אריך מנדלסון

אדריכל גרמני-יהודי

אריך מנדלסוןאנגלית: Erich Mendelsohn;‏ 21 במרץ 188715 בספטמבר 1953)[1] היה אדריכל יהודי-גרמני בעל שם עולמי, אשר הושפע בעבודתו בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות. חותמו של מנדלסון באדריכלות הארץ ישראלית בא לידי ביטוי בשורת מבנים עירוניים בעלי ערך שתכנן בתקופת היישוב העברי.[2]

אריך מנדלסון
Erich Mendelsohn
אריך מנדלסון
אריך מנדלסון
אריך מנדלסון
לידה 21 במרץ 1887
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אלנשטיין, ממלכת פרוסיה
פטירה 15 בספטמבר 1953 (בגיל 66)
ארצות הבריתארצות הברית סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1912–1953 (כ־41 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
זרם באמנות האובייקטיביות החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מגדל איינשטיין
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אריך מנדלסון נולד בשנת 1887 בעיר אלנשטיין בפרוסיה המזרחית שבגרמניה (כיום אולשטין בפולין).

עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה - מנדלסון היגר לאנגליה וכן גם עלה לארץ ישראל, ובהן התגורר ופעל במקביל.

מנדלסון, שהיה ארכיטקט בעל שם עולמי, לא הסתגל לתנאי החיים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, ולכן ירד בשנת 1941 לארצות הברית, שבה נפטר בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, בשנת 1953.

 
בית חיים ויצמן במכון ויצמן למדע ברחובות.

עבודתו עריכה

מנדלסון תכנן בגרמניה מפעלי תעשייה, את מגדל איינשטיין בפוטסדאם ואת "כלבו שוקן", רשת בתי המסחר של זלמן שוקן.

בארץ ישראל פתח מנדלסון משרד אדריכלים שפעל במחצית השנייה של שנות ה-30. בין עובדי משרדו היה האדריכל גד אשר שלימים הפך לאדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות. מנדלסון תכנן את ביתו של חיים ויצמן ברחובות, אשר כונה "הארמון". הבית, שנבנה בשנת 1936, התפרס על שטח של 796 מ"ר. עם היבחרו של ויצמן לנשיאות מדינת ישראל, הפך הבית למעונו הרשמי של הנשיא. בשנת 1966, עם פטירתה של ורה ויצמן, הפך הבית למוזיאון, ובשנת 1999 שופץ המקום ושוקם על ידי האדריכל הלל שוקן ונפתח מחדש לציבור. הבית כולל עשרה חדרי מגורים ועוד כ-40 חדרי שירות, ושטחי הגנים המקיפים את הבית משתרעים על פני 44 דונם. בסמוך ל"בית ויצמן" תכנן מנדלסון מספר מבנים ב"מכון זיו" (שהפך לאחר מכן למכון ויצמן למדע).

בתל אביב תכנן את המבנה הראשון של מכללת מקס פיין, שהוקם בשנת 1931 בגבול מתחם הנפט ושכונת הרכבת (שכונת העגלונים).

זלמן שוקן, לקוחו של מנדלסון מתקופת עבודתו בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1934, הזמין את מנדלסון לתכנן עבורו את מעונו (בית זלמן שוקן) ואת ספריית שוקן בשכונת רחביה בירושלים.

בנוסף לאלה תכנן מנדלסון את בניין בנק אנגלו-פלשתינה בירושלים (לשעבר בניין בנק לאומי ברחוב יפו מול כיכר ספרא וכיום סניף של לשכת התעסוקה), את בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ואת בית החולים רמב"ם בחיפה.

מנדלסון היה מבין התומכים במיזם אטלנטרופה.[3]

לקריאה נוספת עריכה

  • זיוה שטרנהל, "אריך מנדלסון – מברלין לירושלים", אלפיים 32, 2008.
  • David Palterer (a cura di) "Erich Mendelsohn. Nuove riflessioni New riflections Tre Lune Edizioni Mantova 2004
  • David Palterer, "Tracce di Mendelsohn", in Domus, 646, 1984, pp. 4–9

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Erich Mendelsohn". אנציקלופדיה בריטניקה. נבדק ב-15 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ רשימת האדריכלים הבולטים, שפעלו בארץ ישראל, בתקופת העלייה החמישית, כולל סיכום קורות החיים המקצועיים של כל אחד מהם, מתוך חומר עזר בקורס לתולדות האמנות, מאת אליעזר פרנקל
  3. ^ CABINET // Atlantropa