פתיחת התפריט הראשי

אריתרופויאטין

אריתרופויאטין (Erythropoietin, בקיצור EPO או המופויאטין; hemopoietin) הוא הורמון המופק בכליה. לתאים במח העצם יש קולטנים להורמון זה וקישור ההורמון לקולטן מעודד יצירת תאי דם אדומים. לאריתרופויאטין תפקידים ביולוגיים נוספים, ודוגמה לכך היא חשיבותו בתגובה לפגיעה נוירונית.[5]

EPO
Erythropoietin.png
מבנים זמינים
בנק מידע החלבוניםחיפוש אורתולוגים: PDBe RCSB
מזהים
שמות נוספיםEPO, EP, MVCD2, erythropoietin, Erythropoietin, ECYT5, DBAL
מזהים חיצונייםOMIM: 133170 MGI: 95407 HomoloGene: 624 GeneCards: EPO
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 7 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 7 (באדם)[1]
כרומוזום 7 (באדם)
מיקום גנומי עבור EPO
מיקום גנומי עבור EPO
עמדה7q22.1התחלה100,720,468 bp[1]
סוף100,723,700 bp[1]
תבנית ביטוי RNA
PBB GE EPO 217254 s at fs.png

PBB GE EPO 207257 at fs.png
נתוני התבטאות נוספים
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000799

NM_007942
NM_001312875

RefSeq (חלבון)

NP_000790

NP_001299804
NP_031968

מיקום (UCSC)Chr 7: 100.72 – 100.72 MbChr 5: 137.48 – 137.53 Mb
חיפוש PubMed[3][4]
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדםצפייה/עריכה נתוני עכבר

ההורמון מופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן).

שימוש באריתרופויאטין מלאכותי נעשה כיום לצורך טיפול באנמיה מסוגים שונים. באריתרופויאטין נעשה גם שימוש בספורט, שימוש אסור, אותו ניתן לגלות בדם בשל הבדלים בין אריתרופויאטין אנדוגני לבין אקסוגני, כגון שינויים לאחר תרגום המופיעים רק באנדוגני. שימוש באריתרופויאטין רקומביננטי, הניתן בהזרקות תת-עוריות או במתן תוך-ורידי, מיועד לעידוד אריתרופויאזיס במח העצמות. המינון נקבע על פי משקל המטופל ועל פי מידת התגובה שלו לטיפול. הטיפול בתרופה בדרך כלל משולב בטיפול בברזל, לרוב בהעמסה תוך-ורידית, ולאחריה טיפול פומי בתוספי ברזל.

היסטוריהעריכה

ב-1906 פאול קרנוט, פרופסור לרפואה בפריז, והאסיסטנט שלו דהפלנדר (DeFlandre) העלו את הרעיון כי הורמונים מבקרים את הייצור של תאי דם אדומים. לאחר ניסויים בארנבות שהקיזו את דמן, הבחינו השניים בעלייה בתאי הדם האדומים בארנבות הודות להמופויטין (hemopoietin). אווה בונסדורף ואווה ילביסטו שחקרו את ייצור תאי הדם האדומים העניקו להורמון את השם אריתרופויאטין. מחקרים נוספים נערכו על ידי ריזמן (Reissman) וארסלב (Erslev) הראו כי חומר מסוים במחזור הדם מסוגל לעודד יצירה של תאים אדומים ומגדיל את ההמטוקריט. החומר בודד וזוהה כאריתרופויאטין, ובכך נפתחה הדלת לשימושים העתידיים בו לטיפול במחלות כאנמיה.

ההמטולוג ג'ון אדמסון והנפרולוג ג'וזף אשבך (Eschbach) בחנו סוגים שונים של כשלים כלייתיים ואת תפקידו של ההורמון הטבעי אריתרופויאטין בייצור תאי דם אדומים. השניים שחקרו כבשים וחיות נוספות במהלך שנות השבעים תרמו להבנה כי אריתרופויאטין מעודד ייצור של תאי דם אדומים במח העצמות ועשוי לסייע בטיפול באנמיה בבני אדם. ב-1968 גולדווסר (Goldwasser) וקנג (Kung) התחילו בניסיונות לטיהור אריתרופויאטין אנושי, וכעבור תשע שנים הצליחו השניים לטהר 10 מ"ל. האריתרופויאטין המנוקה איפשר לרצף את חומצות האמינו באופן חלקי ולזהות את הגן המקודד להורמון זה.[6] מאוחר יותר מחקר במימון NIH שנעשה באוניברסיטת קולומביה גילה דרך לסנתז אריתרופויאטין. על בסיס מחקר זה החלה חברת Amgen בייצור אריתרופויאטין מלאכותי בשם אפוגן (Epogen), שזכה לאישור ה-FDA ב-1989.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אריתרופויאטין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000130427 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000029711 - Ensembl, מאי 2017
  3. ^ "Human PubMed Reference:". 
  4. ^ "Mouse PubMed Reference:". 
  5. ^ Siren AL et al. (2001). "Erythropoietin prevents neuronal apoptosis after cerebral ischemia and metabolic stress". Proc Natl Acad Sci USA 98: 4044–4049. PMID 11259643. doi:10.1073/pnas.051606598. 
  6. ^ Jelkmann W (מרץ 2007). "Erythropoietin after a century of research: younger than ever". Eur. J. Haematol. 78 (3): 183–205. PMID 17253966. doi:10.1111/j.1600-0609.2007.00818.x. 


  ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.