יהודה אריסטובולוס הראשון
יהודה אריסטובולוס הראשון[1] (ביוונית: Ἀριστόβουλος;[2] נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון.[3]
 | |||||
| איור משנת 1553. | |||||
| לידה |
המאה ה־2 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 103 לפנה"ס | ||||
| מדינה | ממלכת החשמונאים | ||||
| מקום קבורה | ירושלים | ||||
| בת זוג | שלומציון המלכה | ||||
| שושלת בית חשמונאי | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו
עריכהאריסטובולוס ואחיו אנטיגונוס הראשון שיתפו פעולה, עוד בתקופת חיי אביהם, במלחמה לכיבוש השומרון והנחילו תבוסה למלך הסלאוקי אנטיוכוס התשיעי שבא לעזרתה. במסגרת המלחמה הזו הם כבשו את בית שאן והגלו את תושביה, וגם כבשו את שומרון, הרסו אותה, והגלו אף את תושביה.[4]
על פי יוספוס את משרת הנשיאות ייעד יוחנן הורקנוס הראשון לאשתו, אך משעלה אריסטובולוס לשלטון הוא כלא את אמו עד שגוועה, וגם את אחיו, אלכסנדר ינאי ואבשלום. את אחיו, אנטיגונוס הראשון, שהיה קרוב אליו בשנים ואהוב עליו, העריך וחלק לו כבוד.
הישגו הגדול של אריסטובולוס, על ידי, שלוחו, אחיו, היה כיבוש שטחי הגליל ובעיקר כיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני.[5] בתקופת שלטונו הקצרה, שארכה שנה בלבד, הספיק יהודה אריסטובולוס לכבוש את עמק יזרעאל ולגייר את תושבי הגליל העליון.
יוספוס מספר שמששמע אריסטובלוס על ניצחונות אחיו אנטיגונוס, חשש שמא זה יתפוס את מקומו. הוא הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק, וציווה גם שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר. שלומציון המלכה, אשתו של אריסטובולוס, ששטמה את אנטיגונוס, הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן עשה, וכצפוי הרגו אותו השומרים.
האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את מחלת המלך אריסטובולוס הראשון עד מותו בשנת 103 לפני הספירה.
לאחר מותו, שחררה אלמנתו שלומציון את אחיו שנאסרו על ידו, נישאה למבוגר שבהם - אלכסנדר ינאי, ומינתה אותו למלך.[6]
מחקר
עריכהיהודה אריסטובולוס נחשב למקורב ליוונים,[דרוש מקור] אשר כתבו[דרושה הבהרה] עליו שהיה איש ישר וטוב.[דרוש מקור] עם זאת, קלוזנר כותב שגיורם של היטורים מעיד שלמרות קרבתו ליוונים לא היה אריסטובולוס מתייוון ממש.
החוקרים נחלקו לגבי אמיתות התיאורים של אריסטובלוס אצל יוסיפוס ולגבי אופיו של אריסטובלוס.
צבי גרץ קיבל את עדות היונים שאריסטובלוס היה "איש ישר וטוב" וטען שההאשמות כלפי אריסטובלוס שהמית את אמו ברעב ושהרג את אחיו אנטיגונוס מקורם בחוגים של הפרושים אשר שנאו את המלך בגלל שהיונים אהבו אותו. לדעת יוסף קלוזנר[דרוש מקור], מקורם של ההאשמות כלפי יהודה אריסטובולוס, באויביו אשר התנגדו לו משום שהכריז על עצמו כמלך. יצחק אייזיק הלוי טוען מנגד שהסיפור על רצח אנטיגונוס מגיע ממקור צדוקי ובולט בו הניסיון לרכך את אשמתו של יהודה אריסטובולוס. לטענתו, האשמת שלומציון במות אנטיגונוס הוא שקר שהומצא על ידי הצדוקים ושעצם כך שהפר את צוואת אביו וכלא את אמו ואחיו מעיד על אופיו הרע.[7]
עץ משפחה של השושלת
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
- יהודה אריסטובולוס הראשון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יהודה אריסטובולוס הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק י, פסקה ג, סעיפים 240–241: "יהודה הקרוי גם אריסטובולוס [...] יהודה הוא הראשון שענד את כתר (המלוכה)".
- ^ הגיית השם ביוונית: אריסטובולוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה א, סעיף 301. "הוא היה הראשון שענד כתר 471 שנה ושלשה חודשים אחרי ששב העם לארצו כשנשתחרר משעבוד בבל".
- ^ יוספוס, מלחמות היהודים א' 63-66
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יב, פסקה א, סעיף 320.
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק שני, עמ' 454-456