אריה קינדלר
אריה קינדלר (17 בפברואר 1920 – 23 ביולי 2014) הוא נומיסמט, אוצר וחוקר, ממייסדי התחום בארץ-ישראל.[1]
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1920 ברלין, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביולי 2014 (בגיל 94) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה | תל אביב-יפו |
| תאריך עלייה | 1933 |
| שם לידה | ליאו קדמן |
| מדינה |
 ישראל |
| לאום | יהודי |
| ענף מדעי | נומיסמטיקה |
| השכלה | דוקטור מטעם אוניברסיטת גטה, בפרנקפורט א-מיין, גרמניה |
| עיסוק | חוקר, אוצר, מנהל, מרצה |
| מעסיק | מוזיאון ארץ ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב |
| תלמידי דוקטורט | ד"ר אלה שטיין |
| בת זוג | חנה |
| מספר ילדים | 1 |
| פרסים והוקרה | לכבודו ועל שמו הוקם בחברה הנומיסמטית לישראל "פרס אריה קינדלר" |
| הערות | ממייסדי הנומיסמטיקה הישראלית כדיסציפלינה מדעית |
  | |
היה נשיא החברה הנומיסמטית בישראל ומראשוני המומחים למטבעות עתיקים (נומיסמטים) בישראל, ממייסדי "החברה הנומיסמטית לישראל", והרוח החיה מאחוריה משך שנים ארוכות, ייסד, ניהל והיה אוצר המוזיאון היחיד למטבעות בארץ.[1]
ביוגרפיה
עריכהנולד ליעקב ואלזה קינדלר בברלין. ביקורו כילד במוזיאון פרגמון בברלין, עורר בו כבר אז סקרנות לגבי תחום העתיקות. בשנת 1933 כשאביו צפה בשרפת הספרים בידי ההמון הנאצי, החליטה המשפחה לעקור מגרמניה ועלתה לארץ. הם השתקעו בתל אביב. בשנת 1938 התנדב קינדלר לארגון "ההגנה" ובמלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ושירת במילואים עד 1975.
בהיותו נער נתקל קינדלר ברוכל עתיקות שברשותו היו מטבעות עתיקים. מתוך סקרנות רכש כמה מהם ושב הביתה לפענח אותם. בשנות ה-40 של המאה ה-20 שוטט קינדלר בשוקי העיר העתיקה בירושלים ורכש עוד מטבעות עתיקים וכך הפך לאספן שנאלץ לפענח את המטבעות בעצמו. בהיעדר מקורות מידע ולימוד או ספרות זמינה על מטבעות, החל בקריאת ספרים בהיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, למד את השפות והכתבים שעל גבי המטבעות עם דגש על הכתב העברי הקדום כדי להבין את המופיע על גבי מטבעות היהודים. מתוך רצון להרחיב את הידע הוא תר אחר אספנים אחרים וכך קם במאי 1945 בת-אביב "המעגל לנושא מטבעות עתיקים" שהווה למעשה אבן פינה למיסוד הנומיסמטיקה והפצתה.
פועלו בהפצת הידע הנומיסמטי
עריכהבשנת 1949 החליטו חברי ה"מעגל" להתרחב ולהתמסד וכוננו אגודה רשמית בשם "החברה הנומיסמטית לישראל" הפועלת עד היום. מלבד קינדלר היו במיסדים יוסף מישן, ליאו קדמן, דוד קיסין, חנן פבל ודוד נודלמן.
עם הקמתו של "מוזיאון הארץ" סמוך לתל קסילה ברמת אביב, בשנת 1954, צרף מנהלו הראשון של המוזיאון ד"ר וולטר מוזס את קינדלר לצוות המוזיאון. ד"ר מוזס נפטר שנה לאחר מכן וקינדלר המשיך בבניית המוזיאון. הוא פתח את ביתן הזכוכית לציבור, ייסד ספריה מרכזית לכלל ענפי העתיקות ושיתף פעולה עם משלחות ארכאולוגיות. ב-1962 הוקם במסגרת "מוזיאון הארץ", ביתן קדמן למטבעות זאת תודות לתרומת משפחת קדמן. ראשיתו של אוסף המוזיאון היה תרומת 2000 מטבעות מאוסף ליאו קדמן, 1000 מטבעות מאוסף אריה קינדלר, ו־500 מטבעות מאוסף ד"ר וולטר מוזס. בסיס מכובד ביותר לאוסף שהוא הראשון בחשיבותו.[1]
בכל שנות כהונתו כאוצר העשיר והרחיב קינדלר את האוסף הבסיסי במטבעות וחפצים שונים הקשורים מסחר קדום וטביעת מטבעות בדרכים שונות ובאמצעות תרומות לצורך רכישות חשובות ותרומות הביא את האוסף למעל 80.000 פריטים, ובימינו זהו האוסף הגדול ביותר לנומיסמטיקה בארץ. ובצד זאת דאג לעניין צעירים ותלמידים בכל הקשור לתחום. ביתן קדמן למטבעות הפך בזכותו של קינדלר למרכז ידע ועניין לכל מי שמצא מטבע או התעניין בנושא. קינדלר הקדיש מזמנו ומן הידע שלו לכל אחד.
קינדלר דאג להפצת הידע גם כך שדאג לייסוד כתב עת עברי על מטבעות, ואכן החברה הנומיסמטית לישראל פרסמה את "העלון" שראה אור בין השנים 1966–1978 במסגרת זו פורסמו מחקרים על מטבעות יהודיים ואחרים ברמה שווה לכל נפש. מלבד זאת פרסמה החברה הנומיסמטית כתב עת מדעי באנגלית THE ISRAEL NUMISMATIC JOURNAL לרווחת המתעניינים במטבעות ארץ-ישראל גם בחוץ לארץ.
בהיעדר מוסדות אקדמאיים ללימוד הנומיסמטיקה ומתוך הבנה שמחקר רציני בתחום כל כך מגוון חייב להתבסס על כל מידע כתוב, יצר קינדלר יש מאיין והקים בביתן קדמן למטבעות, ספרייה נומיסמטית עשירה הכוללת ספרים וקטלוגים בכל התחומים הרלווניים למטבעות מכל התקופות. כתוצאה מעמלו הספרייה שבביתן קדמן היא החשובה והמגוונת ביותר בתחומה בארץ וכל חוקר בתחום המטבעות נדרש לה.
במסגרת המוזיאון הקים קינדלר מעבדה ראשונה וייחודית לטיפול ושימור מטבעות עתיקים, בה דאג לכך שמטבעות האוסף יישמרו כיאות לדורות הבאים והמטבעות בתצוגה יהיו נקיים מצמדה ופגעי טבע וברורים למראה.
האוסף העומד לרשות חוקרים, התצוגות העומדות לרשות הכלל והספרייה הם תרומתו האישית של קינדלר להנחלת הידע וההתעניינות בנושא לכלל הציבור והפכו את ביתן קדמן למוקד עליה לרגל בתחום. תצוגת הקבע האחרונה שהקים ב־1988 מוצגת עד היום והיא הגדולה והיחידה במינה בארץ. בתצוגה חפצים ומטבעות המספרים על תולדות המטבע למן ימי סחר החליפין ועד לימינו, עבור דרך כלל התקופות בהן טבעו מטבעות בארץ ובארצות השכנות והיא ממחישה את העושר הרב והגיוון של התחום ותרומתו לענפי מדע סמוכים. התצוגה מדגישה את המטבעות שנטבעו במהלך כל התקופות בארץ-ישראל.
בשנת 2003 הוקם על שמו פרס מטעם סניף תל אביב של החברה הנומיסמטית הוא "פרס אריה קינדלר למחקר נומיסמטי" הניתן לחוקרים אשר פרסמו ספרים מדעיים על מטבעות עתיקים.
עבודתו המדעית
עריכה
תרומתו למדע החלה בשנת 1948 עם פרסום מחקרו הראשון על מטבעות עופרת של אלכסנדר ינאי.[2] המחקר הנומיסמטי שערך זכה לתפוצה בין-לאומית ורבים מכתביו פורסמו גם בחוץ לארץ. עד מהרה הפך לחוקר ידוע שם החולש על תחומי מחקר רחבים ותרומתו הייחודית הייתה לנומיסמטיקה של ארץ-ישראל, למן התקופה הפרסית, דרך מטבעות יוון ורומא, התקופה הביזנטית, הערבית ועד מטבעות מדינת ישראל.
את התזה לתואר דוקטור עשה באוניברסיטת גטה בפרנקפורט א-מיין שבגרמניה בנושא מטבעות העיר הרומית בוסטרה (בצרה שבעבר הירדן). התזה פורסמה בשנת 1983 כספר באנגליה.[3]
ד"ר קינדלר שימש מרצה לנומיסמטיקה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן והדריך סטודנטים רבים, שהיו לבעלי מקצוע בתחומם. הוא פענח עבור ארכאולוגים רבים את המטבעות שהעלו בחפירותיהם, ולכולם נענה ברצון. בין החופרים הרבים שזכו לעזרתו נמנה כאן את מנהלי החפירות והסקרים בהר חרמון, הגליל, הכרמל, אפק, אפולוניה, באר-שבע, תל קסילה וערד. עם זאת התייעצו איתו מיטב הארכאולוגים וחוקרי ההיסטוריה ממוסדות אקדמיים בארץ ובחוץ לארץ גם בדבר קושיות היסטוריות שהידע שלו עזר בפתרונן. הוא יצר קשרים עם עמיתים בעולם והוזמן וחלק את מחקריו בהרצאות בחוץ לארץ בעיקר בנושאים הקשורים למטבעות ארץ-ישראל ומטבעות שנטבעו בידי שליטים יהודים. קינדלר הוזמן לכל הבכנסים בינלאומיים לנומיסמטיקה שהתקיימו ברחבי העולם בעיקר מטעם "הקונגרס הבינלאומית לנומיסמטיקה".
קינדלר שימש משך שנים רבות יועץ לבנק ישראל בבניית אוסף מטבעות עתיקים המשקפים את ההיסטוריה של הטביעה בארץ ישראל ועזר ברכישת מטבעות ואוספים ייחודיים לאוסף זה. כמו כן הוא מונה להיות חבר הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל, במסגרת בה נועץ בו בנק ישראל בדבר עיצוב מטבעות אשר נטבעו עליהם דגמי מטבעות יהודיים עתיקים, בעיצוב השטרות ומטבעות זיכרון.
במהלך שנות ה-80 לימד נומיסמטיקה במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והקנה לדורות של סטודנטים ידע רב ועניין בתחום ייחודי זה שדורש התמדה וחיפוש מתמשך ורצוף בהיותו יחסית מדע צעיר שעד היום מתגלים מטבעות חדשים שלא זוהו בעבר.
במהלך חייו של ד"ר אריה קינדלר לוותה אותו הנומיסמטיקה והוא היה לחוקר ואיש מדע מן המעלה הראשונה. ד"ר קינדלר הוא נומיסמט עתיר זכויות שהפך את הנומיסמטיקה מדרגת אספנות לדיסציפלינה מדעית עצמאית. בימינו מקצוע זה הנלמד באקדמיה כחלק מהקוריקולום באוניברסיטאות בארץ. לא מעט בזכותו עד היום ממשיכה פעילות "החברה הנומיסמטית לישראל" בהקניית ידע בתחום בארגון הרצאות ומפגשים.
בשנת 2020 הוציאו לכבודו אוניברסיטת בר-אילן ומוזיאון ארץ-ישראל את הספר: "ירושלים וארץ ישראל - ספר אריה קינדלר" בעריכת: יהושע שוורץ, זהר עמר ועירית ציפר, רמת-גן 2020.
ספריו ומאמריו מהווים מחקר ראשוני ובסיסי בתחומם ועליהם נשענים מחקרים חדשים רבים.
הרצאות בכנסים בינלאומיים
עריכהפרסומים מדעיים
עריכהאריה קינדלר פרסם במהלך 50 שנות מחקר חמישה ספרים ו-173 מאמרים.[6]
ספריו
עריכה- מטבעות טבריה, הוצאת חמי טבריה בע"מ, טבריה 1962.
- המטבע בישראל ובעמים: ימי קדם ועד ימינו, תל אביב, הוצאת לדעת, 1963.
- מטבעות ארץ-ישראל: אוסף בנק ישראל, ירושלים: הוצאת כתר, 1971.
- The Coinage of Bostra, Warminster, 1983.
- A Bibliography of the City Coinage of Palestine, From the 2nd CenturyB.C. to the 3rd Century A.D. BAR, International series 374, Oxford 1987 (With Alla Stein).
פרסים והוקרה
עריכהבשנת 2003 הוקם על שמו פרס מטעם סניף תל אביב של החברה הנומיסמטית הפרס נקרא "פרס אריה קינדלר למחקר נומיסמטי" הניתן לחוקרים אשר פרסמו ספרים מדעיים על מטבעות עתיקים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אריה קינדלר, ברשת החברתית Goodreads- אריה קינדלר, דף שער, בספרייה הלאומית
- הספרים של אריה קינדלר, באתר "סימניה"
- דר-אריה-קינדלר-1920–2014 אריה קינדלר, באתר-LIDERMN.CO.IL
- אריה קינדלר, "מטבעות מלחמת בר-כוכבא", בתוך: מרד בר-כוכבא, אהרן אופנהיימר (עורך), מרכז זלמן שזר, ירושלים, 1980, פרק יג, עמ' 159–177. באתר כותר
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 לידרמן - סוחר מורשה במטבעות - ארץ ישראל הטובה - משפחתו של ד"ר יעקב קפלן, באתר liderman
- ^ אריה קינדלר, "השפעות הלניסטיות על מטבעות החשמונאים", בתוך: אוריאל רפפורט וישראל רונן (עורכים), מדינת החשמונאים : לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית, קובץ מאמרים, ירושלים: יד בן צבי, 1993, עמ' 102–121.
- ^ Arie Kindler, The Coinage of Bostra, Warminster, 1988
- ^ Arei Kindler, The Monetary Patterns and Function of the Jewish ,Coins, The Proceedings of the International Numismatic Convention, Jerrusalem 1963, The Patterns and Monetary Development in Phoenicia in Antiquity, Tel Aviv, pp. 180-205.
- ^ Arie Kindler, The Synagogue Treasure of Meroth, Upper Galilee, Israel, in: Proceedings of the 10th International Numismatic Congress, London 1986, London, pp. 315-320.
- ^ Rachel Barkay, KindlerA Bibliography of Arie, Israel Numismatic Journal 13, 1999, עמ' 4-13