ארכאופטריקס

סוג של עוף עתיק מקבוצת עופות קמאים
(הופנה מהדף ארכיאופטריקס)

אָרְכאוֹפְּטֶריקְס (שם מדעי: Archaeopteryx; מיוונית עתיקה: ἀρχαῖος, "עתיק" ו-"πτέρυξ", "נוצות" או "כנף") הוא סוג של דינוזאור דמוי עוף המהווה מאובן מעבר בין דינוזאורים מנוצים לעופות המודרניים ונחשב לקדום שבהם. הארכאופטריקס השתייך לקבוצת העופות הקמאים, והתקיים בתור היורה, לפני 150 מיליון שנה. מידותיו כשל עורב. פיתח נוצות אבל היו לו שיניים וזנב בדומה לזוחלים. ממצאים המיוחסים לבעל חיים קדום זה נמצאו בדרום גרמניה. בגרמנית מכונה הארכאופטריקס גם "Urvogel" (שפירושו "העוף המקורי", "העוף הקדמוני" או "העוף הראשון"). לעיתים נעשה שימוש במונח זה גם במקורות שאינם בשפה הגרמנית.

קריאת טבלת מיוןארכיאופטריקס
Archaeopteryx white background.jpg

Archaeopteryx NT.jpg
שלד ושחזור של ארכאופטריקס

תקופה
יורה עליון, 150.8–148.5 מיליון שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
תת־מחלקה: עופות קמאים
סדרה: ארכאופטריקאים
משפחה: ארכיאופטריקיים
סוג: ארכאופטריקס
מינים
  • Archaeopteryx lithographica
  • Archaeopteryx siemensii
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Archaeopteryx
מייר, 1861
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארכאופטריקס היה בערך בצורה של העקעק הזנבתן ויכל לגדול לגודל של חצי מטר. למרות גודלו הקטן, כנפיו הרחבות ויכולתו לעוף, הארכאופטריקס היה דומה יותר מבחינה ביולוגית לתרופודים מאשר לעופות מודרניים. בין המאפיינים המשותפים לו ולדינוזאורים: לסת עם שיניים חדות, שלוש אצבעות עם טופרים, זנב ארוך (המורכב מעצם), נוצות (שעשויות להצביע על הומיאותרמיות) ומאפיינים של השלד. הארכאופטריקס הוא למעשה המאובן הראשון שניתן לכנותו "מאובן מעבר", בין דינוזאורים לציפורים, ומחקר הארכאופטריקס תורם הן לחקר מקור בעלי הכנף והן לחקר הדינוזאורים.

מאובנים של הארכאופטריקס נמצאו ביורה הפרנקית, בתוך אבני גיר שהכילו משקעים מתקופת היורה המאוחרת ("אבן גיר זולנהופן"). הגילוי הראשון של מאובני ארכאופטריקס היה ב-1861. החוקר הרמן פון מאייר תיאר משקע נוצות מבודד. באותה שנה התגלה גם מאובן המכיל את שלד הארכאופטריקס ולאחריו נמצאו עוד לפחות תשעה שלדים שלמים.

הארכיפטריקס התגלה שנתיים בלבד לאחר שצ'ארלס דרווין פרסם את התאוריה שלו "מוצא המינים" והפכה להיות אחד הממצאים התומכים באבולוציה. במהלך השנים התגלו מאובנים נוספים. למרות השוני ביניהם, מרבית המומחים מתייחסים אליהם כמשתייכים למין יחיד, אם כי השאלה נתונה למחלוקת בין המדענים.

קיימים פלאונטולוגים הטוענים כי הארכאופטריקס הייתה דינוזאור מנוצה (מכוסה נוצות) ולא עוף קדום, ושניתן לסווג אותה יחד עם התרופודה כמו המיקרורפטורים. בשנת 1980 לי ספטנר טען שמדובר בזיוף. דעתו לא התקבלה על ידי רוב המדענים. במהלך 20 השנים האחרונות נמצאו מספר מאובנים של עופות קדומים ושל יצורים דמויי-עופות, בייחוד בסלעים מתקופת הקרטיקון בצפון סין (חבורת ג'הול), כך שהארכאופטריקס למעשה אינו יחיד כ"מאובן מעבר" אלא חלק (מורפולוגי) מהתפתחות של דינוזאורים ההופכים באופן הדרגתי לעופות.

גודל מאובני ארכאופטריקס יחסית לרגל האדם
  • פאראבס (Paraves) - לפני כ-175 מיליון שנה
  • ארכאופטריקס (Archaeopteryx lithographica) (יורה 145)
  • עופות בתראים (Neornithes) - לפני כ-80 מיליון שנה, כוללים את כל העופות בני זמננו

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארכאופטריקס בוויקישיתוף