אריה סיון

מורה, משורר, סופר ומתרגם ישראלי (1929–2015)

אריה סיון (4 באוגוסט 192919 ביוני 2015) היה מורה, משורר, סופר ומתרגם ישראלי. חתן פרס ישראל לשירה עברית לשנת ה'תש"ע (2010).

אריה סיון
סיון ב-1991 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
סיון ב-1991
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 באוגוסט 1929
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביוני 2015 (בגיל 85) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אריה בומשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19522015 (כ־63 שנים)
צאצאים אלוף בן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם אריה בומשטיין בשנת 1929 בתל אביב. אביו היה איש גדוד העבודה שעלה לארץ ישראל בקיץ 1920, עם שני אחים ושלוש אחיות. אמו, סוניה לבית סורקין-ריטוב, עלתה לארץ, לתל אביב בשנת 1925, עם אמה הרבנית ואחיה למחצה. אבנר, אחיו הצעיר של אריה, נפטר בילדותו מטיפוס, אחותו היא תמר רודנר.

בשנת 1947 הצטרף במסגרת בוגרי תנועת "המחנות העולים" להכשרה המגויסת של הפלמ"ח לקיבוץ מעוז חיים. השתתף במלחמת העצמאות כרגם בגדוד הראשון של הפלמ"ח, במחלקה של המ"מ רחבעם "גנדי" זאבי.[1] בשנת 1953 קיבל תואר ראשון בלשון עברית ובספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפרנסתו עבד, משנת 1955 ועד פרישתו לגמלאות ב-1990, כמורה לספרות, לשון ותנ"ך בתיכון כצנלסון בכפר סבא.

היה בחבורה הספרותית "לקראת" עם משה דור, נתן זך, בנימין הרשב (הרושובסקי) ואחרים. אוסף שיריו הראשון של סיון יצא לאור ב-1953 בקובץ "בשלושה" בשיתוף עם משה דור ונתן זך, בהוצאת 'לקראת'.

פרסם ספרי שירה, תרגומים, וספר מתח בשם "אדוניס", 1992. כל אלה יצאו לאור תחת שם העט "אריה סיון". לאחר מכן, שינה את שמו בתעודת הזהות לשם זה.

בשנת 1989 זכה בפרס ברנר, ובשנת 1998 - בפרס ביאליק. בשנת ה'תש"ע 2010 הוענק לו פרס ישראל לשירה עברית.[2]

סיוון התגורר ברמת השרון, היה נשוי לעתידה ולהם שני בנים. בנם אלוף בן הוא עורך העיתון "הארץ".

ספריו עריכה

ספרי שירה עריכה

  • בשלושה (עם נתן זך ומשה דור), 1953
  • שירי שריון, 1963
  • ארבעים פנים, 1970
  • אשרורים, 1981
  • חיבוקים, 1983
  • לחיות בארץ ישראל, 1984
  • ארץ מעלה, 1988
  • כף הקלע, 1989 (זוכה פרס ברנר תשנ"א)
  • גבולות החול, 1994
  • דייר לא-מוגן, 1998
  • ערבון: מבחר 1957-1997, בעריכת לאה שניר, 2001
  • חוזר חלילה, 2004
  • על ים ועל חול, הוצאת קשב לשירה, 2009

פרוזה עריכה

תרגומיו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיצירתו:

הערות שוליים עריכה


הקודם:
יהושע קנז
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם נורית גוברין, אפרים קישון

1998
הבא:
אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק