ארי פולמן

במאי קולנוע ישראלי

ארי פולמן (נולד ב-17 בדצמבר 1962) הוא במאי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ותסריטאי ישראלי. זכה בשלושה פרסי אופיר, בפרס האקדמיה לטלוויזיה ובפרסים מטעם איגוד הבמאים האמריקאי ואיגוד התסריטאים האמריקאי, והוא אחד משני הבמאים הישראלים שסרט בבימויים זכה בפרס גלובוס הזהב (קדם לו אפרים קישון).

ארי פולמן
ארי פולמן, 2008
ארי פולמן, 2008
לידה 17 בדצמבר 1962 (בן 61)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1991
עיסוק במאי קולנוע ותסריטאי
מקום לימודים
יצירות בולטות ואלס עם באשיר
קלרה הקדושה
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ארי פולמן נולד וגדל במרכז הכרמל, חיפה. אביו מרדכי היה פרופסור לכימיה פיזיקלית בטכניון ואמו ונדה רופאת עיניים. שניהם ניצולי שואה מגטו לודז'[1]. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים במשפחה. את שנות בית הספר עשה בבית הספר הריאלי. הוא שירת בחטיבת גולני בעת מלחמת לבנון הראשונה והיה קצין[2]. בבגרותו, למד קולנוע בחוג לקולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות ע"ש דוד ויולנדה כץ באוניברסיטת תל אביב. במחזור הלימודים איתו למדו רבים אחרים שהשפיעו על הענף בהם אורי סיון, רני בלייר, חגי לוי ואיתן פוקס.

לאחר סיום לימודיו, ביים סרט דוקומנטרי בשם "זוג ועוד באוטו" שלא זכה להצלחה. את סרטו הדוקומנטרי השני, שאנן שיא, יצר עם חברו למגמה אורי סיון בשנת 1991[3]. הסרט, אשר עוקב אחר מצבים רגשיים על רקע מלחמת המפרץ, נחל הצלחה רבה, זכה בפרס אוסקר ישראלי[4], פרס וולג'ין בפסטיבל הקולנוע ירושלים ובמספר פרסים בינלאומיים. בשנת 1993 החל לכתוב את המדור "מדריך הטרמפיסט" בעיתון "העיר", אותו כתב במשך שמונה שנים. באותה תקופה החל לביים כתבות דוקומנטריות ל"עובדה" של אילנה דיין, לתוכניתו של גבי גזית ולתוכנית "העין השלישית". במהלך השנים מונה למנהל דרמות הטלוויזיה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2, ויצר את פרויקט "סיפורים קצרים על אהבה".

בשנת 1996 ביים וכתב יחד עם אורי סיון את סרטם העלילתי הראשון, "קלרה הקדושה", בכיכובם של לוסי דובינצ'יק וחליל אלוהב. הסרט, אשר עוקב אחר ילדה בעלת כוחות על-טבעיים מעיירת פיתוח על רקע המילניום האנדרלמוסי, זכה בשישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לצוות השחקנים, לצוות ההפקה ולפולמן וסיוון עצמם בקטגוריות הבימוי, הסרט והתסריטאות. לאחר מכן השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל וזכה בפרס מיוחד בפסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה ובפרסים נוספים בארצות הברית.

בשנת 2001 ביים את "Made in Israel" (סרט ישראלי, דובר עברית ברובו, וזה שמו בשפה האנגלית), בכיכובם של מנשה נוי ויבגניה דודינה[5]. הסרט, אשר עוקב אחר סיפורם של ישראלים הנשלחים להוציא להורג פושע נאצי, זכה בשני פרסי אופיר (ביניהם למלחין ברי סחרוף), השתתף בפסטיבל ירושלים ובמספר פסטיבלים שונים לקולנוע בעולם, אך לא זכה להצלחה קופתית. באותה שנה החל לכתוב יחד עם אורי סיון וצוות כותבים את עונתה השלישית של סדרת הטלוויזיה הדרמטית "שבתות וחגים" בכיכובם של אלון אבוטבול, רומי אבולעפיה, דרור קרן, יעל אבקסיס, מירב גרובר וליאור אשכנזי[6]. הסדרה זכתה בפרס מסך הזהב.

בשנת 2004 ביים את הסדרה הדוקומנטרית "החומר ממנו עשויה האהבה", החוקרת את נושא האהבה בתרבות האנושית. על סדרה זו זכה פולמן בפרס האקדמיה לטלוויזיה[7].

ב-2005, היה פולמן מהכותבים של "בטיפול", סדרת טלוויזיה שנוצרה בידי חגי לוי עבור הוט 3, בכיכובם של אסי דיין, גילה אלמגור ואיילת זורר. הסדרה זכתה לקהל מעריצים גדול ולביקורות מוצלחות[8].

בשנת 2006 כתב, לצד רעייתו, ענת אסולין, ורני בלייר את סדרת הטלוויזיה "פרשת השבוע" בכיכובם של רונית אלקבץ, קרן מור ודני גבע[9].

בשנת 2008 סיים פולמן ארבע שנים, בהן עמל על בימוי הסרט "ואלס עם באשיר", סרט תיעודי מונפש שאייר דוד פולונסקי[10], המגולל את המסע בזכרונותיו של הבמאי, אז חייל צעיר הנלחם במלחמת לבנון הראשונה. הסרט עוקב אחרי ניסיונותיו של פולמן להתחקות, בעזרת ידידיו, אחר שלושה ימים במלחמה אשר נמחקו מזיכרונותיו מבלי להשאיר עקבות[11]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל קאן[12]. הוא זכה בשישה פרסי אופיר[13], בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר[14], בפרס איגוד הבמאים האמריקני[15] והיה מועמד לשני פרסי פרסי באפט"א[16], מועמד לדקל הזהב בפסטיבל קאן[17], ומעומד לפרס האוסקר לסרט הזר לשנה זו, אך לא זכה[18]. עם זאת, באותה שנה קיבל פולמן את התואר "אביר מסדר האמנויות" מטעם ממשלת צרפת[19].

ביולי 2012 פולמן מונה לצוות השיפוט בפסטיבל ונציה[20].

במאי 2013 יצא לאקרנים סרטו "כנס העתידנים" (The Congress). הקרנת הבכורה התקיימה בפסטיבל קאן[21]. בדצמבר 2013 זכה הסרט בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט האנימציה באורך מלא הטוב ביותר לשנת 2013[22].

בשנת 2019 נבחר "ואלס עם באשיר" למקום ה-72 ברשימת "100 הסרטים הטובים של המאה ה-21" של "הגרדיאן"[23].

בתחילת 2020 הועלתה בתיאטרון הקאמרי הצגת הבכורה של המחזה של חנוך לוין, "מתאבל ללא קץ", בבימויו של פולמן.

בשנת 2013 החל לעבוד על סרטו החדש "איפה אנה פרנק"[24], סרט דרמה מונפש בשפה האנגלית המבוסס על חייה של אנה פרנק בתקופת השואה[25]. הסרט הוקרן בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים ב-24 באוגוסט 2021[26].

השקפות ואקטיביזם עריכה

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פולמן מתח ביקורת על מה שהוא תופס כהטיה וחוסר מודעות בעולם המערבי, במיוחד בבריטניה. פולמן הביע את השקפתו שיש הרבה הטיות ובורות בעולם המערבי בנוגע לפעולות החמאס. הוא קבע כי קיימת היעדר מודעות מוחלטת לאופי הפונדמנטליסטי של חמאס ולפעולותיו, הכוללות מעשי אלימות, פגיעה בילדים וביצוע מעשי זוועה. הוא מתח ביקורת על קבוצת ליברפול על כך שאפשרה לאוהדים להכניס לאצטדיון דגלי פלסטין במהלך משחק אך לא את דגלי ישראל, והביע אכזבה כאוהד ליברפול מסור בעצמו.[27]

פולמן עובד על פרויקט בשם "#BringThemHomeNow", בו הוא מראיין בני משפחה של ישראלים שנחטפו על ידי חמאס, וסיפר: ”יש דחף של המשפחות להתראיין כי הן רוצות שהמסר שלהן יופץ. אני חושב שעבורם הדיבור על זה הוא תהליך טיפולי שהם צריכים לעבור.”.[27]

חיים אישיים עריכה

נשוי למפיקה ענת אסולין ולהם שלושה ילדים.

ספרים עריכה

פילמוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארי פולמן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משפחת ריין לודז', פולין יד ושם
  2. ^ צייר לי זוועה: ריאיון עם ארי פולמן
  3. ^ חגי לוי, נושא לסרט תיעוד*, חדשות, 21 בפברואר 1991
  4. ^ חגי לוי, האוסקר הישראלי - ״מעבר לים״ – אל מעבר לים, חדשות, 18 בנובמבר 1991
  5. ^ דוד שליט, ‏רק ב-ISRAEL, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2001
  6. ^ הארץ, יחלו צילומי העונה החדשה של "שבתות וחגים", באתר הארץ, 7 במאי 2002
  7. ^ רינת אבולעפיה, ‏עושים אהבה, באתר גלובס, 1 באפריל 2004
  8. ^ רותה קופפר, הדרמה הרגה את כוכב הטלנובלה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
  9. ^ עכבר העיר, פרשת השבוע חוזרת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2007
  10. ^ נעמה לנסקי, ואלס עם דוד, באתר הארץ, 4 ביוני 2008
  11. ^ מתן שירם, ‏"ואלס עם באשיר" הוגבל לצפייה ל-16 ומעלה; הבמאי: "אין לי בעיה", באתר גלובס, 1 ביוני 2008
  12. ^ אורי קליין, יורים ובוכים, אבל אחרת, באתר הארץ, 16 במאי 2008
    דן פיינרו, קאן, ‏הבמאי ארי פולמן כובש את קאן, באתר גלובס, 15 במאי 2008
  13. ^ מתן שירם, ‏ריקוד הניצחון, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2008
  14. ^ מתן שירם, ‏"ואלס עם באשיר" של ארי פולמן קטף את גלובוס הזהב, באתר גלובס, 12 בינואר 2009
  15. ^ נירית אנדרמן, גם במאי ארה"ב בחרו ב"ואלס עם באשיר", באתר הארץ, 2 בפברואר 2009
    מתן שירם, ‏ארי פולמן זכה הלילה בפרס איגוד הבמאים האמריקני כבמאי הדוקומנטרי הטוב של השנה, באתר גלובס, 1 בפברואר 2009
  16. ^ עכבר העיר, האוסקר הבריטי: דני בויל זכה, ארי פולמן הפסיד, באתר הארץ, 8 בפברואר 2009
  17. ^ דן פיינרו, קאן, ‏בניגוד להערכות הסרט "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן לא זכה אתמול ב"דקל הזהב" בפסטיבל קאן, באתר גלובס, 26 במאי 2008
  18. ^ אורי שנער, ‏שגריר עם באשיר, באתר גלובס, 23 בפברואר 2009
  19. ^ מרב יודילוביץ', מסדר האבירים הישראליים מתרחב, 14.5.2009, באתר ynet
  20. ^ עכבר העיר, ארי פולמן נבחר לשפוט בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 14 ביולי 2012
  21. ^ נירית אנדרמן, "כנס עתידנים": ביקורות מעורבות בעיתונות הבינלאומית, באתר הארץ, 16 במאי 2013
  22. ^ שני ליטמן, "כנס העתידנים" זכה בפרס האקדמיה האירופית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2013
  23. ^ Peter Bradshaw וCath Clarke וAndrew Pulver וCatherine Shoard, The 100 best films of the 21st century, The Guardian, ‏5 באוגוסט 2019
  24. ^ שני ליטמן, הבמאי ארי פולמן יכתוב ויביים סרט אנימציה המבוסס על יומנה של אנה פרנק, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  25. ^   אורי קליין, "איפה אנה פרנק": ארי פולמן יצר סרט על השואה שפוחד מרגש, באתר הארץ, 8 במאי 2022
  26. ^   נירית אנדרמן, "איפה אנה פרנק": ארי פולמן יצר סרט מרהיב, שעושה השוואה מופרכת ומיותרת, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2021
  27. ^ 1 2 מערכת mako תרבות, ‏"במערב יש הרבה צביעות ובורות, חוסר מודעות מוחלט לכך שחמאס הם מפלצות", באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2023
  28. ^ ארי פולמן (עיבוד), דוד פולונסקי (איור), אנה פרנק היומן הגרפי, דביר, 2017. (בעברית)
  29. ^ זהרה רון, ‏אנה נפנה, באתר גלובס, 4 בינואר 2018


הקודם:
2005 - אין, קטגוריה חדשה
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תסריט לסדרת דרמה
2006 - אורי סיון, ניר ברגמן, אסף ציפור, יעל הדיה, דפנה לוין וארי פולמן ("בטיפול")
הבא:
2007 - רונית ויס-ברקוביץ', עמית ליאור ושוקי בן-נעים ("מרחק נגיעה")