ארנה פור (מזכיר)
אֶרְנֶה פוֹר, (במקור פולאצ'ק[1] עד 1905; בהונגרית: Pór Ernő; זבולן, 23 ביוני, 1895 – אחרי 1937) היה תחילה פקיד בנק יהודי-הונגרי, ובגיל 24 הצטרף בתפקיד בכיר ל"המשמר האדום" בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
 | |
| לידה |
23 ביוני 1895 זבולן, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־20 |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ארנה פור נולד במשפחה יהודית כבנם של שלמה פולאצ'ק ושל אידה צווילינגר. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עבד תחת המפקד הצבאי הראשי של המשמר האדום ד"ר זולטאן ויידה. בתפקיד זה, ב-17 ביולי 1919, טיפל בתלונה אנונימית נגד הגנרל שלושה כוכבים בדימוס של הז'נדרמריה (לשעבר) אוסקר פרי וכמה ממקורביו. פור העביר את התלונה, ללא כל בדיקה, לדרגים הגבוהים ביותר של הנהגת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. נטען לאחר מכן שעל בסיס טיפולו מעצר הקצינים והוצאתם להורג היה בלתי חוקי והגנרל אוסקר פרי נעצר שלא כדין.
המשמר האדום עריכה
המשמר האדום היה גוף אכיפת חוק רב עוצמה שפעל תחת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הוא החליף את המשטרה, את הז'נדרמריה, את משמר הגבול ואת משטרת המכס והפיננסים ובמידה מסוימת גם את שרות הביטחון, ככל שהדבר נגע לשמירת ביטחונם של מנהיגי המשטר. המשמר האדום היה חלק גם מהצבא האדום ההונגרי ואפשר היה לשייך את חבריו לשירות צבאי או להעביר אותם לצבא האדום בכל עת (ולהפך). במקביל להקמת המשמר האדום, כל היחידות הלא-צבאיות לשמירת הסדר ואכיפת החוק הפסיקו להתקיים. המשמר האדום היה כפוף ישירות לקומיסר העם לענייני פנים (שר הפנים). המדינה חולקה ל-11 מחוזות, בנוסף לבירת הונגריה בודפשט כמחוז 12. על הגוף פיקדו כקומיסרי עם גם פרנץ יאנצ'יק, ארנה לנדלר, דז'ה בירו (מקודם: בוקסבאום) וארנה זיידלר. המשמר האדום כלל לא רק חיילים חמושים היטב ופועלים פעילים קומוניסטים, אלא גם מיזג את צוות המשטרה והז'נדרמריה שבוטלו. מפקדי המשמר היו (במשך הזמן ובתפקידים שונים) פרנץ ראקוש (מדיני), ד"ר זולטאן ויידה (צבאי) ואדה הנטוש צ'לפקו (קומיסר פוליטי).
המעצר עריכה
ארנה פור נעצר לאחר נפילת הרפובליקה בספטמבר 1919. התביעה נגדו ונגד יוז'ף צ'רני(הו') (מנהיג קבוצת טרור שכונתה "קבוצת צ'רני" בתוך נערי לנין) הוגשה ב-14 בספטמבר 1919 על ידי אלברט וארי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלת ממלכת הונגריה באמצעות פרקליטות התביעה של בודפשט בתיק מספר: 24.402 / 1919. בתביעה נטען שהם (לרבות פור) אחראים לרצח שלושת קציני הז'נדרמריה. המשפט התנהל בהליך מזורז בפני בית המשפט הפלילי בבודפשט. מסמכי החקירה שהסתיימה בכתב האישום כאמור נקראה "תביעה נגד יוז'ף צ'רני ואח'."
תיאור התביעה עריכה
בית המשפט מצא את העובדות הבאות:
ב-17 ביולי שירת יוז'ף זג'י (Zagyi József), פקיד ז'נדרמריה לשעבר, באחת מהמִפקדות הלאומיות של המשמר האדום. הוא כתב דו"ח אנונימי במכונת כתיבה שבו הציג מידע של "הלשנה" שקציני ז'נדרמריה בכירים מתכוננים להפיכת נגד. בדו"ח מנה חמישה קציני ז'נדרמריה שאם יצליחו בהפיכת הנגד יזכו בתפקידי פיקוד גבוהים לאחר מכן. השמות כללו גם את גנרל הז'נדרמריה בדימוס אוסקר פרי (Ferry Oszkár), וכן את סגני הקולונלים שאנדור בורהי (Borhy Sándor) ויאנוש מנקינה (Menkina János). הדוח הובא על ידי יוז'ף זג'י לאדה הנטוש צ'לפקו (Chlepko Hantos Ede), שהיה הנציג הפוליטי (קומיסר פוליטי) בפיקוד העליון של המשמר האדום. צ'לפקו הורה לארנה פור כמזכירו של ד"ר זולטאן ויידה, המפקד הצבאי הלאומי של המשמר האדום, להעביר את הדו"ח כתיק לדרגים הגבוהים ביותר לרבות: קומיסר העם לענייני פנים (שר הפנים), קומיסר העם לענייני הגנה (שר ההגנה) ולקומיסר העם לענייני חוץ (שר החוץ) בלה קון. כמו כן הורה צ'לפקו לפור לרשום בצד האחורי רישום כזה שמתאר את תוכנו כדו"ח חסוי בענייני פנים. הדו"ח אכן הועבר לוועדות הצבא וגם לבלה קון. אדה הנטוש צ'לפקו הזמין את יוז'ף צ'רני ממפקדי נערי לנין והורה לו לעצור ולהוציא להורג את שלושתם.[2]
להגנתו טען פור כי אכן לא חשב על ההשלכות. הוא נמצא אשם ב"הפרת חירות אישית של אזרח", אך לא ברצח עצמו ונידון לשלוש שנות מאסר על בסיס פסק דין מיום 12 בדצמבר 1919.
לאחר השחרור עריכה
פור השתחרר מהכלא וב-26 בספטמבר 1931, בבודפשט, התחתן עם השחקנית גיזלה קרמן (במקור קליין), בתם של וילמוש קליין ושל יוז'ה פליישנר,[3] ממנה התגרש בשנת 1937.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- פטר דונאט : הזוועות של יחידת צ'רני בגישה מקוונת "הקסרקטין ברחוב מוזדוני" ביולי 1919 ISBN 978-963-8144-41-6
- יומן רישום האסירים, ארכיון הבירה בודפשט
קישורים חיצוניים עריכה
- ארנה פור באתר uniopedia
הערות שוליים עריכה
- ^ A Belügyminisztérium 1905. évi 109933. sz. rendelete. MNL-OL 30803. mikrofilm 89. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 29. oldal 18. sor.
- ^ פטר דונאט (היסטוריון): מעשי הזוועה של יחידת יוז'ף צ'רני ביולי 1919
- ^ Bp. VII. ker. állami házassági akv. 1503/1931. folyószám.
- ^ Budapesti kir. tvszék 1.P.36882/1937/3. sz.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ארנה פור (מזכיר)".