחרורו מהצבא היה חבר בלהקת פיקוד דיזנגוף. בשנות ה-70 הקליט מספר שירים בולטים כמו "לבוא הביתה", אותו כתב יחד עם מוטי גלעדי, ו"אילאיל" אותו הלחין למילותיו של שאול טשרניחובסקי. בשנת 1983 ביצע חידוש לשיר "(another brick in the wall (part 2" מתוך החומה של להקת פינק פלויד בעברית ביחד עם הזמרת מרגלית אנקורי (השיר תורגם כ"מי צריך את בית הספר") במסגרת מופע לילדים בשם "עדלאידע 83". הגרסה העברית נכתבה על ידי אהוד מנור. בשנת 1986 שר את שיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה החינוכית, טוב טוב הגמד. בשנת 1990 הוציא אלבום סולו ראשון בשם "אין כיסוי"[2]. לאורך השנים הוא הרבה להופיע עם שירי שנות ה-60 ובעיקר שירי רוק ונשמה אמריקאיים ובריטיים. כיום ממשיך מוסקונה להופיע על הבמות עם להקת "חבל על הזמן" ומבצע בעיקר קאברים של שירים משנות השישים.
קריירת משחק
עריכהמוסקונה שיחק בסדרה חדווה ושלומיק, כמו כן שיחק במספר רב של סרטים ישראליים (יותר מ-30 סרטים) בשנות ה-70 (ביניהם ב"קזבלן", מבצע יונתן, צ'רלי וחצי) וכן בשנות ה-80 ושנות ה-90. הופיע גם בתוכניות טלוויזיה לילדים בניהם "הופה היי". גילם את כאילו בתוכנית הילדים "המחסן של כאילו", אשר שודרה בערוץ הילדים בכבלים. בעקבות ההצלחה הרבה של סדרה זו, גילם את דמותו של "כאילו" גם בשני מופעים לילדים.
במהלך הקריירה הארוכה שלו, זכה מוסקונה פעמיים בפרס אופיר. בשנת 1991 זכה בפרס שחקן השנה עבור השתתפותו בסרט "מעבר לים", ובשנת 1997 זכה בפרס שחקן המשנה עבור השתתפותו בסרט "עפולה אקספרס". בשנת 2000 שיחק ב"שמש" בעונה הרביעית בתור "מרכוס" המנהל החדש של אימפריית השמש, וכן בעונה השנייה והשישית. ב-2008 שיחק ב"דני הוליווד", ובשנת 2010 שיחק בעונה השנייה של הסדרה "עבודה ערבית", בשנת 2011 שיחק בתוכנית הילדים "בלוגי", בשנת 2012 שיחק בסדרה "גאליס" בתפקיד סיימון, סבא של נינה (ליאור כהן) ובשנת 2013 שיחק מוסקונה במחזמר אלדין לצד הראל סקעת ושירי מימון. בשנת 2014 שיחק בסדרה "70 מיליון סיבות לעושר" בתפקיד מנשה פירר, בעל משרד עורכי דין ואביה של שרי. בנובמבר-דצמבר 2015 השתתף בהיי סקול פסטיגל בתפקיד מנהל "תיכון גל". ב-2017 השתתף בסדרת הדרמה "מתים לרגע" ב-HOT. ב-2018 השתתף בסדרה צומת מילר בתור אבא של גולן.
קריירה בתיאטרון
עריכהמוסקונה מככב גם בהצגות תיאטרון. ב-1985 גילם את דמות האב בהצגת "משחיז הסכינים הסיני"[3]. ב-1998 גילם בתיאטרון חיפה את איש העסקים וייסקופ במחזה "גטו" מאת יהושע סובול. בתיאטרון הבימה שיחק ב-2003 את עורך דין זקהיים ב"קופסה שחורה", ב-2005 הופיע ב"זמן אמת" מאת יהושע סובול ושנה אחר כך שיחק את אביה של דורותיאה ב"תקופת הסתגלות" מאת טנסי ויליאמס. משנת 2019 מופיע בהצגת הבידור "זקנים חסרי מנוח" לצד זאב רווח ועירית ענבי.
קריירת דיבוב
עריכהבשנת 1986 שר את שיר הפתיחה של הסדרה "טוב טוב הגמד". ב-1988 דיבב את קולונל האטי הפיל ב"ספר הג'ונגל", ואת טיטו ב"אוליבר וחבורתו". מאוחר יותר דיבב את פיט השחור בחלק מסרטוני מיקי מאוס וב-1991 את ג'ים העורב ואת קייסי ג'וניור בסרט "דמבו הפיל המעופף". בשנת 1992 דיבב דמויות שונות בסדרה "אגדות המלך שלמה" ואף דיבב את רה בקלטת "דו רה מי פה". בשנת 2006 דיבב בעברית את מייטר בסרט "מכוניות" ("מַטוֹר" בדיבוב העברי), אותו שב לדבב גם בסרטי ההמשך "מכוניות 2" ו"מכוניות 3", וכן בסרט הקצר "מטור ואור הרפאים" ובסרטוני "מכוניות מצוירות: הצ'יזבטים של מטור" ששודרו בישראל בערוץ דיסני.
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה- מלכת הכביש (1971)
- סלומוניקו (1972)
- קזבלן (1973) - בתפקיד נער מנערי קזבלן
- צ'רלי וחצי (1974) - בתפקיד מלצר במסעדה
- יהלומים (1975)
- גבעת חלפון אינה עונה (1976) - בתפקיד שולקה
- מבצע יונתן (1977) - בתפקיד בן משפחת בלום שנשאר בארץ
- חייך, אכלת אותה (1980) - סרט מתיחות
- האיש שבא לקחת (1982)
- קומפוט נעליים (1985) - בתפקיד לנסקי
- סוף שבוע מטורף (1986)
- המובטל בטיטו (1987) - בתפקיד גדליה
- מקום ליד הים (1988) - בתפקיד אדר
- תלווה לי את אשתך (1989)
- המיועד (1990) - בתפקיד אמרגנו המפולפל של שמעיה בן-דוד
- נשיקה במצ"ח (1990) - בתפקיד קולומבו
- מעבר לים (1991) - בתפקיד מנחם גרינברג
- טיפת מזל (1992) - בתפקיד מרקו
- מחפשת בעל על ארבע (1993)
- מקס ומוריס (1994) בתפקיד זביש הפולני
- בידיים טובות (1994)
- לילסדה (1995) - בתפקיד ריקי
- זולגות הדמעות מעצמן (1996)
- עפולה אקספרס (1997)
- חובו של אהרון כהן (1999)
- The Holy Land (2001)
- אסקימו לימון 9 (2001)
- סיפורי בית קפה (2003)
- הכל מתחיל בים (2008) בבימוי של איתן גרין
- אהבה בשלייקס (2019)
- מאמי (2019)
סדרות טלוויזיה
עריכה- חדוה ושלומיק (1971)
- הופה היי (1992) - דמויות שונות ובהן: דודו של אבי שהיה רס"ר משמעת בחיל הים וטכנאי קטרים.
- המחסן של כאילו (1992-1997) – בתפקיד "כאילו"
- שמש (2000) – בתפקיד מרכוס עמק, מנהל המסעדה מטעם הקוריאנים
- החצר (2003) – בתפקיד ר' משולם, הגביר הנדבן
- מעורב ירושלמי (2003)
- דני הוליווד (2007-2008) – בתפקיד עזריאל באום
- עבודה ערבית – בתפקיד יוס'קה מוועד הבית
- בלוגי (2011) - בתפקיד ברוך הסב, אשר עובד כהיסטוריון במוזיאון לונדוני
- גאליס (2012) - בתפקיד סיימון איש הצבא הרשע
- 70 מיליון סיבות לעושר (2014) - בתפקיד מנשה פירר, בעל משרד עורכי דין המסובך בפלילים.
- מתים לרגע (2017) - חולה.
- צומת מילר (2018) - גרשון.
תיאטרון ומופעי בידור
עריכהאלבומים בהם השתתף
עריכה- בני בום (1978)- השיר הידוע ששר מתוך המופע "הכל בסדר".
- מאמי (1987)
- אין כיסוי, 1990 - תקליט סולו ראשון
קישורים חיצוניים
עריכה
- אריה מוסקונה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אריה מוסקונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אריה מוסקונה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אריה מוסקונה, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אריה מוסקונה, באתר AllMovie (באנגלית)
אריה מוסקונה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אריה מוסקונה, באתר שירונט
אריה מוסקונה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אריה מוסקונה, באתר Discogs (באנגלית)- אריה מוסקונה, דף שער בספרייה הלאומית
- אריה מוסקונה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אריה מוסקונה, בארכיון הבימה
- אריה מוסקונה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- עודד מרום, שאגת האריה מוסקונה: לא טלנט ברשת, באתר nrg, 21 ביוני 2009
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי אתר "אישים". לפי אתר "מומה", 1952
- ^ עמית שהם, רוקנרול בקול רם, חדשות, 22 בנובמבר 1990
- ^ אורית הראל, אריה בקיץ, מעריב, 7 ביוני 1985