אריתרופויאטין

EPO
מבנים זמינים
בנק מידע החלבונים	חיפוש אורתולוגים: PDBe RCSB
רשימת מבנים
	1BUY, 1CN4, 1EER
מזהים
שמות נוספים	EPO, EP, MVCD2, erythropoietin, Erythropoietin, ECYT5, DBAL
מזהים חיצוניים	OMIM: 133170 MGI: 95407 HomoloGene: 624 GeneCards: EPO
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום	כרומוזום 7
סוף	100,723,700 bp
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום	כרומוזום 5 (בעכבר)
סוף	137,531,504 bp
תבנית ביטוי RNA
	; ;
	נתוני התבטאות נוספים
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי	• פעילות הורמונלית; • protein kinase activator activity; • GO:0001948, GO:0016582 קשירת חלבונים; • erythropoietin receptor binding; • cytokine activity;
מיקום בתא	• אזור חוץ תאי; • cell surface; • cell body; • חלל חוץ תאי;
תהליכים ביולוגיים	• erythrocyte maturation; • negative regulation of cation channel activity; • response to interleukin-1; • תגובה להיפוקסיה; • negative regulation of intrinsic apoptotic signaling pathway in response to osmotic stress; • response to nutrient; • response to salt stress; • negative regulation of erythrocyte apoptotic process; • תגובה לטסטוסטרון; • GO:0044324, GO:0003256, GO:1901213, GO:0046019, GO:0046020, GO:1900094, GO:0061216, GO:0060994, GO:1902064, GO:0003258, GO:0072212 regulation of transcription by RNA polymerase II; • response to hyperoxia; • positive regulation of Ras protein signal transduction; • GO:0010260 הזדקנות; • בקרה שלילית של תהליך אפופטוזה; • GO:1901227 negative regulation of transcription by RNA polymerase II; • תגובה לגירוי חשמלי; • מחזור הדם; • response to estrogen; • cellular hyperosmotic response; • GO:0060469, GO:0009371 positive regulation of transcription, DNA-templated; • response to vitamin A; • response to lipopolysaccharide; • acute-phase response; • GO:0035404 peptidyl-serine phosphorylation; • response to axon injury; • hemoglobin biosynthetic process; • positive regulation of neuron differentiation; • בקרה חיובית של שגשוג תאים; • regulation of transcription from RNA polymerase II promoter in response to hypoxia; • positive regulation of ERK1 and ERK2 cascade; • positive regulation of neuron projection development; • negative regulation of calcium ion transport into cytosol; • negative regulation of myeloid cell apoptotic process; • activation of protein kinase activity; • embryo implantation; • GO:0072468 מעבר אותות; • positive regulation of activated T cell proliferation; • positive regulation of protein kinase activity; • negative regulation of neuron death; • GO:0097285 אפופטוזה; • response to dexamethasone; • שגשוג תאים; • erythrocyte differentiation; • erythropoietin-mediated signaling pathway; • positive regulation of tyrosine phosphorylation of STAT protein; • בקרה על פעילות קולטנים; • positive regulation of phosphatidylinositol 3-kinase signaling;
	מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
	2056
	13856
	ENSG00000130427
	ENSMUSG00000029711
	P01588
	P07321
	NM_000799
	NM_007942; NM_001312875
	NP_000790
	NP_001299804; NP_031968
	ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם	צפייה/עריכה נתוני עכבר

אריתרופויאטין (Erythropoietin, בקיצור EPO או המופויאטין; hemopoietin) הוא הורמון המופק בכליה. לתאים במח העצם יש קולטנים להורמון זה וקישור ההורמון לקולטן מעודד יצירת תאי דם אדומים. לאריתרופויאטין תפקידים ביולוגיים נוספים, ודוגמה לכך היא חשיבותו בתגובה לפגיעה נוירונית.^[5]

ההורמון מופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן).

שימוש באריתרופויאטין מלאכותי נעשה כיום לצורך טיפול באנמיה מסוגים שונים. באריתרופויאטין נעשה גם שימוש בספורט, שימוש אסור, אותו ניתן לגלות בדם בשל הבדלים בין אריתרופויאטין אנדוגני לבין אקסוגני, כגון שינויים לאחר תרגום המופיעים רק באנדוגני. שימוש באריתרופויאטין רקומביננטי, הניתן בהזרקות תת-עוריות או במתן תוך-ורידי, מיועד לעידוד אריתרופויאזיס במח העצמות. המינון נקבע על פי משקל המטופל ועל פי מידת התגובה שלו לטיפול. הטיפול בתרופה בדרך כלל משולב בטיפול בברזל, לרוב בהעמסה תוך-ורידית, ולאחריה טיפול פומי בתוספי ברזל.

היסטוריהעריכה

ב-1906 פאול קרנוט, פרופסור לרפואה בפריז, והאסיסטנט שלו דהפלנדר (DeFlandre) העלו את הרעיון כי הורמונים מבקרים את הייצור של תאי דם אדומים. לאחר ניסויים בארנבות שהקיזו את דמן, הבחינו השניים בעלייה בתאי הדם האדומים בארנבות הודות להמופויטין (hemopoietin). אווה בונסדורף ואווה ילביסטו שחקרו את ייצור תאי הדם האדומים העניקו להורמון את השם אריתרופויאטין. מחקרים נוספים נערכו על ידי ריזמן (Reissman) וארסלב (Erslev) הראו כי חומר מסוים במחזור הדם מסוגל לעודד יצירה של תאים אדומים ומגדיל את ההמטוקריט. החומר בודד וזוהה כאריתרופויאטין, ובכך נפתחה הדלת לשימושים העתידיים בו לטיפול במחלות כאנמיה.

ההמטולוג ג'ון אדמסון והנפרולוג ג'וזף אשבך (Eschbach) בחנו סוגים שונים של כשלים כלייתיים ואת תפקידו של ההורמון הטבעי אריתרופויאטין בייצור תאי דם אדומים. השניים שחקרו כבשים וחיות נוספות במהלך שנות השבעים תרמו להבנה כי אריתרופויאטין מעודד ייצור של תאי דם אדומים במח העצמות ועשוי לסייע בטיפול באנמיה בבני אדם. ב-1968 גולדווסר (Goldwasser) וקנג (Kung) התחילו בניסיונות לטיהור אריתרופויאטין אנושי, וכעבור תשע שנים הצליחו השניים לטהר 10 מ"ל. האריתרופויאטין המנוקה איפשר לרצף את חומצות האמינו באופן חלקי ולזהות את הגן המקודד להורמון זה.^[6] מאוחר יותר מחקר במימון NIH שנעשה באוניברסיטת קולומביה גילה דרך לסנתז אריתרופויאטין. על בסיס מחקר זה החלה חברת אמג'ן בייצור אריתרופויאטין מלאכותי בשם אפוגן (Epogen), שזכה לאישור ה-FDA ב-1989.