ארנולד חלינקס

פילוסוף הולנדי
(הופנה מהדף ארנולד גוילינקס)

ארנולד חלינקסהולנדית: Arnold Geulincx; 31 בינואר 1624 – 1669) היה פילוסוף בלגי, מתלמידיו של רנה דקארט ונחשב למחדש ובולט באסכולה הקארטזיאנית.

ארנולד חלינקס
Arnold Geulincx
לידה 31 בינואר 1624
אנטוורפן שבבלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1669 (בגיל 44 בערך)
ליידן, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הישנה של לוון, האוניברסיטה הקתולית הצרפתית של לוון, אוניברסיטת ליידן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Erycius Puteanus עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם קלוויניזם, נצרות פרוטסטנטית
תחומי עניין פילוסופיה
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ רנה דקארט, אריסטו
מדינה ארצות השפלה הדרומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתימתו

ביוגרפיה עריכה

ארנולד חלינקס נולד ב-1624 בעיר אנטוורפן שבבלגיה. למד באוניברסיטת לווין וקיבל שם פרופסורה לפילוסופיה בשנת 1646 אך פוטר בשנת 1658 בעקבות מחלוקת על תורתו של רנה דקארט. לאחר מכן נהיה לפרופסור באוניברסיטת ליידן והתחבר לזרם הקלוויניזם בתוך הנצרות הפרוטסטנטית. חלינקס נפטר בעיר ליידן בשנת 1669, מרבית עבודותיו, שנכתבו בעיקר בשפה הלטינית, פורסמו רק לאחר מותו ונערכו על ידי רופא בן תקופתו קורנליוס בונטקו.

כפילוסוף עריכה

ארנולד חלינקס יחד עם ניקולא מלבראנש התחילו את תורת ההזדמנויות אשר נתנה תשובה לבעיית הגוף-נפש. בשאלת היחס בין הגוף לנפש הוציא חלינקס את המסקנות הקיצוניות מתורת דקארט אשר הורה שהגוף והנפש נפגשים במוחו של האדם ופועלים זה על זה. חלינקס טוען שאילו הייתה נפשו פועלת על גופו הוא היה צריך לדעת כיצד פעולה זו מתבצעת. "אין אני עושה מה שאיני יודע כיצד הוא נעשה". משפט זה הוא בשבילו "מושכל ראשון של האמת שאין לזעזעו" (זהו ביטוי שמראה שהוא אינו מודה בקיום התת-מודע). השפעת גומלין של הנפש על הגוף והגוף על הנפש ("אינפלוקסוס פיזיקוס") היא בלתי אפשרית. במקום ה- influxus החידתי הזה חייבים אנו להניח שהסיבה הפועלת היא האלוהות. האירועים בתוך העולם הגופני אינם אלא "ההזדמנויות" שלרגליהן אלוהים יוצר בתוכנו את הדימויים המתאימים. וכך גם להפך: הרצון הנפשי אינו הסיבה לפועלות בעולם הגופני, אלא רק הסיבות ההזדמנותיות של תנועות גופי המתאימות. גם התשוקות, התאוות והיצרים שבנפש אינן אלא ההזדמנויות הנגרמות על ידי אלוהים המניע את הגוף בהתאם להן. לדעתו העולם החומרי והעולם הנפשי קיימים זה לצד זה ללא כל השפעה ישירה, והקשר שביניהן אינו אלא מדומה. אלוהים הוא המקשר את שני העולמות. ההפרדה בין הגוף לנפש, אשר התחילה בשיטתו של דקארט, מגיעה לכאן לידי ביטויה הקיצוני ביותר. תחילה לימד חלינקס שהתיווך האלוהי בין גוף לנפש נעשה מדי פעם ופעם ויש להבינו כשורה של פעולות-תיווך נפרדות. אך תפיסה זו לא התקבלה באהדה עקב ההנחה של הנס מתמיד ומעבר לכך טענתו היא שאלוהים נעשה על ידי כך המבצע אפילו של הכוונות הפושעות של החוטא, שהלא הוא גורם לתנועות הגוף המבצעות את הפשע. לכן נתן חלינקס לתורתו ביטוי חדש, במקום פעולות-ביצוע נפרדות מדי פעם ופעם, בא סדר מתמיד של העולם. אשר לפיו קשורים האירועים במערכת הנפשית באופן חוקי מתמיד עם המערכת הגופנית ולהפך. אלוהים "ציווה פעם אחת, אך מציית לעולם" (semel jussit, semper paret) חלינקס מדגים את העניין על ידי משל של שני שעונים בעלי מהלך שווה ומקביל אשר סודרו מההתחלה ולתמיד על ידי אומנתו של השען.

את התורה הזאת הרחיב חלינקס בידי תורת סיבתיות כוללת ביותר. לא רק הסיבתיות בין הנפש והגוף, אלא גם הסיבתיות בין הגופים עצמם ובכלל בין הרשויות הסופיות אינה אלא סיבתיות הזדמנותית. אין להבין כלל כיצד יצור סופי יוכל לפעול על יצור סופי אחר באופן ישיר. לשיטתו יש רק סיבה פועלת אחת בעולם: אלוהים.

גויליקס הוציא מתוך תורתו מסקנות מוסריות: מכיוון שאין הנפש יכולה לפעול מאומה בכוח עצמה בתוך עולם הגופים, מאחר שהאדם אינו אלא מסתכל, צופה סביל בעולם, אין הנפש צריכה לשאוף לשום פעולה בעולם החיצוני. "במקום שאין לך כוח פעולה, לא יהיה לך גם רצון פעולה" (Ubi nihil vales ibi nihil velis). "ברח מן העולם והתעמק בחייך הרוחניים הפנימיים". השכלתנות של דקארט מביאה כאן באופן מפתיע לידי תוצאות מיסטיות. לפילוסופיה של דקארט היו שני פנים, והכפילות הזאת הייתה המסקנה של ההפרדה החדה בין הגוף לנפש בפילוסופיה שלו:

  • מצד אחד חייבים אנו לשלול כל אפשרות של השפעת הנפש על גוף ועל ידי כך מובאים אנו לידי הצורך להסביר את כל התופעות הנפשיות כביכול בטבע על ידי הסברה מכנית (בעלי החיים אינם אלא אוטומטים, אין בטבע פעולות תכליותיות וכו').
  • מצד שני חייבים אנו להימנע בתחום הנפשי מכל הסבר מיכני גופני.

תורת ההזדמנויות שללה מן הבריות כל כוח פעולה עצמי והשאירה את כוח הפעולה רק לאלוהים, ובסוף גילתה את הפנים המיסטיות שהיו חבויות בפילוסופיה של דקארט.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שמואל הוגו ברגמן, 'תולדות הפילוסופיה החדשה - מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה', מוסד ביאליק, ירושלים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנולד חלינקס בוויקישיתוף