פתיחת התפריט הראשי

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישייוונית: Ἀριστόβουλος;[1]53 לפנה"ס36 לפנה"ס) הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי. ייתכן ושמו העברי של אריסטובולוס היה "יונתן" או "יהודה".[2]

אריסטובולוס השלישי
לידה 53 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 36 לפנה״ס (בגיל 17 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כהן דת עריכת הנתון בוויקינתונים
הכהן הגדול
37 לפנה"ס36 לפנה"ס
מונרך בתקופה הורדוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

אריסטובולוס נולד בשנת 53 לפנה"ס והיה בנם של אלכסנדר השני ואלכסנדרה.

בשנת 37 לפנה"ס הדיח הורדוס את מתתיהו אנטיגונוס השני, המלך האחרון מבית חשמונאי, השתלט על ממלכת יהודה ונשא לאשה את מרים, אחותו של אריסטובולוס.

בתחילה מינה למשרת הכהן הגדול את חננאל הבבלי, אדם שהיה חסר בסיס כוח ביהודה ולכן לא יכול להוות איום על שלטונו של הורדוס. אמו של אריסטובולוס, אלכסנדרה, ראתה במינוי זה פגיעה בזכויותיו של בנה, ובעזרת קשריה עם קלאופטרה השביעית מלכת מצרים הצליחה לקבוע לאריסטובולוס ראיון עם מרקוס אנטוניוס, שליטו הרומאי של המזרח.

הורדוס, שחשש שיצירת קשר בין מרקוס אנטוניוס לאריסטובולוס תהיה הצעד הראשון לקראת הדחתו מהמלוכה והמלכתו של אריסטובולוס תחתיו, הדיח את חננאל ומינה את אריסטובולוס לכהן גדול תחתיו, והוא בן 17 בלבד. באופן זה גרם הורדוס לביטול הסיבה שלשמה אריסטובולוס הוזמן לראיון עם אנטוניוס, וסיכל את הסכנה שביצירת קשר בינו לשליט הרומאי של המזרח.

למרות גילו הצעיר אריסטובולוס היה אהוד ומקובל על העם בשל יחוסו האצילי. הורדוס נתמלא קנאה כאשר העם מריע לו בהתרגשות, בעת שהקריב את קורבנות חג הסוכות בבית המקדש, ומתוך חשש שיום אחד אריסטובולוס, אהוב העם, יצליח להדיחו, החליט לחסל אותו. בשנת 36 לפנה"ס, מיד לאחר החג, הזמין הורדוס את אריסטובולוס לארמון ביריחו, שם ארחה אותם לסעודה, אמו של אריסטובולוס, אלכסנדרה. במהלך המשתה, השקה אותו יין ולאחר מכן הציע לו להצטרף אל כמה מן העבדים והידידים ולרחוץ בבריכת הארמון. ובשעה שכמה מעבדיו של הורדוס היו משתעשעים בבריכה, הטביעו את אריסטובולוס והציגו את רציחתו כטביעה.[3]

לרצח היו השלכות קשות על היחסים בין הורדוס לבין אשתו מרים, ואמה אלכסנדרה, והוא הוביל בסופו של דבר לרציחתן.

אריסטובולוס היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי ועם רציחתו בא סופה של השושלת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הגיית השם ביוונית: אריסטובולוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תרגום יעקב נפתלי שמחוני, ספר א, פרק כב, פסקה ב, הערה 1, עמ' 93: "בהוצאת ניזה: יונתן. ואולי זאת טעות במקום ״יהודה״ - וזה היה כנראה שמו העברי של הכהן הגדול האחרון לבית החשמונאים"; מפתח: ארסטבולוס (ג), עמ' 537: "נ״א יונתן"; יונתן (ב), עמ' 560: "כך הוא בהוצאת ניזה במקום אריסטובולוס".
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר טו, סעיפים 50–55; ראו גם: מלחמת היהודים, ספר א, פרק כב, פסקה ב, סעיף 437.