פתיחת התפריט הראשי

ארכיון רשות השידור הוא מבחר הקלטות אשר נאספו ונצברו על ידי רשות השידור בשנות פעילותה. הארכיון מכיל את חומרים האודיו-ויזואליים מיום הקמתה של הרשות ועד לסגירתה. חומרי הארכיון הוחזקו בפורמטים של סרטי הקלטה, פילמים וקלטות וידאו, הוא מכיל תרחישים שנערכו במדינה ובין היתר משדרי אקטואליה, תרבות, סרטי תעודה וסדרות ומכיל חומרי מורשת של מדינת ישראל.

בין מרכיבי הארכיון:

  • ארכיון הטלוויזיה הישראלית
  • ארכיון ההקלטות של קול ישראל
  • תקליטיית קול ישראל

ב-2008 מכון היודאיקה של אוניברסיטת הרווארד הקים פרויקט דיגיטציה של הארכיון והתקיימו ישיבות בכנסת אודות שימור הארכיון, ב-2011 הוכר הארכיון כ"אתר מורשת לאומית"[1]. ב-2010 נחתם הסכם בין ארכיון רשות השידור למכון היודאיקה של אוניברסיטת הרווארד שבו יעבור הארכיון תהליך של דיגיטציה ושהאוניברסיטה תשמר את תוכני הארכיון לצורכי מחקר[2].

חוק השידור הציבורי הישראלי מורה על סגירתה של רשות השידור. סעיף 108 לחוק זה קובע: "ארכיון הרשות וכל זכויות הקניין הרוחני של הרשות יעברו לתאגיד השידור הישראלי, ביום התחילה, בלא תמורה". באוגוסט 2017 החליטה מועצת תאגיד השידור על המשך שכירת מתחם "חוטים" בו מאוחסן ארכיון רשות השידור, לטובת המשך תהליך הדיגיטציה של הארכיון[3].

ב-24 ביוני 2018 נודע כי המדינה תקצה 190.2 מיליון שקל להפעלת פרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור.[4]

כאן תאגיד השידור הישראלי ירש את ארכיון רשות השידור והקים את ארכיון השידור הציבורי שמנגיש את חומרי הארכיון אשר עברו תהליך דיגיטציה, קטעי וידאו בערוץ יוטיוב ייעודי[5] וקטעי אודיו באתר כאן[6]. ב-2018 התאגיד החל בתהליך העברת את הארכיון ממתחם "חוטים" ברוממה וארכיונים נוספים אל בית היצרנים[7], בו הוקם מתחם ארכיון הכולל 7 אולמות וכ-9,000 מטר רץ של מדפי ארכיון[8] ושטח כולל של כ-1700 מ"ר[9].

מנהלת ארכיון הטלוויזיה והרדיו בתאגיד השידור הישראלי היא בילי סגל-גזליוס. בעבר כיהנה במנהלת ארכיון רשות השידור. סגל-גזליוס מעידה כי בעבר לא נשמרו חומרי גלם, למשל לא הוקלטו מהדורות במלחמת יום כיפור[10]. ב-2018 זכתה בפרס הוקרה מיוחד על שימור הארכיון במסגרת טקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי[11].

ב-8 בדצמבר 2018 נודע כי ארכיון רשות השידור הועבר מרוממה למבנה החדש ומתכוונים להתחיל בתהליך הדיגיטציה.[12] תהליך אריזת חומרי הארכיון מורכב עקב הצורך לשים ברקוד על כל קובץ וכל ארגז על מנת שפריטים לא ילכו לאיבוד. משך הדיגיטציה מוערך בין שלוש לחמש שנים[10].

אוסף תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גילי איזיקוביץאיזה ארכיון טלוויזיוני גובה 4,500 שקל לדקה, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
  2. ^ מירב קריסטל, ארכיון רשות השידור יישמר בהארוורד, באתר ynet, 17 באוגוסט 2008
  3. ^ ישיבה 14/2017 מיום 8.8.2017, באתר תאגיד כאן
  4. ^ צבי זרחיה, המדינה תקצה 190 מיליון שקל להפעלת פרוייקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2018
  5. ^ ארכיון השידור הציבורי של כאן תאגיד השידור הישראלי, יוטיוב
  6. ^ קול ישראל - אוצרות הארכיון, כאן תאגיד השידור הישראלי
  7. ^ יונתן כיתאין, ‏התאגיד שכר מבנה חדש בי-ם; דיגיטציית הארכיון תצא לדרך, באתר גלובס
  8. ^ מכרז בנושא מערך המידוף
  9. ^ תוכנית הארכיון
  10. ^ 10.0 10.1 דורון סולומונס ויואב טייטלבאום, המבצע לשימור ההיסטוריה הישראלית מתחיל, ערוץ היוטיוב של כאן חדשות, ‏8 בדצמבר 2018
  11. ^ סתיו זיו, פרס הוקרה מיוחד על שימור הארכיון הוענק הערב לבילי סגל-גזליוס במסגרת טקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2018, טוויטר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏27 בנובמבר 2018
  12. ^ "אם משהו ילך לאיבוד - זה כישלון": הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור יוצאת לדרך, באתר תאגיד כאן