פתיחת התפריט הראשי

ארנן יקותיאלי (12 בנובמבר 1955 - 18 באפריל 2001) היה פעיל חברתי, פוליטיקאי מוניציפלי ירושלמי, מנהיג מאבק החילונים בירושלים, מייסד עמותת עם חופשי ומכון "קידום" להכנה לבחינה הפסיכומטרית.

ארנן יקותיאלי
ארנן יקותיאלי
לידה 12 בנובמבר 1955
חיפה
פטירה 18 באפריל 2001 (בגיל 45)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה עורך דין
עיסוק חבר מועצת העיר ועוזר פרלמנטרי
מפלגה רצ, מרצ, "ירושלים עכשיו"
סגן ראש עיריית ירושלים
19891993
(כ־4 שנים)
מחזיק תיק תרבות ע. ירושלים, ראש האופוזיציה בעיריית ירושלים
איש עסקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורותיועריכה

יקותיאלי נולד ב-12 בנובמבר[1] 1955 בחיפה למשפחה ותיקה של אנשי ציבור – הוא היה נינו של יחזקאל דנין, ונכד נכדתו של יהושע ילין (שהיה אף הוא חבר מועצת עיריית ירושלים – בימי השלטון העות'מאני). הוא סבל ממום מולד קשה בלבו, ובגיל שמונה עבר ניתוח לב פתוח, ראשון מתוך מספר ניתוחים כאלה שעבר בחייו. בשל לקותו לא גויס לצה"ל. התנדב לפעילות חברתית במסגרת תנועת הצופים בירוחם והקים את שבט הצופים "לפיד" בשכונת הקטמונים בירושלים.

בשנת 1981 הקים עם חמי בן-נון את חברת קידום להכנה לבחינות הכניסה לאוניברסיטאות[2]. החברה נתנה הנחה משמעותית לתלמידים משכבות מצוקה ואזורים מוחלשים והמשיכה במשך שנים רבות, לצד שגשוג כלכלי, במיזמים חברתיים[3]. במהלך השנים מכרה משפחת יקותיאלי שישים אחוז ממניות החברה[4] ולאחר מותו של ארנן החברה נמכרה לתאגיד החינוך האמריקני קפלן[5].

דרכו הפוליטיתעריכה

בין השנים 19791982 שימש יקותיאלי כעוזר פרלמנטרי לחבר הכנסת אבא אבן. בהמשך שימש כעוזרו הפרלמנטרי של יוסי שריד. נבחר מטעם מפלגת רצ לראשות הסניף שלה בירושלים וכראש רשימתה למועצת העיר ירושלים. בתקופה זו למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין.

בשנת 1987 הוביל יקותיאלי מאבקים למען חופש הפעילות בשבת – פתיחת בתי קולנוע, מסעדות ובתי קפה, נגד סגירת רחוב בר-אילן ועוד. הוא ארגן הפגנות גדולות למען פתיחת בתי הקולנוע ודיבר אל לבם של בעלי בתי הקולנוע שינצלו את פרסום ההפגנות כדי לפתוח את בתי הקולנוע בשבת. בתי הקולנוע אוריון, אורנע ובית אגרון אכן נפתחו בשבתות, אך כדי לא להפר את צו העירייה הוגדרה הפתיחה כפעילות של מועדון חברים.

בשנת 1989 נבחר למועצת העיר ירושלים מטעם רצ ושימש כסגנו של ראש העיר טדי קולק בשנים 19891993. בשנים 19931998 שימש כיו"ר סיעת מרצ שהייתה באופוזיציה העירונית.

לקראת הבחירות המקומיות בשנת 1998 לחץ יקותיאלי על אחדים מחברי רשימת מרצ לראשות העירייה לפנות את מקומם למועמדים בעלי זיקה קטנה יותר למפלגה. צעד זה לא צלח. בסופו של דבר פרש יקותיאלי ממרצ והקים רשימה א־מפלגתית בשם "ירושלים עכשיו". מועצת מפלגת מרצ העמידה בראש רשימת מרצ בירושלים את חברת הכנסת לשעבר נעמי חזן ואילו יקותיאלי הציב ברשימתו פעילים פוליטיים בלא זיקה מפלגתית מובהקת. המפלגה הצליחה למשוך גם מצביעים המסתייגים מהצבעה למפלגות השמאל, וזכתה בארבעה מושבים במועצת העיר, בעוד מרצ זוכה בשלושה מושבים, סך הכול שבעה מושבים (מתוך 31) לרשימות שזוהו עם תפיסת העולם החילונית שהוביל יקותיאלי.

בשנת 1997 הקים, יחד עם יוסף פריצקי, את עמותת "עם חופשי"[6]. פעילותו החילונית כללה גם תמיכה ב"יוצאים בשאלה". במסגרת זו גידל יקותיאלי בביתו את הנער אדם שוב, לאחר יציאתו בשאלה. בעקבות פעילותו הפוליטית הממושכת בסוגיות אלה קיבלה משפחתו של יקותיאלי איומים רבים על חייה ובני המשפחה זכו פעמים רבות לליווי משטרתי[7].

במקביל פעל במסגרת מועצת העיר במגוון נושאים, בכללם מאבק בשחיתות, מניעת הקצאות לא־תקינות למוסדות חרדים ושיפור תנאי החיים במזרח ירושלים. יקותיאלי המשיך גם בפעולות להגברת המודעות לאי־תקינות תקצוב הישיבות לדעתו, כמו עתירה לבג"ץ למען השוואת תנאי הסטודנטים לאלה של תלמידי הישיבה[8] ועתירות שונות נגד המשרד לענייני דתות[9], משרד הפנים ועיריית ירושלים[10].

בשנת 1989 הקים מטה שאסף עדויות על הזרמות כספים לא־תקינות ממשרד הפנים למוסדות המקורבים לש"ס. המידע שנאסף היווה תשתית לחקירה במה שכונה ה"תיק הציבורי" של אריה דרעי. לצורך כך שיתף פעולה עם סגן ראש העיר מטעם המפד"ל, שמואל מאיר.

בשנת 2000 הגיש עתירה לבג"ץ נגד אפליית סטודנטים לעומת אברכים בכוללים שמקבלים הבטחת הכנסה, עתירה שהתקבלה בשנת 2010, כתשע שנים אחרי מותו[11].

מותועריכה

יקותיאלי נולד עם מום בלבו ועבר מספר ניתוחי לב בחייו – הראשון שבהם בגיל שמונה. הוא נפטר בשנת 2001, בגיל 45, בעודו ממתין להשתלת לב בארצות הברית. בשל רצונו בקבורה חילונית והעדר בית קברות חילוני בעירו ירושלים, נקבר בבית הקברות בקיבוץ עינת. יקותיאלי הותיר אחריו אישה, ליאורה שגב־יקותיאלי וילדים.

עיריית ירושלים לא הנציחה את יקותיאלי למרות חברותו רבת השנים במועצת העיר שלה, למרות פועלו הציבורי הבולט ולמרות מחאה ציבורית ממושכת שכוללת את מחאתם של אחדים מהבולטים ביריביו הפוליטיים כגון מאיר פרוש, יהודה משי זהב[12] אהוד אולמרט וחיים מילר[13].

באפריל 2013 החליטה מועצת עיריית ירושלים להנציח את שמו של יקותיאלי בהקמת "הייד פארק" על שמו[14].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ עמליה ארגמן ברנע, "השלושה שישברו את השיטה", מוסף שבעה ימים, ידיעות אחרונות מס' 939, 5 בפברואר 1982, עמ' 41.
  3. ^ פסיכומטרי - קידום לך תצטיין למען הקהילה
  4. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏עדי סופר התמנתה למנכ"ל קידום, באתר גלובס, 6 בפברואר 2002
  5. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏חשיפה גדולה ב"ניו יורק טיימס" למיזם החדש של שי רשף: אוניברסיטה מקוונת להמונים - בחינם, באתר גלובס, 26 בינואר 2009
  6. ^ לזכרו של ארנן יקותיאלי, אתר חופש
    *לירון מרוז‏, ארנן יקותיאלי, ממקימי "עם חופשי", נפטר מדום לב, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באפריל 2001
  7. ^ אני בטוחה שבתל אביב ישמחו להנציח את ארנן, ציפי מולכוב, ידיעות ירושלים
  8. ^ יובל יועז, מול קירות אטומים, באתר הארץ
  9. ^ ארנן יקותיאלי באתר תקדים נט
  10. ^ ארנן יקותיאלי ואחרים נגד משרד הפנים ועיריית ירושלים באתר תקדין לייט
  11. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ: לבטל סעיף הבטחת הכנסה לאברכים, באתר ynet, 14 ביוני 2010
  12. ^ להנציח את ארנן יקותיאלי ז"ל, My News
    שחר אילןאין רחוב ליקותיאלי, באתר הארץ, מרץ 2007
    נלחמים להנצחת ארנן יקותיאלי
  13. ^ אולמרט: אני בטוח שהעירייה תמצא דרך להנציח את ארנן יקותיאלי, ציפי מולכוב, ידיעות ירושלים
  14. ^ ניר חסוןבתום מאבק ארוך: יהיה רחוב ע"ש ליבוביץ בירושלים, באתר הארץ, 25 באפריל 2013