ראסינג אף. סי. יוניון לוקסמבורג

קבוצת כדורגל מלוקסמבורג
(הופנה מהדף אריס בונבואירה)

ראסינג אף. סי. יוניון לוקסמבורגלוקסמבורגית: Racing Fussball Club Union Lëtzebuerg) הוא מועדון כדורגל הממוקם בדרום לוקסמבורג, בעיר לוקסמבורג. המועדון משחק בליגת העל של לוקסמבורג.

ראסינג יוניון
Racing Fussball Club Union Lëtzebuerg
RacingUnion.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ראסינג יוניון לוקסמבורג
תאריך ייסוד 12 במאי 2005
אצטדיון סטאדה אצ'ילה האמרל, לוקסמבורג
(תכולה: 7,600)
יו"ר ג'ין-מארק פאבר
מאמן אלכסנדר פרנסשי
ליגה ליגת העל של לוקסמבורג
www.racing-fc.lu
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
סמל הקבוצה בעבר

המועדון הוקם בשנת 2005 מאיחוד שלושת המועדונים העירוניים: אליאנס 01' לוקסמבורג, ספורה לוקסמבורג ויוניון לוקסמבורג. שמו של המועדון הוא צירוף שני מועדוני עבר גדולים בכדורגל הלוקסמבורגי: ראסינג קלוב לוקסמבורג ויוניון ספורטיב לוקסמבורג, שני מועדונים בעלי מסורת ותוארי אליפות. המועדון הוא בעצם מיזוגים ואיחודים של 8 מועדונים לאורך ההיסטוריה.

היסטוריהעריכה

השנים הראשונותעריכה

המועדון ראסינג קלוב לוקסמבורג (Racing Club Luxembourg) נוסד בשנת 1907 והפך לאלוף הרשמי הראשון של מדינת לוקסמבורג על ידי זכייה בתואר בעונת 1909/1910. ראסינג לוקסמבורג זכתה גם בגביע הראשון בשנת 1922.

יחד עם ספורטינג קלאב לוקסמבורג (Sporting Club Luxembourg) ויוניון ספורטיב הולריך (Union Sportive Hollerich), שלושת המועדונים של עיר הבירה שלטו בכדורגל הלוקסומבורגי בימיה הראשונים. עליונותם של שחקני הכדורגל של עיר הבירה הייתה כזו שבמשחק הרשמי הראשון של נבחרת לוקסמבורג מול נבחרת צרפת ב-29 באוקטובר 1911, ההרכב הפותח הורכב כולו משחקני ראסינג, ספורט ויוניון. המשחק הסתיים בתוצאה 4–1 לטובת צרפת.

איחודים ומיזוגים בשנות ה-20עריכה

שליטתם של מועדוני הכדורגל בעיר הבירה הגיעה לסיומה בסוף שנות ה-20 עם הופעתן של קבוצות מדרום הארץ, כמו פולה אש ורד בויז דיפרדנג'. ירידת ההצלחה הספורטיבית הובילה אפוא לתופעה שאמורה הייתה להשפיע עמוקות על קהילת הכדורגל בקומונה, כלומר נטייתם של מועדונים לעסוק במיזוגים על מנת לאחד מקורות תקציביים ליצירת קבוצות ברמה גבוהה יותר.

המיזוג הגדול הראשון התרחש ב-1923 עם האיחוד של שני המועדונים האלופים הראשונים של לוקסמבורג: ראסינג וספורטינג. מקורותיה של ראסינג היו בלימפרטסברג, שם המגרש שלהם היה במקום שבו נמצא היום אצטדיון ה-"Scheberfouer" לפני שעברו ל"רו ד'אש" (route d'Esch) בשנת 1912. הוא זכה בגביע לוקסמבורג הראשון, וגבר על ג'אוניס אש 2–0 בגמר. ספורטינג, המועדון של העיר לוקסמבורג סיטי, מצא מגרש במה שהוא היום "כיכר ווינסטון צ'רצ'יל", בשנת 1910 וגם איפה שהקבוצה לקחה את האליפות שהוחזרה אליה ב-1919. ב-1923 התאחדו שני המועדונים תחת השם החדש ספורה לוקסמבורג (CA Spora Luxembourg). השם "Spora" הגיע משלוש האותיות הראשונות של SPorting והשתיים הראשונות של RACing. מועדון זה לא רק יהפוך לאחד המוצלחים ביותר, אלא גם לאחד ממועדוני הספורט הגדולים בארץ עם ענפים אחרים כמו אתלטיקה, סיף, טניס ועוד.

שנתיים לאחר מכן ב-1925, המועדונים המצליחים ביותר, יוניון ספורטיב אורליך / בונבואירה (Union Sportive Hollerich / Bonnevoie), התמזגו עם ג'אוניס ספורטיב (Jeunesse Sportive), מאזור וורלורנקוסט של העיר. יוניון רצתה את המיזוג הזה כדי שתוכל לשחק במגרש האיכותי והטוב בהרבה שנמצא בוורלורנקוסט. מרגע זה המועדון נודע בשם יוניון ספורטיב לוקסמבורג, ושיחק את המשחקים שלו בוורלורנקוסט במקום שבו נמצא היום המגרש הביתי של ראסינג FC יוניון, סטאד אצ'ילה האמרל.

שני המיזוגים הללו יוכתרו במהירות בהצלחה: יוניון, שקבוצתו הייתה מלאה בשחקנים בינלאומיים לוקסמבורגים, זכתה בתואר השישי שלה בשנת 1927. ספורה מצדה גם החלה תקופה של הצלחה אדירה, שעד מלחמת העולם השנייה תראה אותם. זכייה בשבעה תוארי אליפות וכן שלוש זכיות בגביע.

ספורה לוקסמבורגעריכה

מאז הקמת קבוצה ספורה לוקסמבורג ב-1923 ועד לכיבוש לוקסמבורג על ידי הנאצים, וכן לאחר 1945, נרשמה על שמם של ה"כחולים-צהובים". על המגרש שלהם באמצע אזור מגורים של לוקסמבורג סיטי, בקשר קבוע עם תושביה ובעיקר עם הנוער, ספורה חוותה הצלחה גדולה. במהלך תקופה זו היא צברה מוניטין של ארגון אירועים גדולים במגרש הביתי שלה. משנת 1924 ואילך, ספורה ארגנה את גביע שלושת האומות במהלך סוף השבוע של חג הפסחא. שתי קבוצות זרות הוזמנו, והתחרות הזו הפכה בסופו של דבר להרבה יותר חשובה מסיבוב רגיל של משחקי ידידות. יותר מ-25 עונות, הקהל הלוקסמבורגי חזה בקבוצות גדולות שהגיעו כמו אוסטריה וינה עם כוכבה מתיאס סינדלר, פ.ס.וו. איינדהובן, סלביה פראג, בירסחוט, ויצ'נצה ואפילו איי.סי באנגו הברזילאית. המשחקים הללו נמשכו עד ליום שבו ספורה עברה למגרש חדש על כביש ד'ארלון לאצטדיון שהוא היום ביתה של נבחרת לוקסמבורג, סטאד ג'וזי בארת'ל.

הצלחת של יוניוןעריכה

תואר האליפות של 1961 יהיה האחרון עבור ספורה, לפני שנעלמה מהכדורגל הלוקסמבורגי, אולם הזכיות האחרונות של המועדון היו שתי זכיות בגביע הלוקסמבורגי ב-1965 וב-1966, בחסות המאמן-שחקן שלהם ויק נירנברג. המקצוען לשעבר כבש שלושער מול ריאל מדריד עבור קבוצתו ניס בליגת האלופות של 1960.

יוניון ספורטיב לוקסמבורג, שכמעט נעלמו לאחר זכייתם באליפות 1927, צצו מחדש ולקחו הביתה שני תוארי אליפות בעשור זה (1962 ו-1971) וחמש זכיות בגביע (1959, 1963, 1964, 1969, 1970) תוך שתים עשרה שנים. שחקנים כמו ג'וני לאונרד, מלך השערים שלוש פעמים בליגה הבכירה לפני שהצטרף למץ הצרפתית, וניקו בראון הפכו לסמלים של תקופה זו. לפני תחילת הקריירה המקצועית שלו, ניקו בראון כבש 25 שערים ב-22 משחקים באליפות 1970/1971 שבה שלטה המועדון שלו מבלי להפסיד אפילו משחק אחד.

בשנות ה-60 הגיח מועדון נוסף, אריס בונבואירה. ב-1963/1964, לאריס בונבואירה היו חגיגות ענק כאשר בעונתה החמישית של כדורגל צמרת היא זכתה בתואר. המועדון מהאזור המאוכלס ביותר בעיר הוציא את בני הדודים שלו מוורלורנקוסט, יוניון. זה היה הגביע הראשון בהיסטוריה שלו, שראשיתו בשנת 1922, והוא נחגג בפארק דה ספורט, שנקרא כיום Stade Camille Polfer המשמש בימים אלו כמגרש האימונים של ראסינג יוניון.

תוך שאריס זוכה בתוארי האליפות לעונת 1966 ו-1972, הצליחה הקבוצה גם לזכות בגביע ב-1967, ושוב הקצה את האיחוד מוורלורנקוסט. עם זאת, אלו יתגלו כהצלחות האחרונות של מועדון זה. היא לעולם לא מצאה לאחר מכן את אותה רמת הצלחה שהייתה לה בשנות ה-60 ותחילת שנות ה-70.

סוף שנות ה-80 ושנות ה-90 הניבו הצלחות ליוניון לוקסמבורג, אף על פי שהקבוצה התמודדה עם מאבקים בתחילת שנות ה-80 הם איבדו את הכישרון המבטיח ביותר ואת מלך השערים שלהם בליגה הלאומית עם 26 שערים בגיל 20, רובי לנגרס, ונאלצו להסתמך על השחקנים הנאמנים ביותר עבור הקבוצה שלהם.

מזלם השתנה במהרה, ועם הזכיות בגביע לוקסמבורג ב-1986, 1989 ו-1991, הם הצליחו להכניס דינמיקה חדשה לקבוצה. זה איפשר להם לזכות באליפות שלוש שנים ברציפות בשנים 1990 ועד 1992. יוניון תהיה הקבוצה האחרונה מהבירה שתזכה בתואר במאה ה-20, עם זכייתה בגביע ב-1996. זה יהיה התואר האחרון עבור קבוצה מלוקסמבורג סיטי למעלה מ-20 שנה.

ספורה, אריס ויוניון כולן נקלעו אז לקשיים כלכליים וספורטיביים. לאחר שחיה שנים מעל ליכולותיה, עם העברות יקרות ושכר מופרז, כמו גם הזנחת פיתוח נוער, תוך יצירת חובות גבוהים במיוחד, נאלצה אריס להתמזג יחד עם הולאריץ' (CS Hollerich) בשנת 2001 ליצירת "אליאנס 01" (CS Alliance 01). גם יוניון וספורה נתקלו בקשיים, עם נוכחות נמוכה ביציעים שלהם וצבירת חובות גבוהים. המיזוג שיצר את אליאנס 01 הותיר את המועדון החדש ללא כל בסיס אוהדים או משאבים. בשנת 2005 הוחלט אפוא, בלחץ גדול של ראש העיר וחברי המועצה של העיר לוקסמבורג, למזג את אליאנס עם ספורה. וכך כל המועדונים הללו התאחדו לכדי מועדון אחד מעיר הבירה לוקסמבורג סיטי.

יצירת ראסינג אף סי יוניון לוקסמבורגעריכה

בעונה הראשונה של הקבוצה בליגה הבכירה בלוקסמבורג, בעונת 2005/2006 סיימה הקבוצה במקום ה-7 עם מספר נקודות זהה לווילץ 71 שסיימה במקום החמישי. בעונת 2007/2008 סיימה הקבוצה את הליגה במקום השני והעפילה בפעם הראשונה למפעלים האירופאים במסגרת גביע אופ"א בעונת 2008/2009. הקבוצה הפסידה בסיבוב המוקדמות הראשון לקבוצת קאלמר משוודיה והודחה מהטורניר. לאחר מכן הקבוצה דעכה עקב חוסר בספונסרים, והקבוצה נשרה לליגה השנייה.

המצב השתפר עם שובו של נשיא לוקסמבורג, בדמות נשיאת F91 דודלאנג' לשעבר, קארין רויטר, והמועדון החל להשתנות. עם תוכנית רפורמה רחבה, הושק תהליך התחדשות עמוק. שיא ראשוני של תהליך זה הושג כאשר ראסינג זכתה בגביע לוקסמבורג 2017/2018. לראסינג הורחקו שני שחקנים עם אדומים ושיחקו יותר מ-45 דקות עם 9 שחקנים. לאחר הארכה, הם הביאו את הניצחון בפנדלים, כאשר ז'וליאן ג'אהיר כבש את המנצח במשחק האחרון שלו במועדון.

תארים והישגיםעריכה

ראסינג אף סי יוניון לוקסמבורגעריכה

מועדונים בעברעריכה

איי סי ספורה לוקסמבורג

  • ליגת העל הלוקסמבורגית (11 אליפויות): 1924/1925, 1927/1928, 1928/1929, 1933/1934, 1934/1935, 1935/1936, 1937/1938, 1948/1949, 1955/1956, 1960/1961, 1988/1989
    • סגנית האלופה (10 פעמים): 1923/1924, 1925/1926, 1929/1930, 1930/1931, 1932/1933, 1944/1945, 1951/1952, 1958/1959, 1966/1967, 1987/1988
  • הגביע הלוקסמבורגי (8 זכיות): 1927/1928, 1931/1932, 1939/1940, 1949/1950, 1956/1957, 1964/1965, 1965/1966, 1979/1980
    • סגנית מחזיקת הגביע (8 פעמים): 1924/1925, 1928/1929, 1929/1930, 1930/1931, 1933/1934, 1944/1945, 1962/1963, 1986/1987

ראסינג קלוב לוקסמבורג

ספורטינג קלוב לוקסמבורג

יוניון לוקסמבורג

  • ליגת העל הלוקסמבורגית (6 אליפויות): 1926/1927, 1961/1962, 1970/1971, 1989/1990, 1990/1991, 1991/1992
    • סגנית האלופה (9 פעמים): 1921/1922, 1947/1948, 1962/1963, 1963/1964, 1964/1965, 1965/1966, 1972/1973, 1992/1993, 1997/1998
  • הגביע הלוקסמבורגי (10 זכיות): 1946/1947, 1958/1959, 1962/1963, 1963/1964, 1968/1969, 1969/1970, 1985/1986, 1988/1989, 1990/1991, 1995/1996
    • סגנית מחזיקת הגביע (10 פעמים): 1922/1923, 1925/1926, 1932/1933, 1936/1937, 1960/1961, 1961/1962, 1966/1967, 1977/1978, 1982/1983, 1996/1997

יו.אס. אולרייך בונבואירה

אריס בונבואירה

  • ליגת העל הלוקסמבורגית (3 אליפויות): 1963/1964, 1965/1966, 1971/1972
    • סגנית האלופה (פעם אחת): 1970/1971
  • הגביע הלוקסמבורגי (זכייה אחת): 1966/1967
    • סגנית מחזיקת הגביע (5 פעמים): 1963/1964, 1967/1968, 1971/1972, 1975/1976, 1978/1979

קישורים חיצונייםעריכה