ארמון הסנאט

ארמון הסנאט
	ארמון הסנאט
מידע כללי
סוג	ארמון, בניין, סימן נוף
שימוש	משכנו של נשיא רוסיה
על שם	הסנאט הרוסי
כתובת	הכיכר האדומה 1, הקרמלין, בניין 1, מוסקבה
מיקום	טברסקוי ראיון
מדינה	רוסיה
בעלים	האדמיניסטרציה הנשיאותית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1776–1787 (כ־11 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1776
אדריכל	מאטוויי קזאקוב
סגנון אדריכלי	אדריכלות קלאסית, קלאסיציזם
קואורדינטות	55°45′12″N 37°37′09″E / 55.753333°N 37.619167°E
	האתר הרשמי של הקרמלין
	(למפת מוסקבה רגילה) ארמון הסנאט

ארמון הסנאט (ברוסית: Сенатский дворец) הוא מבנה במתחם הקרמלין במוסקבה שנבנה על ידי האדריכל הרוסי מאטוויי קזאקוב על פי הוראת הצארינה יקטרינה הגדולה בשנים 1776-1787, בסגנון הנאו-קלאסי שהיה נפוץ באותם ימים. הארמון היה אמור לשמש את הסנאט הרוסי - הגוף הממלכתי הגבוה ביותר באימפריה הרוסית ומכאן נובע גם שמו.

לחצו כדי להקטין חזרה

מפת הקרמלין במוסקבה. למידע על מקום לחצו עליו

במאה ה-19, שימש הבניין את בתי המשפט המקומיים ופקידים אחרים. בתקופת ברית המועצות היה זה חדר העבודה של לנין ומאוחר יותר היה למשכן ממשלת ברית המועצות. מאז 1991, משמש המבנה כמעון העבודה הרשמי של נשיא רוסיה.

מעון העבודה הנשיאותי עריכה

האולמות והחדרים עריכה

מעון העבודה הרשמי של נשיא רוסיה מורכב מכמה אגפים וכולל את אזור העבודה - ובו אולם הישיבות של המועצה לביטחון לאומי, משרדי היועצים הנשיאותיים ומשרד העבודה של הנשיא (המקבילה הרוסית לחדר הסגלגל), באזור זה ממוקמת גם הספרייה הנשיאותית על שם בוריס ילצין.

חדר העבודה הנשיאותי עריכה

משרד העבודה הנשיאותי (Рабочий кабинет президента России) שוכן במרכז אגף העבודה של המבנה בקומה השלישית, צמוד לאולם הישיבות של המועצה לביטחון לאומי וממול לספרייה הנשיאותית השוכנת ברוטונדה, החלק הצפון-מזרחי של המבנה, זהו הקבינט הנשיאותי וממנו עובד הנשיא.

המנהיג הרוסי הראשון שהתגורר כאן היה ולדימיר לנין, שאהב לקרוא ספרים ובחדרו נחו שני ארונות ספרים גדולים. לאחר מותו, הפך חדר העבודה למוזיאון וב-1993 הועברו חפציו של לנין למעון גורקי-9 במחוז מוסקבה. סטלין היה המנהיג היחיד שהשתמש בקרמלין כמעון העבודה והמגורים, הוא עבד מחדר העבודה שהיה חסר כל ייחוד והתגורר בדירה שנבנתה עבורו במיוחד במתחם. בחדר העבודה של ניקיטה חרושצ'וב, נחו דיוקנאות רבות שלו ודוגמאות של כלי טיס שאהב והוענקו לו על ידי מנהיגי מדינות. למעט לנין, שני המנהיגים שבאו אחריו שיכנו את חדר העבודה שלהם בקומה השנייה בארמון הסנאט.

החל מליאוניד ברז'נייב ועד היום, חדר העבודה שוכן בקומה השלישית של המבנה ולמעט שינויים קלים נותר המשרד כפי שהוא עוד מתקופת ברז'נייב.

עם נפילת ברית המועצות והיבחרו של בוריס ילצין לנשיא רוסיה הוא בחר להשתכן תחילה בבית הממשלה ורק מאוחר יותר בחדר עבודה בקומה השלישית. בתקופתו בוצעו שיפוצים נרחבים במבנה וחפצים רבים שנקשרו לשלטון הסובייטי הועברו למוזיאונים והובאו חפצים אחרים, הוצבו פסלים שונים ואף במהלך שיפוצים בחדר העבודה הישן של סטלין נתגלתה מנהרה חשאית, המובילה אל מתחת לקרמלין וילצין הורה לסתום אותה.

עם מינוי ולדימיר פוטין לנשיא הוא לא ערך שינויים מיוחדים, למעט אחד - הוא הורה להתקין מחשב ולחברו לאינטרנט ולהתקין תקשורת מאובטחת רציפה בין חדר העבודה הנשיאותי לחדר המצב של הקרמלין, ששוכן בסמוך לחדר העבודה. את מרבית זמנו בילה פוטין במעונו נובו אוגריובו.

דמיטרי מדבדב התקין בחדר מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב רבים והמשיך להשתמש בחדר כחדר העבודה הנשיאותי, אך גם הוא לא הרבה לשהות בחדר העבודה הנשיאותי בקרמלין, אלא במעון בארוויחה במחוז מוסקבה.

אולם השגרירים עריכה

האולם הסמלי (אולם השגרירים בשמו המוכר יותר) (Гербовый (Посольский) зал) נפתח על ידי העוזרים הנשיאותיים ובו חפצים שעליהם מוטבע סמל רוסיה ומכאן השם "האולם הסמלי". השם המוכר יותר - אולם השגרירים - מתייחס לייעודו של החדר, המשמש את הנשיא בעודו מקביל את פניהם של שגרירי מדינות זרות.

החדר החגיגי עריכה

החדר הנציגותי (או "החדר החגיגי") (Представительский (парадный) кабинет), נקרא גם החדר הסגלגל הקטן (בלי קשר לחדר הסגלגל האמריקני) וכך כינה אותו הארכיטקט קזאקוב - חדר זה משמש את הנשיא בעת דיונים ושיחות עם מנהיגי מדינות זרות המגיעים לקרמלין. בגומחות השונות שבחדר ניצבים פסלי הקיסרים הרוסיים - פיוטר הגדול, יקטרינה הגדולה, ניקולאי הראשון ואלכסנדר השני.

אולם יקטרינה עריכה

האולם העיקרי הוא אולם יקטרינה (Екатерининский зал) - המשמש לעריכת טקסים חגיגיים וממלכתיים בהשתתפות הנשיא, כמו גם טקסי הענקת פרסים ועיטורים ממלכתיים.

ב-1812, ארמון הסנאט נהרס על ידי הצבא הצרפתי בהנהגת נפוליאון ושיקומו הושלם ב-1856. עד 1917 באולם הכיפה המרכזי של המבנה ניצב דוגמת כתר מוזהב שהוסר עם עליית הבולשביקים לשלטון והציבו במקומו את דגל ברית המועצות.