פתיחת התפריט הראשי

אריה צידון (צימֶל) (נולד ב-15 ביולי 1939 בחיפה) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שכיהן כמפקד סיירת חרוב וכמפקד חטיבת הצנחנים.

אריה צידון
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1939 (בן 80)
חיפה, ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייו ופועלועריכה

צידון נולד בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי ובתיכון בסמ"ת שבעירו. צידון התגייס לצה"ל בשנת 1957 במסגרת גרעין נח"ל, לאחר קורס מ"כים פנה לדני מט וביקש לעבור לחטיבת הצנחנים[1]. לאחר קורס קצינים שירת כמפקד מחלקה בגדוד הנח"ל המוצנח. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד ובשנת 1962 שימש כקצין מבצעים חטיבתי. בשנים 1965-1963 היה צידון מפקד סיירת צנחנים [2]. בשנים 1967-1965 שימש סגן מפקד גדוד 890 ובמלחמת ששת הימים פיקד על סיירת חרוב, אשר לחמה בגזרת לטרון ורמאללה[3]. בספטמבר 1968 מונה צידון למפקד גדוד הנח"ל המוצנח במקומו של משה פלס (סטמפל) שנפל יחד עם 5 חיילים נוספים מהגדוד במהלך מרדף בבקעה, הוא פיקד על הגדוד בין היתר במבצע תרנגול 53[4]. בשנת 1971 שימש כראש ענף מבצעים במטה הכללי. במלחמת יום הכיפורים שימש כסגנו של קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד[5] והיה ממתכנני מבצע קינוח לכיבוש החרמון. ב-1973 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, מיד לאחר המלחמה, לאחר שהמח"ט עוזי יאירי ביקש לעזוב את התפקיד. ב-1975 מונה לקצין אג"ם פיקוד המרכז. יצא ללימודים באוניברסיטת בר-אילן, בשנת 1978 מונה לסגן מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בהמשך קודם לדרגת תא"ל, מונה להקים אוגדת מילואים בפיקוד המרכז ופיקד עליה עד שחרורו ב-1982[6].

לאחר שחרורו שימש מנהל בחברה עסקית ויו"ר מושב אורות. היה ממייסדי ארגון "בני אברהם" שפעל לקידום שיתוף פעולה בין ישראל למדינות הסביבה הערביות והפלסטינים[7].

אריה צידון נשוי לעטרה, חברתו לגרעין "גדיש", והוא ואב לארבעה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על אזרחי, 23 ביוני 2012
  2. ^ אריה צימל (צידון) - 1965-1966, מתוך אתר סיירת צנחנים
  3. ^ יעקב ארז, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 76.
  4. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 125, "כוח המשימה בפיקודו של צימל, מג"ד הנח"ל המוצנח, פעל במהירות וביעילות. הלוחמים זחלו לעבר המכ"ם והגיעו אליו מבלי להתגלות. הם הפתיעו את החיילים המצרים ופתחו לעברם באש מטווח קצר. אחדים מהחיילים המצרים נפגעו, אחרים נשבו ויתרם הצליחו להימלט בחסות החשיכה כל עוד רוחם בם".
  5. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 336.
  6. ^ על אזרחי, 23 ביוני 2012
  7. ^ על אזרחי, 23 ביוני 2012