ארינפורה

ארינפורה
SS Erinpura
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית נוסעים
צי	British-India Steam Navigation Company
ציוני דרך עיקריים
מספנה	William Denny and Brothers
אחריתה	טובעה ב-1 במאי 1943
מיקום	32°40′00″N 19°53′00″E / 32.66666667°N 19.88333333°E
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם השנייה
מידות
אורך	125.27 מ'
רוחב	16.03 מ'
שוקע	7.16 מ'

ארינפורה (באנגלית: Erinpura) הייתה אוניית נוסעים ומטען בריטית שהטביעו מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, במלחמת העולם השנייה. רוב אנשי הצוות והחיילים שהיו על סיפונה נהרגו, בהם גם 139^[1] חיילים ארצישראלים ששירתו בחיל התובלה המלכותי בפלוגת ההובלה 462 שנטלה חלק במערכה בצפון אפריקה.

קורות האונייה

האונייה, שנבנתה ב־1911, נקראה על שם עיר במחוז ראג'סטאן שבהודו. היא שימשה כאוניית מסחר באזור האוקיינוס ההודי ודרום מזרח אסיה. האונייה הוסבה לשירות בצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה ולאחריה חזרה לשייט בקו המסחרי שלה. היא גויסה שוב לשירות בצי המלכותי ב-1938 בעקבות הסכם מינכן.

ארינפורה יצאה מנמל אלכסנדריה כחלק משיירה ימית בת 27 אוניות שהובילו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי, מלוות ב-11 ספינות מלחמה. מטרת השיירה הייתה להגיע למלטה, ושם להיות חלק מצי פלישת בעלות הברית לסיציליה. למעט קצין אחד ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462, אשר עלו על אונייה אחרת בשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגת התובלה על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. יעד ההפלגה לא היה ידוע לאיש מהחיילים לבד ממפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה.

ב־1 במאי 1943, שעה 18:00, כשהייתה כ־50 ק"מ צפונית לבנגזי, זוהתה השיירה על ידי מטוס סיור גרמני מסוג שטורך (אנ'). בשעה 21:00 הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים; שתי אוניות נפגעו בתקיפה האווירית - ארינפורה ועוד מכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האונייה ואנשי צוות הארינפורה שהיו בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה, לצמצם סכנת היפגעותם מהתקיפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מדפנות האונייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות. המטוסים הגרמנים המשיכו להמטיר אש מקלעים על האונייה הפגועה ועל הניצולים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.

רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל בעזרת אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשיכה לא הבחינו רוב אוניות השיירה בספינות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה בטריפולי שבלוב, שם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה למלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים, מיחידת תובלה אחרת.

מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האונייה נספו 664, חלקם הגדול היו מבני לסוטו שהשתייכו לחיל החפרים האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. לבד מחיילי פלוגת התובלה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.

הנצחת חללי הארינפורה בישראל

על שמם של ההרוגים הארצישראלים נקראו רחובות ברחבי הארץ. בשכונת רמת החייל בתל אביב נקרא הרחוב "ק"ם" (140), ובעבר נקרא "ק"ם ממצולות"; בתחילה נקרא הרחוב "קל"ח" כאשר מספר הנספים שנמנו היה 138^[2]. בחיפה נקרא על שמם רחוב קל"ח^[3] בשכונת בת גלים. בגבעתיים רחוב מצולות ים נקרא על שם האסון. בנתניה מצוין שם האונייה ברחוב בשכונת עין התכלת, ובבני ברק נקרא רחוב השלושה על שם שלושה מבני המקום שנספו באונייה.

אנדרטאות

לזכרם של החללים הוקמה אנדרטה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

בקיבוץ דגניה א' נמצאת אנדרטה לזכרו של חבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שהיה בין הנספים בארינפורה. שני חיילים שנפצעו בטביעת האונייה ונפטרו מפצעיהם, קבורים בבתי הקברות של הצבא הבריטי בטריפולי שבלוב ובבריטניה.

הנצחה באמנות

היצירה "ארינפורה" של האמנית חוקרת רחלי רוגל היא הנצחה רכה לחללי האונייה וביניהם יעקב בן ישראל ממושב גיבתון שהיה מהמבוגרים שבהם, בן 39 בנופלו. היצירה מתכתבת עם האנדרטה בהר הרצל. הוצגה בתערוכות בישראל ומחוצה לה^[4]^[5].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארינפורה בוויקישיתוף

תולדות הספינה ותמונות שלה (אורכב 07.04.2005 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
The Erinpura: Basotho Tragedy (באנגלית)
מרדכי אשל, פינת הזיכרון לשמואל (מוליא) תנפילוב בדגניה א'
רועי מנדל, נלחמו בגרמנים ונספו. חוזרים לאסון "ארינפורה", באתר ynet, 19 באפריל 2012
מצגת האנייה ארינפורה ומתנדבי היישוב לצבא הבריטי
מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטה לחללי הספינה ארינפורה בהר הרצל, באתר "חלון אחורי", אוקטובר 2017
עופר אדרת, 76 שנים לאחר מותם מאש הנאצים, נחשפים סיפוריהם של חללי האונייה הבריטית ארינפורה, באתר הארץ, 14 במרץ 2019
Soldiers of the Erinpura, דף מרכז ובו תשע רשומות בבלוג "Excursions in Jewish Military History and Jewish Genealogy" אודות ארינפורה, 2016 (באנגלית)
חלום חלמתי: עמרם מתאבק עם גלי הים בבלוג יד יצחק בן-צבי

הערות שוליים

^ בעת גילוי האנדרטה בהר הרצל (ראו בהמשך) הוברר שהמספר הנכון הוא 139 ולא 140 כפי שמופיע בספרות. ראו גם רשימת החללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת חללי האונייה "ארינפורה" באתר נזכור.
^ מדריך רחובות תל אביב יפו
^ אמציה פלד, רחוב קל"ח, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
^ קטלוג התערוכה, הכמיהה לשלום, נהריה: משרד המדע, התרבות והספורט, 2007, עמ' 182
^ Carey Patterson Bresenhan, Creative Quilting - the journal quilt project, Stow MA, USA: John P. Bolton Esq Interweave Press, 2006, עמ' 42

[1] בעת גילוי האנדרטה בהר הרצל (ראו בהמשך) הוברר שהמספר הנכון הוא 139 ולא 140 כפי שמופיע בספרות. ראו גם רשימת החללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת חללי האונייה "ארינפורה" באתר נזכור.

[2] מדריך רחובות תל אביב יפו

[3] אמציה פלד, רחוב קל"ח, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

[4] קטלוג התערוכה, הכמיהה לשלום, נהריה: משרד המדע, התרבות והספורט, 2007, עמ' 182

[5] Carey Patterson Bresenhan, Creative Quilting - the journal quilt project, Stow MA, USA: John P. Bolton Esq Interweave Press, 2006, עמ' 42

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]